ההדלפות, השליחים והתחבולות: מאחורי הקלעים של המשא ומתן הקואליציוני

בזמן שהציבור עוקב אחר ההצהרות, המשא ומתן האמיתי מתנהל בערוצים סמויים ולעיתים גם ללא ידיעת הצוותים הרשמיים | מי שכבר ניהלו מגעים להקמת ממשלה מסבירים מדוע נאמנות למנהיג אינה תחליף לניסיון ולידע מקצועי

יו"ר ישר איזנקוט ביציאה מחדר סיעתו בכנסת | יונתן זינדל, פלאש 90

יו"ר ישר איזנקוט ביציאה מחדר סיעתו בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

"יצא לי לא פעם לשבת בחדרי משא ומתן, בהמון משאים ומתנים שניהלתי בעבר. אני פותח טלוויזיה בחדר עם האנשים וכולנו ביחד שומעים שכרגע מתנהל דיון בנושא שפשוט לא עלה בחדר, ואין לך מה לעשות חוץ מלצחוק. למישהו מאוד חשוב למסגר כרגע את הדיון הציבורי והתקשורתי כאילו שנושא אחד הוא הנושא הנדון כשהנושא הנדון הוא אחר".

את האנקדוטה הזו מספר ד"ר גיל ברינגר, מי שהיה חבר צוות המו"מ מטעם בנט להקמת הממשלה ה-36 ב-2021, בסופו נהיה ראש ממשלה.

"תמיד במשאים ומתנים יש אינסוף תחבולות", הוא ממשיך. "כמובן לא של צד אחד בלבד. כולם משתמשים בתקשורת. לפעמים משתמשים בה כדי להדליף דברים שקורים בחדר המשא ומתן, לפעמים מדליפים לתקשורת דברים שלא היו ולא נבראו, רק כדי להפעיל לחץ על הצד השני לצאת ולהסתייג מהם, או לגנות אותם, לשלול אותם וכו'. זה לפעמים יכול לעזור במשא ומתן כדי לשלול תסריטים בעייתיים".

הכי מעניין

לאזרח מן השורה, חדרי המשא ומתן הם הכספת השמורה ביותר של כל הרכבת ממשלה, מי שבקיא בנושא יודע שגם הכספת הזו - מעין הצגה. "רוב הפוליטיקה מתנהלת בשדה הלא-פורמלי שלא נגיש לציבור", מצטרף לתיאור הסוריאליסטי עובד יחזקאל, מי שניהל ב-2006 את המשא ומתן הקואליציוני של מפלגת "קדימה", כיהן כמזכיר הממשלה והיה יו"ר צוות הנשיא לשיחות על הרפורמה המשפטית.

יו"ר ישר, גדי איזנקוט, עם חבר צוות המו"מ מטעם מפלגתו, חילי טרופר, בכנסת | חיים גולדברג, פלאש 90

יו"ר ישר, גדי איזנקוט, עם חבר צוות המו"מ מטעם מפלגתו, חילי טרופר, בכנסת | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

"הציבור יודע מעט מאוד, שזה מה שהמפלגות מחליטות להוציא, או מה שמודלף לתקשורת. לכן מה שהציבור יודע על משא ומתן קואליציוני, זה אחוזים בודדים ממה שקורה בפועל", הוא מסכם. 

בקבוצת מילים תמימות הנכיח את התופעה הנשיא לפני מספר ימים. בטקס רב רושם ומלא הדר הוא העניק את המנדט לגדי איזנקוט, תוך שהוא פונה אליו בנימה אישית בדברים: "בימים הקרובים, גדי, כשתיכנסו, אתה ובני השיח שלך לחדרי המשא ומתן, אני מבקש שתזכרו שעיני העם כולו - על כל כאביו, תקוותיו, תפילותיו וחרדותיו - נשואות אליכם". 

אכן, כפי שהבטיח-הזהיר הנשיא, כתב המנדט שהעביר ליו"ר מפלגת "ישר" ימשוך עיניים ואוזניים רבות בשבועות הקרובים, עד להרכבת ממשלה, או לחילופין, עד להכרזה על ניסיון כושל. כפי שקורה לרוב במשא ומתן קואליציוני, רב הנסתר על הגלוי. תהליכים אינטנסיביים בחדרי חדרים נחשפים באחת, מגלים לציבור אילו מהבטחות הבחירות התקיימו ואילו התנפצו על סלע המציאות.

כאמור, התהליך העדין מתנהל הרחק מעיני התקשורת, כאשר לעיתים היא שחקנית מנוצלת או מודעת: "תמיד לתקשורת יש חלק - מדליפים לה, משקרים לה. לפעמים היא בולעת את זה בתמימות, הרבה פעמים אנשים בתקשורת הם שחקנים פוליטיים בעצמם וגם הם רוצים להכווין תוצאות מסוימות", מתאר ברינגר. 

עוד כתבות בנושא

חוץ מהאיפול התקשורתי, רגישות התהליך נובעת גם מתוך השליטה המוגבלת של ראש המפלגה בפרטי השיחות, שמחייבת אותו לתת אמון ומרחב פשרה לצוותים שלו. כל משא ומתן מתחיל בפגישה של ראש המפלגה עם צוות המשא ומתן - שמורכב מאנשי מקצוע ומחברי כנסת בהווה או בעתיד, שחולשים על השיח מול הגורמים הפוליטיים. 

בפגישה ההתחלתית המנדט לנהל משא ומתן ניתן עם דגשים ופשרות אפשריות, "אבל הדברים האלה די קורסים בשנייה הראשונה שהצדדים נפגשים ומתחילים לדבר על החיים עצמם, על הבעיות כפי שהן" - מתאר גיל ברינגר. את הריקוד העדין הזה עושה הצוות בתיאום, הדוק או פחות, עם ראש המפלגה, עד לסיכומים כמעט סופיים, בהם ראשי המפלגות נכנסים לתמונה לקראת חתימה.

רה"מ נתניהו משוחח עם שר המשפטים לוין, שהיה ראש צוות המו"מ של הליכוד בעבר | יונתן זינדל, פלאש 90

רה"מ נתניהו משוחח עם שר המשפטים לוין, שהיה ראש צוות המו"מ של הליכוד בעבר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יחזקאל מתאר שתחילתו של המשא ומתן, כבר הוא מתאפיין בחלוקה בין מספר ערוצים, גלויים וסמויים: "במסגרת הפורמלית - יש ישיבות, עניינים, משם גם יוצאות כל מיני הודעות לתקשורת. אבל אין ספק שבין הצוותים האלה יש כל הזמן תקשורת לא פורמלית, שיחות לא פורמליות, ושם מתנהל המשא ומתן האמיתי". 

"אם תהיה פריצת דרך", הוא מבטיח, "היא תהיה רק דרך הבנות שהושגו באופן לא פורמלי, ויוצגו לציבור רק לאחר הגיבוש שלהם. זאת אומרת, אם הבנות בין הצדדים דולפות מוקדם מדי, יהיו גורמים שיטרפדו אותם". 

"מטבע הדברים גם הדרגים הפוליטיים כל הזמן מדברים ביניהם, זה שעכשיו יש לאיזנקוט צוות מקצועי לא אומר שהצוות הזה מנטרל את הצוות הפוליטי. הצוותיים הפוליטיים ממשיכים כל הזמן לדבר ביניהם".

"ויש מעגל נוסף, שהוא אולי המעגל החשוב ביותר, וזה שליחים לא פורמליים מטעמו של יו"ר המפלגה. אלה אנשים שבדרך כלל פועלים עמוק עמוק מאחורי הקלעים, אינם ידועים לציבור בכלל, ואז היכולת שלהם לפעול הרבה יותר משמעותית. עד כדי כך שלפעמים ראש המפלגה פועל באופן כזה שהצוות המקצועי והצוות הפוליטי אפילו לא יודעים על שליחים סודיים שהוא הפעיל מטעמו, והוא מנצח על התזמורת הזו".

עוד כתבות בנושא

המסרים מגיעים ישירות לאנשים? או שבעקיפין מדברים עם מקורבים שלהם?

"גורמי השפעה", הוא מבקש לדייק. "כן, יש לא מעט גורמי השפעה שאתה יודע לדבר אתם. אם, לדוגמה, יש לך גורם שאתה רוצה לשכנע אותו, אז אתה מחפש באופן לא פורמלי את הסביבה הקרובה אליו, ואתה מנסה לפעול דרכם - חד משמעית".

ניהול המשא ומתן מאתגר את היחסים עם התקשורת לא רק משום הנושאים הנידונים בו, אלא לעיתים משום השחקנים השותפים. צוותי משא ומתן פעמים רבות נפגשים ללא ידיעת התקשורת ובאיפול מוחלט, כדי להבטיח את עצם קיום המגעים ושיחות כנות בין צדדים מנוגדים. הכלל הזה התגלה כאשר איזנקוט, שהוציא לתקשורת הודעות על מגעים עם ראשי גוש השינוי וניסה לייצר מו"מ עם הערבים, חשף ביום השבעת הכנסת כי נקבעה פגישת מו"מ עם הליכוד, אך זו בוטלה לאחר נאום רה"מ בכנסת.

יו"ר ישר איזנקוט בקבלת המנדט מנשיא המדינה הרצוג | חיים גולדברג, פלאש 90

יו"ר ישר איזנקוט בקבלת המנדט מנשיא המדינה הרצוג | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

גורם בליכוד שהיה מעורה במשאים ומתנים מספר שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה: ב-2009 גוש הימין בראשות נתניהו קיבל 64 מנדטים ואלו המליצו לנשיא בהתאם. רק שהשיחות לא התנהלו כשורה: "די מהר התגלו קשיים עם האיחוד הלאומי של יעקב כץ, כי הוא התעקש על תיק השיכון. הוא אהב את תיק השיכון כי הוא עבד עם אריק שרון, אבל זה הובטח לש"ס ואמרנו לו שלא יתאפשר. הציעו לו תיק חקלאות וכל מיני דברים אחרים, אבל הוא התעקש. הוא אמר לביבי 'לך לממשלה בלעדיי'. נתניהו מצידו, רצה שמהממשלה הזו תאריך ימים אז היה לו נוח שיהיו גורמים במרכז שיאזנו".

כך, כשמשא ומתן אחד הגיע לקשיים, נתניהו החליף אותו במשא ומתן אחר. מלבד כץ, קדימה של ציפי לבני ניהלה משא ומתן לממשלת אחדות, אך נתניהו פנה במקביל אליה גם לאהוד ברק שעמד בראשות מפלגת העבודה. "ההתקדמות הייתה יותר מהירה מול ברק. ואז יום בהיר אחד כשהיו כבר סיכומים עיקריים, פתאום התחיל משא ומתן גלוי. בלילה אחד כל הדברים נסגרו והאיחוד הלאומי מצא את עצמו מחוץ לקואליציה", משחזר הגורם. 

כך הוא מתאר גם את ההצעה של נתניהו לאבי גבאי ב-2019 בימים האחרונים של המנדט, להצטרף אליו עם חבר כנסת נוסף, כך שישלימו לממשלה של 61 ח"כים. "הוא הסכים לשתף פעולה עם נתניהו. הוא קיבל הבטחה לתפקיד שר אוצר והוא היה מוכן לבוא לזה גם אם יצטרף אליו רק חברי כנסת אחד. לביבי זה היה מספיק". לבסוף המגעים נפלו כי לא נמצא חבר כנסת נוסף שיסכים להיכנס לממשלת נתניהו.

השיחות לא כוללות רק חלוקת תיקים, יש בהן גם הסכמים קואליציוניים שחוץ מתקציבים כוללים גם קווי יסוד עקרוניים לממשלה הבאה. לשאלתי מה יכול לפרק את המשא ומתן ברינגר מתאר: "אני חושב שהדילמה בממשלות מהסוג הזה, שהן ממשלות לא הומוגניות, זה איך הולך להיראות הסכם קואליציוני: האם הוא הולך להתמקד במבנה הממשלה ודרכי פעולתה, ואז הוא רזה מבחינת המהויות שלו, ומה שדואגים לו בעיקר זה שאף אחד לא ידפוק את הצד השני". 

עו"ד מיכאל ראבילו, חבר צוות המו"מ של הליכוד | אבשלום ששוני, פלאש 90

עו"ד מיכאל ראבילו, חבר צוות המו"מ של הליכוד | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

"אפשרות שנייה, זה הסכם שיש בו הרבה יותר מהות, שנכנס לשאלות של תוכן - איזה חוקים מעבירים, איזה חוקים לא מעבירים, מה מתקצבים ומה לא. אלו שאלות שיכולות להיות הרבה יותר נפיצות". לדבריו, בממשלת בנט-לפיד ההסכמים לא עסקו בשאלות מהות אלא בפרוצדורה ודרכי פעולות הממשלה. כעת, נראה שהשאלה היא אחרת.

המשא ומתן הנוכחי, כפי שהוא צפוי להתנהל בשבועות הקרובים בהובלת איזנקוט, ייסוב סביב סוגיות מהותיות על גיוס חרדים, גבולות הביטחון של ישראל והפקת לקחים מטבח שמחת תורה. 

"לכל משא ומתן יש את המאפיינים שלו", משרטט יחזקאל. "מטבע הדברים, ברמה הפרסונלית לכל פוליטיקאי יש הרבה מאוד עניין בתיקים, בתפקידים ובכיבודים, אבל במקרה הזה, הסיפור המורכב יותר הוא קווי היסוד. מכיוון שכרגע לגוש הימין, שלכאורה יש לו הסכמות תוכן יותר מגובשות, אין רוב בכנסת, אז הגוש המגובש לא יכול להרכיב ממשלה". 

עוד כתבות בנושא

"הגוש השני, הוא כרגע 'שעטנז' - הוא צריך לייצר הסכמות תוכן שרק גמישות מאוד גבוהה ונכונות מאוד גבוהה לוויתורים יכולים לאפשר אותם. ולכן לדעתי, על אף שבכל משא ומתן קואליציוני תמיד יש עיסוק בתפקידים ובכיבודים, במקרה הזה המיקוד היותר מרכזי הוא האם בכלל אפשר לייצר קווי יסוד מוסכמים של תוכן".

קווי היסוד האלו לא נאכפים כחוזה רגיל. אין בית משפט שמפקח עליו או נקודות יציאה. "ההסכם הקואליציוני ייאכף מכוח זה שבדרך כלל מדובר בקבוצות שהתגבשו אחת עם השנייה כי הם לא יכלו אחת בלי השנייה, ולכן זה מה ששומר אותם יחד", מגדיר ברינגר. 

"במובן הזה, ההסכם הקואליציוני בעיקר מאגד ומעלה על הכתב את ההסכמות. זה לא שמכוח ההסכמות האלו הדברים יקרו. הדברים יקרו מהכורח הפוליטי, שאם צד אחד לא יכבד גם הצד השני לא יכבד ואז לא תהיה ממשלה, וכל הסיבה שאנחנו יושבים יחד זה כי לא יכולנו להקים ממשלה אחד בלי השני. זו מעין תוכנית עבודה עבור אלו שהוכרחו מכורח המציאות, שחויבו לשבת יחד, זה מעגן את ההסכמות ביניהם".

יו"ר ישר, גדי איזנקוט | יונתן זינדל, פלאש 90

יו"ר ישר, גדי איזנקוט | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במשא ומתן הנוכחי ניתן לראות בתוך הצוותים המתגבשים בקרב המפלגות, גם אנשי אמון שניהלו וליוו את הקמפיינים מחד, וגם בעלי ניסיון משפטי-ממשלתי מאידך. זאת מלבד חברי הכנסת שמלווים את המשא ומתן. 

למשל, בצוות של מפלגת ישר, שעובד קשה בימים אלו, שותפים בעלי ניסיון כמו יואב הורוביץ, ראש הסגל ומ"מ מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר; עו"ד ד"ר יורם טורבוביץ, ראש הסגל במשרד רה"מ לשעבר עם ניסיון במו"מ קואליציוני; ועו"ד רונן אביאני, מומחה במו"מ קואליציוני ובדיני מפלגות, כל אלו לצד איש אמונו המוכר ביותר של איזנקוט, רונן מנליס, ויעל וולף בראל, מקדמת המדיניות במפלגה. 

"זה חייב להיות שילוב של השניים", טוען יחזקאל. "נאמנות כמובן זה ערך עליון. מצד שני, אם תביא נאמנים לא מקצועיים, אתה תעשה טעויות שיפילו אותך. צריך לזה הרבה מאוד ידע, ניסיון, יכולות, ולכן צריך פה מקצוענים ברמה מאוד גבוהה. אחרת תביא אנשים שלא יכירו את המערכת ויעשו טעויות".

"הרבה פעמים נדמה לראשי המפלגות שמי שליווה אותם בקמפיין יהיה ממש מוצלח במשא ומתן, למרות שמדובר בתחומים נפרדים לחלוטין", טוען ברינגר. דוגמה לטעות כזו הוא מביא מנסיונו: "אצלנו היה פער מאוד גדול בין אנשים שמבינים בכנסת, ממשלה, משפט, פוליטיקה, לבין אנשים שנדמה להם שהם מבינים בעניינים האלה. הפער הזה מכתיב הסדרים הרבה יותר מוצלחים, מתוחכמים, עבור מי ששלח מומחים למשא ומתן. זה היה מאוד מוחשי במשאים ומתנים שאנחנו ניהלנו".

"אגב", הוא מוסיף, "גם במשא ומתן הנוכחי התרשמתי שיש לא מעט מהצוותים שפורסמו שלאו דווקא הייתי בוחר בהם". 

עוד כתבות בנושא

מי?

"לא אגיד שמות, אבל זה אנשים שחוסר הניסיון שלהם בתחומים האלה הוא מאוד בולט. אני מאחל לראשי המפלגות שיבינו אולי את הטעות, ואז או שהם יתגברו את הצוותים או יבינו את הבעיה".

ואם לא?

"בסוף כשצריך להכין הסכם קואליציוני או מסמך שנקרא 'דרכי עבודת הקואליציה' או תקנון ממשלה - הנאמנות למנהיג זה יפה מאוד, אבל מזה לא נוצרים מסמכים. ואז יכול להיות שאולי אפילו הגענו להסכמות ג'נטלמניות, חביבות כאלה, בין הצדדים, אבל אחד הצדדים שמומחה לעניינים האלה, מכסח בפרוצדורה את הצד השני והוא אפילו לא מבין את זה עד הסוף". 

"ראי ערך המשא ומתן שניהל בזמנו גנץ והלך למקומות מאוד לא טובים; הוא לכאורה היה ראש ממשלה חלופי, בפועל מעולם לא זכה להיות כזה. וההפך של זה - בנט עם 6 מנדטים שבזכות הצוות שייצג אותו הגיע לתוצאה הכי טובה שאפשר להעלות על הדעת מבחינתו".