החגיגות שפרצו במטות המפלגות הערביות בליל הבחירות, בזמן שראשי המפלגות היהודיות ניסו לפענח את המספרים שהתרוצצו על המסכים, לא הפתיעו איש. בשעות ההן כבר היה ברור שמדובר בהישג דרמטי, גם אם היקפו המדויק טרם התברר. בסיום ספירת הקולות עלה שהזינוק בשיעורי ההצבעה במגזר הערבי הביא את הרשימה המשותפת ורע"מ להישג שכמוהו לא נראה מעולם: 19 מנדטים, שהופכים את המפלגות הללו לשחקן משמעותי מאוד בנוף הפוליטי הישראלי.
מי הם בעצם אותם 19 נבחרים, ומה אנחנו באמת יודעים עליהם? הציבור הישראלי מכיר רבים מחברי הכנסת היהודים, אך את נציגי הציבור הערבי בבית הנבחרים הוא מכיר במידה חלקית מאוד. יש בהם פוליטיקאים ותיקים שהפכו לחלק מהנוף הפוליטי, כמו אחמד טיבי ומנסור עבאס; בולטים בתודעה הציבורית גם עופר כסיף ויואב סגלוביץ', יהודים שבחרו להשתלב ברשימות הערביות, עם כל ההבדלים בין השניים. אך לצידם, כמו בכל מקרה של זינוק משמעותי במספר המנדטים, נבחרו גם ח"כים חדשים שהציבור היהודי לא שמע את שמם. אלה אנשים שפעלו עד כה במוסדות מפלגתיים, ברשויות מקומיות, בארגוני חברה אזרחית ובתקשורת בשפה הערבית.
בכתבה זו ננסה לשרטט דיוקן ראשוני של 19 הנבחרים ברשימות הערביות, במטרה ללמוד מעט על דרכם הפוליטית של מי שיעצבו במידה לא מבוטלת את פניה של הכנסת ה־26.
הכי מעניין
הרשימה המשותפת
יוסף ג'בארין | צילום: שרון לייבל, פלאש 90
יוסף ג'בארין: מפגש עם מחבלים ותמיכה בחרם
יוסף ג'בארין, משפטן מאום אל־פחם ויושב ראש חד"ש, נבחר לעמוד בראש הרשימה המשותפת. אף שכיהן בכנסת משנת 2015 ועד 2021, הוא לא הפך לפנים מוכרות בציבור היהודי - בוודאי בהשוואה לכוכבים דוגמת טיבי או עבאס. תחקירים שפורסמו לקראת הבחירות חשפו שורה של פעולות ומפגשים מעבר לפעילותו הפרלמנטרית.
ביולי 2026 פרסם ישי פרידמן בערוץ 14 תחקיר על ג'בארין. לפי הפרסום הוא השתתף בכנסים בינלאומיים שבהם התנגד להגדרת ישראל כמדינה יהודית ותמך בקידום חרמות על ישראל במסגרת תנועת החרם העולמית.
פרידמן דיווח גם על קשרים של ג'בארין עם אסירים ביטחוניים ואישים המזוהים עם ארגוני טרור. אחד מהם הוא ח'דר עדנאן, איש הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שג'בארין תועד במפגש עמו. קשר חם במיוחד קיים ג'בארין לאורך שנים עם מחמוד ג'בארין מאום אל־פחם, מחבל שהורשע ברצח אזרח ערבי שנחשד בסיוע לישראל. ג'בארין ביקר אותו בכלא, ואף ליווה את שחרורו. מחבל נוסף שג'בארין פגש הוא נאצר בדראן, אסיר ביטחוני לשעבר שהורשע בסיוע לג'יהאד האסלאמי.
בכהונתו הקודמת של ג'בארין בכנסת פרסם אתר הקול היהודי תחקיר על השתתפותו בהפגנה למען שחרורה של איה ח'טיב מערערה, שנחשדה בידי שב"כ בהעברת כספים ומידע לאנשי חמאס במסווה של פעילות הומניטרית. באתר דווח שגם אימאן ח'טיב יאסין, לימים חברת כנסת מטעם רע"מ, הביעה תמיכה בעצורה.
ג'בארין מתנגד להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. במעמדו החדש, כראש סיעה המונה 11 חברי כנסת, הוא עשוי להפוך לגורם משמעותי ומשפיע במפה הפוליטית החדשה.
מהא כרכבי סבאח | צילום: ורד ג'ראיסי
ד"ר מהא כרכבי־סבאח: מרצה וחוקרת "דיכוי"
ד"ר מהא כרכבי סבאח, סוציולוגית ומרצה בכירה באוניברסיטת בן־גוריון, היא מן הדמויות החדשות בכנסת. בניגוד לנבחרים שצמחו בפוליטיקה המקומית או בפעילות המפלגתית, סבאח מגיעה מהאקדמיה. בחירתה מטעם בל"ד ממקמת אותה במפלגה המבקשת לשנות את הגדרתה הלאומית של ישראל ולבסס הכרה קולקטיבית בזהות הפלסטינית של אזרחיה הערבים.
כך למשל טענה ד"ר כרכבי סבאח בפוסט כי "החשש מעקירה ונכבה שנייה בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל לעולם לא נעלם... למי שנותרו על אדמתם לעולם לא הובטח שנכבה שנייה לא תקרה. ההפך הוא הנכון". את המלחמה בעזה כינתה "מלחמת השמדה".
עשייתה האקדמית של סבאח עוסקת בעיקרה בסוגיות מגדריות, אולם מאמר בולט שפרסמה אשתקד עם פרופ' סראב אבו־רביעה קווידר, "פוליטיקת השתיקה: סגל פלסטיני והמאבק על קול באקדמיה הישראלית בעיתות מלחמה", מבקש לבסס נרטיב שלפיו ההזדהות של האוניברסיטאות, הסטודנטים והסגל עם צדקת מלחמת חרבות ברזל שימשה כלי לנידוי ולדיכוי של חברי סגל ערבים במוסדות הללו.
רע"מ
מנסור עבאס. | צילום: אורן בן חקון
מנסור עבאס: "דו־קיום" ומפגש עם משפחות מחבלים
מנסור עבאס הוא כנראה הפוליטיקאי הערבי שהוביל את השינוי המשמעותי ביותר בנוגע להשתלבות המפלגות הערביות בפוליטיקה הישראלית, לצד צבירת השפעה על מוקדי השלטון.
הוא גינה נחרצות את טבח 7 באוקטובר, ואף קרא לארגונים הפלסטיניים החמושים להניח את נשקם ולפעול יחד עם הרשות הפלסטינית לקידום פתרון מדיני. הדברים קיבלו משנה חשיבות על רקע ההתחמקות של חלק ניכר מההנהגה הערבית בישראל מלגנות באופן חד־משמעי את מתקפת חמאס. בה בעת, כאשר נשאל אתמול בבית הנשיא אם הוא מגדיר את חמאס ארגון טרור, התפתל עבאס והתחמק מתשובה ישירה. בעבר גם ירד משידור כאשר נשאל אם צריך להשמיד את חמאס.
אלא שעברו של עבאס אינו חף משאלות, והוא כולל שורה של מפגשים, הספדים וביקורי תנחומים אצל משפחות אסירים ביטחוניים ומי שהיו מעורבים בפעילות טרור. אחד האירועים הללו הוא הספד שנשא עבאס על מוסא חסונה, שנהרג מירי בלוד במהלך אירועי שומר החומות במאי 2021. עבאס התייחס לחסונה כאל שהיד, ואמר כי דמו מקדש את הסוגיה שלמענה הקריב את חייו, תוך שימוש בביטויים כגון "הקרבה" ו"דבקות באדמה". עבאס גם ביקר את משפחתו של פאוזי נימר, שהורשע במעורבות בפעילות טרור נגד יהודים, ואצל משפחות של מורשעים אחרים בטרור שסייעו למבַצע הפיגוע בצומת מירון, שבו נרצחו חיילי צה"ל. הוא ביקר גם משפחות של מחבלים שהורשעו בהשלכת רימונים בחיפה.
אירוע אחר נגע למותו של איש הדת יוסוף אל־קרדאווי, שהתיר בעבר פיגועי התאבדות נגד ישראלים. לפי הפרסום באתר הקול היהודי, עבאס והפלג הדרומי של התנועה האסלאמית פרסמו הודעת אבל בעקבות מותו.
ביוני 2026 דיווח האתר, בעקבות חשיפה בערוץ 14 של פורום "בוחרים בחיים", על תיעוד מפגש שקיים עבאס בטורקיה עם בכירים בחמאס ובארגונים פלסטיניים נוספים. בעקבות הפרסום התקיים ב־22 ביוני דיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת, שבו נדונו קשריו ומפגשיו של יושב ראש רע"מ עם גורמים פלסטיניים. חלק מעמדות גורמי הביטחון הוצגו בדיון חסוי. לצד הקריאה שהשמיע עבאס לפירוק הארגונים הפלסטיניים מנשקם, הפרסומים הללו מציינים שורה של פעולות ומפגשים בעבר שעוררו שאלות על יחסו של עבאס לארגונים הללו ולפעיליהם.
גם בתוך רע"מ נאלץ עבאס להתמודד עם המחלוקת. כאשר אימאן ח'טיב יאסין הטילה ספק בחלק מזוועות הטבח הוא דרש ממנה להתפטר, והבהיר שאין מקום במפלגה למי שמכחיש את חומרת המעשים. למרות זאת, ח'טיב יאסין נותרה בכנסת, ואף נבחרה אליה כעת שוב.
יואב סגלוביץ'. | צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש 90
יואב סגלוביץ': הניצב שהצטרף לרשימה האסלאמיסטית
מעטים היו יכולים לדמיין לפני שנים אחדות את התמונה הזאת: ניצב לשעבר במשטרת ישראל, שעמד בראש אגף החקירות והמודיעין ושימש כסגן השר לביטחון הפנים, מתייצב במקום השני ברשימת רע"מ.
באוגוסט 2026 הודיע יואב סגלוביץ' על הצטרפותו למפלגתו של עבאס. בהצהרה משותפת שהשניים נשאו בנצרת, הוא הסביר את המהלך כתוצאה של אמונתו בשותפות פוליטית יהודית־ערבית. סגלוביץ' הדגיש שאין בכוונתו לוותר על תפיסת עולמו הציונית. בדברים שדווחו בוואלה ובחדשות 12 הסביר כי מגילת העצמאות היא בראייתו מסמך ערכי מחייב, וכי חיבור פוליטי בין אנשים בעלי השקפות שונות אינו מחייב הסכמה מלאה ביניהם.
סגלוביץ' ביקש גם לערער על הטענה שאירועי 7 באוקטובר הפכו שותפות פוליטית עם מפלגות ערביות לבלתי אפשרית. כעת יצטרך להוכיח כי הוא מסוגל לשמור על עצמאות גם בתוך המסגרת הפוליטית השונה שבחר.
ח"כ וליד טאהא. | צילום: מרים צחי
וליד טאהא: שמרן אסלאמיסט שמכנה מחבלים "אסירי מצפון"
וליד טאהא, איש כפר־קאסם ומבכירי רע"מ, מייצג את האגף הדתי והשמרני של המפלגה. טאהא היה מעורב בפעילותה הפרלמנטרית של רע"מ בתקופת ממשלתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, אך לא הסתיר את עמדותיו בנושאים חברתיים שבהם קיימים פערים גדולים בינו ובין מפלגות ליברליות.
באתר הקול היהודי דווח כי בשנת 2013 השתתף טאהא במשלחת שביקרה משפחות של מבצעי פיגוע ליל הקלשונים, שבו נרצחו שלושה חיילי צה"ל. כמו כן הציג האתר פוסט שפרסם טאהא בשנת 2018, ובו הביע תמיכה בהנפת דגל סוריה לציון מה שכינה "הכיבוש הישראלי של רמת הגולן". לאחר בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע אמר טאהא שאין לכנותם "מחבלים": "האסירים בבתי הכלא הם אסירי חופש, אסירים אידיאולוגים ואסירי מצפון, ששילמו עבור מטרתנו הפלסטינית הצודקת... המחבל הוא זה שכובש את העם האחר". טאהא היה חלק ממשלחת של התנועה האסלאמית להלוויתו של השייח' חאמד ביתאווי, ממייסדי חמאס.
את הימנעותו מהשתתפות בישיבה חגיגית בכנסת שבה נאם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נימק טאהא כך: "לא השתתפתי היום בישיבה המיוחדת, כי ידעתי שהנשיא טראמפ ירעיף שבחים מופרזים על ישראל ועל מעשי ההרס שעשתה ברצועת עזה... טראמפ נתן לישראל את כל התמיכה הדרושה כדי שתמשיך במלחמת ההשמדה נגד הילדים, הנשים והזקנים, נגד מתקני החשמל והמים, נגד בתי הספר, המסגדים, האוניברסיטאות, המוסדות הציבוריים והמרפאות, כדי להרוס את כל עזה".
ואליד אלהואשלה (מימין) | צילום: יונתן זינל, פלאש 90
ואליד אלהואשלה: מוביל מאבק הבדואים בנושא הקרקעות
ואליד אלהואשלה הוא אחד הנציגים הבולטים של החברה הבדואית ברע"מ. פעילותו הפוליטית מתמקדת בנושאים המעסיקים את תושבי הנגב, ובהם הכרה ביישובים בלתי מוכרים, תכנון ובנייה, פיתוח תשתיות ושיפור השירותים הציבוריים.
בספטמבר 2025 השתתף בהפגנה בבאר־שבע נגד הריסת בתים ביישובים הבדואיים. בדברים שפורסמו באתר החדשות הערבי הבינלאומי "ערבי 21", הוא האשים את הממשלה בהפעלת זרועות האכיפה שלה נגד תושבי הנגב. "הגיע הזמן שהממשלה העריצה הזאת תחדל ממדיניותה העושקת, המכוונת נגד עצם קיומנו כערבים על אדמותינו ובבתינו", אמר אלהואשלה.
הוא אף הגדיר את פעילות הממשלה בהריסת הבתים כ"פשע אנושי". בנאום בכנס הסיום של מחנה התנדבות של התנועה האסלאמית בפזורה הבדואית בנגב, שכותרתו "רבאט וצומוד", אמר אלהואשלה, לפי תיעוד שפרסמה תנועת רגבים: "אנחנו חיים את זיכרון הנכבה, והיום אנחנו חיים בנכבה".
חברת הכנסת אימאן חאטיב יאסין, | צילום: אורן בן חקון, pool pictures, פלאש 90
אימאן ח'טיב־יאסין: פקפקה בזוועות 7 באוקטובר
ב־5 בנובמבר 2023, פחות מחודש אחרי טבח 7 באוקטובר, התראיינה ח"כ אימאן ח'טיב יאסין לתוכנית בהגשת מזל מועלם בערוץ הכנסת. כאשר נשאלה על מעשי חמאס, טענה כי בתיעוד שהוצג לחברי הכנסת לא נראו, לפי המידע שנמסר לה, שחיטת תינוקות ואונס נשים. המראיינת הקשתה עליה, וח'טיב יאסין הודתה שלא צפתה בעצמה בסרטון שהציג דובר צה"ל. היא הסבירה שהסתמכה על דברים ששמעה מחברים במפלגתה שהיו נוכחים בהקרנה.
ההתבטאות עוררה סערה מיידית. ח'טיב יאסין אומנם הבהירה שמעשי הטבח מנוגדים לערכי האסלאם, אך עצם הטלת הספק בחלק מהעדויות הקשות הובילה לביקורת ציבורית נרחבת. עבאס הודיע כי הזדעזע מדבריה, והנהגת רע"מ דרשה ממנה להתפטר. בהמשך פרסמה חברת הכנסת התנצלות, נותרה במשכן ואף נבחרה לכהונה נוספת.
אבראהים אלטורי: הרוקח שרוצה להיכנס לממשלה
אבראהים אלטורי, רוקח מרהט וחבר כנסת חדש, בחר במהלך מערכת הבחירות להציג מסר פשוט: בלי השתתפות בממשלה יהיה קשה להשיג את השינוי הדרוש לחברה הערבית. אלטורי הצהיר שיפעל להשיג אישורי בנייה, תקציבים ושירותים לרשויות הערביות. הוא תומך גם בהרחבת שטחי השיפוט של רשויות ערביות, בהכרה בכפרים לא מוכרים ובמניעת הריסות בתים.
עבד אל־כרים־מסרי: הדרשן שפעל למען הפורעים
עבד אל־כרים מסרי אינו מוכר לציבור היהודי, אבל בכפר־קרע ובתנועה האסלאמית הוא פועל שנים רבות. מסרי, המכונה גם "אבו־אחמד", היה ראש התנועה האסלאמית ביישוב, שימש ראש מוסד ההקדשים האסלאמיים "אוקאף 48", וכיהן כדרשן במסגד עומר בן אלח'טאב בכפר־קרע.
כבר בנובמבר 2014 הוביל מסרי מחאה נגד מדיניות ישראל בהר הבית. בהפגנה שהתקיימה בכפר־קרע, בעקבות המתיחות במסגד אל־אקצה ומותו של הצעיר ח'יר א־דין חמדאן מירי שוטרים מכפר־כנא, תקף בחריפות את הרשויות. "המצב הנוכחי גרם לכולם להתקומם ולדחות את ההפרות המתרחשות במסגד אל־אקצה, לצד שפיכת דמו של השהיד ח'יר א־דין חמדאן והיחס של המדינה לאזרחים הערבים והגזענות הנפשעת שלה", אמר מסרי לפי דיווח באתר "כל אלערב". מסרי הוסיף: "אנחנו דוחים זאת, ולא נשתוק מול כל הדברים האלה".
פעילותו של מסרי בעניין המקומות הקדושים נמשכה גם בשנים שלאחר מכן. במרץ 2023 דיווח אתר Ehna.TV כי מסרי השתתף בביקור במסגד סידנא עלי במסגרת מיזם "ח'יר א־ד'אכרה", שנועד לתעד את ההיסטוריה של ההקדשים האסלאמיים, במיוחד בכפרים הערביים שנעקרו במלחמת העצמאות. באותה שנה השתתף גם בפעילות מאורגנת במסגד אל־אקצה. בשיחה עם אתר "פאנט" אמר מסרי: "זה היה יום מוצלח, בהשתתפות מספר עצום של אנשים, וזו עדות לקשר העמוק ולאהבה למסגד אל־אקצה".
במקביל פעל גם לסייע לערבים-ישראלים שנעצרו בחשד לפגיעה ביהודים וברכוש יהודי. בתחקיר שפרסם אתר הקול היהודי לקראת בחירות 2022, דווח כי מסרי היה שותף להקמת קרן סיוע לעצורים מאירועי הפרעות במהלך מבצע שומר החומות במאי 2021. לפי התחקיר, בין העצורים שהקרן גויסה לסייע להם היו גם פורעים שהואשמו בניסיונות לינץ' ביהודים ובהצתת תחנת המשטרה בכפר־קרע.
אחמד טיבי | צילום: שרון לייבל, פלאש 90
אחמד טיבי: מהלל השהידים ויועצו לשעבר של ערפאת
אחמד טיבי, יושב ראש תע"ל, מכהן בכנסת מאז 1999, ומוכר כמעט לכל ישראלי. הרופא מטייבה, בעל הכישורים הרטוריים והעברית המצוחצחת, נע בין פעילות פרלמנטרית נמרצת למחויבות ארוכת שנים למאבק הלאומי הפלסטיני. לפני כניסתו לכנסת אף שימש כיועץ לרב־המרצחים יאסר ערפאת.
במהלך המלחמה בעזה התעוררה שוב שאלת יחסו של טיבי לטבח 7 באוקטובר. במאי 2026, בריאיון שפורסם באתר וואלה, נשאל טיבי על הדרישה לגנות את חמאס. הוא השיב "אני לא מכונת גינוי אוטומטית לכל רעיון", והפנה את המראיין לדבריו הקודמים שכללו הוקעה ברורה לזוועות שביצע חמאס.
אלא שעוד לפני הטבח התפרסמו דברים אחרים שאמר ואשר עוררו מחלוקת. בנאום שנשא במסגרת אירועי "יום השהיד" ברמאללה, ונחשף בשנת 2012, אמר טיבי: "בהיסטוריה של העמים ובמאבקיהם, השהיד הוא שיא התפארת. השהיד הוא סמל המולדת. ברכות לאלפי השהידים במולדת ובנכר, וברכות לשהידים שלנו ולשלכם בקו הירוק. הכובש רצה שיכנו אותם מחבלים, אולם אנחנו אומרים כי אין דבר נעלה יותר מאלו שמתו למען המולדת". לאחר הפרסום טען טיבי שדבריו סולפו והוצאו מהקשרם. ועדת האתיקה של הכנסת לא התרשמה, והטילה עליו עונש.
בספטמבר 2023 דיווח אתר הקול היהודי כי טיבי פרסם בדף הפייסבוק שלו דברי פרידה מג'מיל חמאמי, ממייסדי פעילות חמאס בירושלים וביהודה ושומרון. טיבי כתב על חמאמי כי "אהב את ירושלים, ותמיד פעל למענה". על המחבל כרים יונס, שהורשע בחטיפה וברצח חייל צה"ל בשנת 1980, ושוחרר מהכלא בינואר 2023, אמר טיבי: "לוחם למען חירות בני עמו ולמען שלום צודק, מחויב לזכויות השורשיות והגאות שיש לכל עם שכורע תחת עול הכיבוש. מנהיג רציני, בטוח בעצמו, קשוח, ומחייך אפילו במעמקי הכלא". לאורך השנים ביקר טיבי מחבלים כלואים נוספים בבתי הכלא בישראל, בהם גם כאלה שדם יהודים על ידיהם.
בדצמבר 2021, במהלך דיון בוועדת הכספים שעסק בהטבות מס לעמותות, תקף טיבי ניסיון לברר לעומק קשרים בין אחת מהן ובין גורמים המזוהים עם חמאס. לפי הדיווח באתר הקול היהודי, בדיון הועלו טענות בדבר קשרים של עמותת "אמסח דמעת אליתים" לגופים המזוהים עם חמאס. לאחר שהוחלט לעכב את אישור ההטבות לצורך בדיקה נוספת, תקף טיבי את המהלך וכינה אותו "ציד מכשפות".
ד"ר פאתן גטאס ממפלגת הרשימה המשותפת, באירוע מפלגתי בתל אביב, 14 באוקטובר 2026 | צילום: מרים אלסטר / פלאש 90
פאתן גטאס: האשמות בטיהור אתני וצער על מותו של נסראללה
ד"ר פאתן גטאס, איש חד"ש ותושב ראמה בגליל, הגיע לפוליטיקה הארצית אחרי פעילות ציבורית בתחום הבריאות, ובכללה ניהול האגודה למלחמה בסרטן בחברה הערבית. לצד העיסוק בנושאים אזרחיים הוא מחזיק בעמדות נחרצות ביחס למדינת ישראל. כך למשל, את הפעילות הישראלית בשטחי יו"ש הגדיר "טיהור אתני", ואת המלחמה בעזה - "השמדה של עם שלם".
במאמר שפרסם באפריל 2025 הוא הטיל ספק בעצם הגדרתם של היהודים כעם. "האם קיימת אומה יהודית עולמית", תהה גטאס. "מה משותף ליהודי ברוסיה, בגרמניה ובמרוקו?"
בהמשך הציג גטאס את הקמת ישראל כחלק ממהלך קולוניאליסטי, וטען שהתנועה הציונית ניצלה את קשריה עם מעצמות המערב לקידום מטרותיה. הוא אף טען כי "פשעי הנאצים נוצלו כדי להפוך למנוף של הרעיון הציוני לבניית מולדת ליהודים בפלסטין", והאשים את מנהיגי הציונות בהעדפת הגירה לארץ על פני הצלת יהודים שביקשו להישאר באירופה.
את המלחמה בעזה הגדיר גטאס במילים חדות: "מלחמת ההשמדה שמנהלת ישראל נגד רצועת עזה, כמוה כהשמדה של עם שלם". לדבריו, מתקפת 7 באוקטובר חשפה את קריסתה של תפיסת הביטחון הישראלית ואת חולשת דימויו של צה"ל כצבא בלתי מנוצח. עם זאת, הוא הקפיד לגנות את רצח האזרחים במתקפת חמאס, ותיאר את הריגת הנשים והילדים ואת שריפת האזרחים בבתיהם כמעשים מחרידים, המעוותים את המאבק הפלסטיני.
במאמר שפרסם בעיתון אלאתחאד ב־28 בספטמבר 2024 - היום שבו הוכרז על מותו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה - כתב גטאס כי "אובדנו של כל לוחם התנגדות, גם אם אתה חלוק על השקפתו, הוא הפסד לכל הפטריוטים הישרים". במאמר דחה גטאס את "השחרת דמותם של לוחמי ההתנגדות", וקבע ש"גחלת ההתנגדות" תמשיך לבעור כל עוד הכיבוש נמשך. הוא אף תיאר את המערכה הישראלית נגד "ההתנגדות הלבנונית", כינוי מקובל לחיזבאללה, כ"תוקפנות מזוויעה" וכ"מעשי טרור קולקטיביים".
בכר עואודה | צילום: ורד ג'ראיסי
בכר עואודה: הזדהות עם עזה והגדרת המלחמה כ"השמדה"
בכר עואודה, תושב כפר־כנא, הוא הנציג הבכיר של המפלגה הערבית הלאומנית בל"ד, לאחר שיושב הראש שלה נאלץ לפרוש מהתמודדות בלחץ שופטי בג"ץ. עואודה הוא ממחברי מסמך "החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל", שבו מתוארת ישראל כתולדה של פעולה קולוניאליסטית שיזמו אליטות ציוניות במערב. המסמך דורש מהמדינה לקבל אחריות על הנכבה, ולהכיר בערבים הפלסטינים בישראל כקבוצה לאומית ילידית. במאמר באתר "ערב 48" קרא עואודה לארגן מחדש את החברה הערבית בישראל ולחזק את זהותה הפלסטינית על חשבון זו הישראלית.
עואודה הצטרף גם לפעילות מחאה נגד המלחמה בעזה. ב־29 ביולי 2025 השתתף בהפגנה מול שגרירות ארה"ב בתל־אביב, ובשיחה עם אתר "ערב 48" האשים את וושינגטון בשותפות לפעולות ישראל. "אנחנו מוחים נגד מדיניות ארה"ב, השותפה למלחמה ולהשמדה, ומממנת בכסף ובנשק את המלחמה הנפשעת הזאת", אמר. הוא הוסיף שוושינגטון "מעניקה גיבוי לכל מה שמתרחש בעזה", והבהיר כי המפגינים ימשיכו במאבק עד לסיום המלחמה. "אנחנו בני משפחה אחת ועם אחד", אמר בהתייחסו לתושבי הרצועה.
יום קודם לכן, בהפגנה שהתקיימה ביפו, אמר עואודה ל"ערב 48": "לצד דרישתנו להפסיק מיד את ההשמדה, אנחנו אומרים לאנשינו בעזה: 'אנחנו איתכם'". לדבריו, אנשי התנועה ביקשו גם למצוא דרך לקדם מבצע סיוע הומניטרי רחב לתושבי הרצועה.
ח"כ עופר כסיף. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עופר כסיף: הח"כ היהודי שתומך בלוחמה המשפטית נגד ישראל
בינואר 2024, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, הגישה דרום־אפריקה תביעה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בטענה להפרת האמנה למניעת רצח עם. בזמן שהמדינה נערכה להתמודד עם ההאשמות, החליט חבר כנסת ישראלי ויהודי, נציג חד"ש, להצטרף לעצומה שתמכה בהליך. "חובתי החוקתית היא לחברה הישראלית ולכלל היושבים בה, לא לממשלה", הסביר כסיף ברשת X.
ביולי 2022 פרסם אלחנן גרונר באתר "הקול היהודי" תחקיר המתעד את כסיף מבקר באנדרטה בכפר בית־דג'ן, הסמוך לשכם. לפי הפרסום, האנדרטה הוקמה לזכר אנשי הכפר שנהרגו בעת פעילותם בארגונים חמושים, ובהם סאמח אבו־חניש, המתואר באתר כבכיר הג'יהאד האסלאמי באזור שכם. לפי התחקיר, כסיף ביקר במקום לצד ראש הכפר נאסר אבו־ג'יש, והאנדרטה הוקמה ביוזמת מפלגת העם הפלסטיני, המזוהה אידיאולוגית עם חד"ש. באתר הוצגו תצלומים מהביקור ומהאנדרטה.
כסיף, דוקטור לפילוסופיה פוליטית, לא ידוע כבעל סגנון מעודן. במרץ 2022, במהלך אירוע מחאה בדרום הר חברון, נקלע כסיף לעימות חריף עם שוטר. תחילה כינה את השוטר בשלל כינויים דוגמת "שקרן מטונף", "רמאי", "פושע", "חלאות המין האנושי" ו"אפס מאופס", ובהמשך פגע ברכבו בשוטר ואף חבט בראשו. לאחרונה הורשע בעקבות המעשים בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, אך עונשו טרם נגזר.
נהאיה ושאחי: "מלחמת השמדה" בעזה ו"טיהור אתני" ביו"ש
ד"ר נהאיה ושאחי, תושבת ערערה ומרצה לחינוך במכללת אורנים, היא דמות חדשה בכנסת הנכנסת, אך פעילה במפלגת חד"ש כבר יותר משלושה עשורים. את תאריה המתקדמים עשתה באוניברסיטאות בירדן, שבהן חקרה סוגיות חינוכיות.
בריאיון שהעניקה לקראת הבחירות הדגישה ושאחי את סבלם של תושבי עזה מהמלחמה, אך התעלמה מהסיבות שבגללן פרצה: "בחירות שבאות אחרי ארבע שנים של סבל מממשלת ימין קיצוני, שמכוונת נגד קיומנו, נגד הערבי רק משום שהוא ערבי, בכל מקום - החל ממלחמת ההשמדה על עזה, אחר כך הטיהור האתני בגדה והעברת הניסיון פנימה, והאיום גם בטיהור אתני בפנים (בתוך ישראל – ש"פ)".
היית'ם זחאלקה: הפוליטיקאי המקומי שניסה להנציח מחבל
היית'ם זחאלקה, תושב כפר־קרע ונציג תע"ל, כיהן בעבר כסגן ראש המועצה המקומית ביישובו, והוצב כעת במקום ה־11 ברשימה המשותפת. במהלך מערכת הבחירות הציג זחאלקה את תפקיד הרשימה כהגנה על הציבור הערבי מפני מדיניות הממשלה.
בריאיון לאתר אל־ג'רמק משנת 2022 סיפר זחאלקה - אז יושב ראש ועדת השמות במועצה המקומית כפר-קרע - שהוועדה קוראת לרחובות בשמות של כפרים פלסטיניים שנעקרו ב־1948, כמו עין־חוד, עין־ע'זאל, אל־בורייג' וח'ביזה, ובשמות של דמויות פלסטיניות, וזאת במטרה להחיות את "הזיכרון הפלסטיני". לפי הכתבה, זחאלקה ביקש לקרוא לרחוב גם על שם ע'סאן כנפאני, סופר ומחזאי פלסטיני ששימש גם כדובר ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, ואף היה פעיל במסגרתו. משרד הפנים סירב לטענתו לאשר את השם, גם כשהוצע בשם "כנפאני" בלבד.
חסן א־נסאסרה: תמיכה בפורעים וביקורים אצל מחבלים משוחררים
חסן א־נסאסרה, תושב רהט ונציג בל"ד, מגיע לכנסת אחרי פעילות בשלטון המקומי. הוא שימש סגן ראש העירייה, ובעברו היה מנהל בית ספר. כפעיל מרכזי בבל"ד נאבק א־נסאסרה בכניסתן של "מפלגות ציוניות" ליישובי הבדואים בנגב, ו"במיוחד אחרי מלחמת ההשמדה בעזה".
א־נסאסרה זוהה עם מאבקם של הבדואים בנגב לנכס לעצמם שטחים נרחבים, ונמנה עם מובילי ההתנגדות לכל פשרה בנושא. במהלך מבצע שומר החומות פרסם פוסט תמיכה נלהב בהתקוממות האלימה של צעירים בדואים בנגב: "הנגב מתקומם", כתב. "נסעתי הבוקר מעירי רהט בכביש 30 לעיר ערד, ומה שמשך את תשומת ליבי היה שריפת צמיגים ואבנים בצפיפות וחסימת חלק מהנתיבים. ישנה מחאת נוער בנגב שמבשרת טובות. צעירי הנגב מגינים על הנגב, הם הגאווה והכבוד של הנגב. המעצרים הללו, בעשרותיהם, לא יפחידו אתכם".
א־נסאסרה השתתף גם בפעולות הזדהות עם מחבלים רוצחים הכלואים בישראל, והדהד את מסרי הרשות הפלסטינית בנושא. כך למשל, לאחר שמנסור עבאס כינה אסירים פלסטינים "מחבלים", פרסם א־נסאסרה בפייסבוק את הודעת הגינוי שפרסם בכיר הרשות הפלסטינית בנושא. א־נסאסרה השתתף גם במשלחות של בל"ד שבאו לברך את המחבלים כרים יונס ובן דודו מאהר יונס, רוצחי החייל אברהם ברומברג בשנת 1980, ופרסם בנושא פוסטים בפייסבוק.
יוסף עטאונה | צילום: ורד ג'ראיסי
יוסף עטאונה: ממלחמת תגובה למלחמת השמדה
יוסף עטאונה, נציג חד"ש מהחברה הבדואית בנגב, מוכר בעיקר בזכות מאבקיו בנושאי קרקע, הכרה ביישובים ותכנון ובנייה.
במהלך המלחמה בעזה הוא השמיע גם האשמות חמורות כלפי מדינת ישראל. ב־5 במאי 2025 טען עטאונה בנאום במליאת הכנסת כי המערכה שהחלה כתגובה למתקפת חמאס הפכה בהמשך למלחמת נקמה, ולבסוף למלחמת השמדה של הפלסטינים ברצועה. עטאונה לא הסתפק בטענה שלפיה ישראל משתמשת בכוח מופרז, אלא הציג את הלחימה כמאמץ להשמדה של העם הפלסטיני.
אחמד דראושה | צילום: ורד ג'ראיסי
אחמד דראושה: מאדריכלי הרשימה המשותפת, האשים את ישראל בג'נוסייד
עו"ד דראושה, נציג תע"ל, הוא מהפוליטיקאים החדשים שזכו למושב בכנסת בעקבות ההישג של הרשימה המשותפת. דראושה, שהיה בעבר עוזרו של אחמד טיבי, היה אחד מאדריכלי החיבור בין מפלגות הרשימה המשותפת.
בשנת 2013 שוחרר מהכלא המחבל סאמר עיסאווי לאחר שביתת רעב שנמשכה 200 ימים. עיסאווי הורשע בניסיון לרצוח ישראלים, שוחרר בעסקת שליט ונכלא שוב. עם שחרורו בירך אותו דראושה פומבית, ואף התגאה בכך שאירח את בני משפחתו. בשנת 2017 אירח את אימו של המחבל כרים יונס, וכינה את בנה, שרצח חייל ישראלי, "האסיר הלוחם". בריאיון שהעניק במהלך מערכת הבחירות האחרונה האשים את מדינת ישראל בביצוע "רצח עם".
עבאס גינה נחרצות את טבח 7 באוקטובר, ואף קרא לארגונים הפלסטיניים להניח את נשקם. ואולם כאשר נשאל אתמול בבית הנשיא אם הוא מגדיר את חמאס כארגון טרור, התפתל והתחמק מתשובה ישירה. בעבר גם ירד משידור כאשר נשאל אם צריך להשמיד את חמאס
יאסר חוג'יראת | צילום: רונן חורש, ארכיון הכנסת
יאסר חוג'יראת: נאבק בפשיעה או תומך בה?
יאסר חוג'יראת הוא אחד מחברי הכנסת הפעילים בסוגיות הנוגעות לחברה הערבית והבדואית, ובמיוחד במאבק נגד הריסות בתים. ביולי 2026 תקף חוג'יראת במליאת הכנסת את השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר בעקבות התבטאויותיו על היקף הריסות המבנים בנגב.
במרץ 2023 פרסם שלום פרידמן באתר הקול היהודי תחקיר על ביקור של חוג'יראת ואנשי התנועה האסלאמית במתחם של משפחת אבו־עייש בעכו, שנהרס בהוראת הרשויות. לפי הפרסום, המשטרה הציגה את המתחם כמוקד של סחר ושימוש בסמים ופעילות עבריינית נוספת, וההריסה אושרה בבתי המשפט. לאחר ההריסה הגיעו למקום חוג'יראת, בכירים בתנועה האסלאמית ואנשי עמותת סיוע 48 לביקור סולידריות.
באתר הקול היהודי הוצגו תמונות מהביקור, לצד הודעת המשטרה על הפעילות העבריינית שיוחסה למתחם. האתר ציין כי פנה לחוג'יראת לקבלת תגובה, אך זו לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה. הביקור העלה שאלות נוכח העובדה שחוג'יראת עצמו מציב את המאבק בפשיעה בחברה הערבית כאחד הנושאים המרכזיים בפעילותו הפוליטית.
עוד כתבות בנושא
