לפני כמה שבועות כתבתי כאן על תופעה שחוזרת על עצמה כמו שלכת בסתיו ופריחת ההדרים באביב. כתבות על הצבעה בפריפריה. עיתונאי יוצא מהאזור הנוח והמוכר, כלומר מרכז הארץ, והולך לבדוק מה בחרו ה"אחרים" בדרום המדינה או בצפונה. לרוב הוא לא יבקר בקיבוצים, אלא בערים תומכות הליכוד. המרואיין התמים מבית־שאן או דימונה ימצא את עצמו לא אחת נשאב לוויכוח פוליטי במקרה הטוב וקורבן להטפת מוסר במקרה השכיח. ליכוד? איך שמעת בכלל על המפלגה הזאת? בדרך כלל תחתום את הכתבה מסקנה מפורשת או נרמזת, שאין מה לעשות, לא לכולם יש מוח. יש שמעדיפים נאמנות למשפחה או דקלום של דף מסרים ובעצם לא מבינים כלום.
| צילום: איור: תשורה לוי
גם מערכת הבחירות הזו לא הייתה שונה מקודמותיה, רק שהפעם חווינו ביטוי קיצוני לתופעה. דני קושמרו מערוץ 12 אפילו לא יצא מהאולפן. הוא התפלא מרחוק על מצביעי שכונת מישור הגפן באופקים, שכונה שרבים מתושביה יצאו מהבית בשמחת תורה תשפ"ד, עם נשק דל או בידיים ריקות, להילחם במחבלים ולהציל פצועים. אנשים גיבורים ואמיצים. באותו יום נרצחו בשכונה 33 אנשים. קושמרו לא הזכיר את גבורת התושבים, הוא דן אותם רק לפי תבנית ההצבעה שלהם. במונולוג שלו ב"אולפן שישי" הוא קבל על כך ש־65 אחוזים מהם הצביעו לגוש נתניהו, "שבמשמרת שלהם היה האסון הזה". קושמרו המשיך ואמר "תמונה דומה גם בשדרות, גם בנתיבות וגם בקריית־שמונה, הָעיר שגם עכשיו עדיין חצי נטושה". אם הייתם מבקשים מהצ'אט להגדיר מה הוא גועל נפש, אפילו GPT לא היה מעז לנסח משפט כל כך רדוד ופוגעני בתגובה. אבל זה לא הכול.
"השבט אמר את דברו", קבע קושמרו. "אנשים הצביעו לפי השבט שלהם. אם אתה חילוני מגוש דן זה בעיקר גוש השינוי, אם אתה מסורתי מהפריפריה זה בעיקר גוש נתניהו". באמת? האם כל הקולות שקיבל "גוש נתניהו" מגיעים מהמסורתיים בפריפריה? עזבו גוש, בואו נדבר על הליכוד. 1,167,589 איש הצביעו למפלגה. היא ניצחה בנתניה ובקריית־אתא, בפתח־תקווה ובראשון־לציון, בנשר וביקנעם. ממש לא כולן ערי ספר. רבים תקפו השבוע את קושמרו, אבל זה לא רק הוא. לאולפן שישי יש עורכים ומפיקים, במאים וצלמים. אף אחד לא קם?
הכי מעניין
אם השאלה הזאת לא הייתה חוזרת בכל מערכת בחירות ולא מסתובבת רק בקרב מצביעי ליכוד, היא הייתה יכולה להיות מסקרנת. מה גורם לאנשים לבחור שוב באותה ממשלה אחרי שעברו דברים קשים תחת הנהגתה. וכן, היו עיתונאים ששאלו, הקשיבו וגם קיבלו תשובות. אנשים בגבול הצפון ובעוטף הסבירו שנתניהו אומנם היה ראש הממשלה בזמן המחדל אבל מאז השיב מלחמה כפי שאף אחד אחר לא היה עושה, מרואיינת אחת הסבירה שהמחבלים עוד נמצאים על הגדרות והיא מאמינה שאם תתלקח מלחמה נתניהו ינהל אותה באופן הטוב ביותר, עוד מרואיין הסביר שמצביעי הליכוד בפריפריה אינם חושבים רק על עצמם, אלא על העם כולו. אפשר לקבל את התשובות האלה, אפשר להתווכח איתן. אי אפשר להתעלם מכך שיש כאן נימוקים כבדי משקל, ולא שמישהו מהמצביעים חייב הסבר. אבל המונולוג של קושמרו הגיע מעמדת מוצא ברורה: דווקא אתם? קיווינו שתתפכחו מהטמטום. איך אפילו הפעם זה לא קרה.
להניח שיש סיבות רציונליות להצבעה? קושמרו לא מאמין בזה. איך אני יודעת? הוא אמר: ההצבעה היא שבטית.
תראו, באופן אישי קשה לי מאוד עם נתניהו ועם העובדה שהוא ממשיך להנהיג את הליכוד גם בבחירות שאחרי מתקפת הפתע. בעיניי זה לא הגיוני ולא ראוי. אבל זו הדעה שלי, ובטור הזה אני רוצה לגעת לא בו, אלא במצביעים רבים שחושבים אחרת ממני.
מה זה רבים? באחוזים זה קצת יותר מחמישית מקולות הבוחרים. כוח פוליטי גדול שסקרים של שלושה מערוצי הטלוויזיה המרכזיים פשוט לא ידעו לנבא אותו. האווירה שנשבה משם לאורך כל מערכת הבחירות הייתה של ניצחון לגוש האופוזיציה, מה שנקרא בחיבה "גוש השינוי". העיוורון הזה, ההטיה הזאת, לא מצליחים לתקן את עצמם כבר שנים ארוכות. הערוץ שתומך בליכוד ובעיקר בנתניהו בגלוי, ערוץ 14, גורף את כל הרייטינג שהערוצים האלה החמיצו. והם, במקום לתקן ולהכניס אנשי תקשורת ליכודניקים, ממשיכים לגדף את הערוץ שמדבר אל קהל היעד שהם מתעלמים ממנו.
היה אחלה אם היינו יכולים לעצור כאן. התקשורת והשמאל שוב אשמים. תענוג. אבל האמת היא שהם אינם היחידים שמבטלים את העמדות של הליכודניקים ומחשיבים אותם ל"ביביסטים" ו"עדר". לא נעים לומר, אבל גם החברה הציונית־דתית נוטה להתעלם מהציבור הזה. ברוב מפגשי השיח וקבוצות הגישור לא תמצאו ליכודניק אחד לרפואה. יודעים מה? לפעמים אפשר למצוא אחד, אבל לא יהיה בחדר ייצוג שמשקף את כוחם בציבור. הציונות הדתית מדברת עם השמאל אבל מדלגת בענק מעל הליכודניקים. המגזר שלנו הוא לא ההגדרה של הימין. הוא רק חלק ממנו, ולא הפלח הגדול.
ואם נחזור למונולוג ההוא של קושמרו, את הדובדבן הוא שמר לסוף. קושמרו הפנה את הצופים למשפט שאמר קפטן פיקארד, מ"מסע בין כוכבים": "אפשר לא לעשות שום טעות ובכל זאת להפסיד. זו אינה חולשה - אלה החיים". מי לא עשה טעות והפסיד? גוש הקואליציה? גוש האופוזיציה? בעיניי יש אדם אחד וערוץ אחד, שעשה טעות וצריך ללמוד לקח וגם להתנצל.
במחשבה שנייה
פתאום החצב שקיבלנו מטופז קדם, חברת קיבוץ בארי האהובה, נזכר להראות אות חיים. הוא לא פרח, אבל החליט שהוא מוציא עלים. תודה לך, יש כאלה שמחכים להם, בכל יום שיבואו.
לעוד טורים של עפרה לקס
