מאז פרשת קו 300, לפני ארבעים שנה כבר, לא תועדה התנגשות חזיתית שכזאת בין שב"כ ליועמ"ש. עד היום נכתבים עליה ספרים, מי ייתן ולא יהיה צורך בספרים גם על ההתנגשות הנוכחית. לכאורה היא פחות חמורה, מפני שהפעם ראש שב"כ עצמו אינו חשוד בפלילים, אולי רק בהתעקשות יתר על טוהר הבחירות, אך בוודאי מקור לדאגה. במדינה מקוטבת כמו ישראל, כל חשד להפרת כללי המשחק האלקטורלי עלול לגרור התנגשות פנימית קשה. אם חצי עם מאמין שהבחירות זויפו, והחצי השני משוכנע שטענת הזיוף היא בדיה פוליטית, אין הרבה טעם בקיום הכנסת. המשחק הדמוקרטי עובר לרחוב, וכל דאלים גבר. בשבת האחרונה יכולנו לקבל טעימה קלה מחוויה לאומית דומה בלב ורשה. ספק אם היא עשתה כאן חשק למישהו ללכת בעקבות הפולנים.
ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ודאי אין חשק. הוא גמר אומר לחתום במועד על תוצאות הבחירות הרשמיות ולהגיש אותן לנשיא. טוב שסיעות הקואליציה היוצאת – חוץ מסיעת האנרכיה של איתמר בן־גביר – לא הצביעו נגד. כל עוד אין ראיות חותכות להזרמת סכומי עתק מחו"ל לצורכי השפעה על חלוקת המנדטים פה, אין גם עילה משפטית לגניזת טיוטת התוצאות. הכנסת ה־26 חייבת לצאת לדרך למרות המועקה הכבדה מימין. גם ראש שב"כ סבור כך. הוא משוכנע שההשפעה התקציבית הזרה על הבחירות הייתה "תופעה נרחבת", אבל לא עד כדי הצדקת דחייה של טקס השבעת הכנסת החדשה.
היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אגב, כבר היו דברים מעולם: בחורף 1981 ירש ח"כ דרוזי את מקומו של ח"כ בדואי שנרצח, למרות החשד הכבד שלו עצמו היה עניין ברצח. רק אחרי ימים רבים הורשעו בניו במעשה ונשלחו למאסר עולם, ובינתיים הסתיימה כהונתו של הח"כ היורש באורח טבעי. לפי החוק, אי אפשר היה להדיח אותו בטרם עת.
הכי מעניין
גם את החשדות הכבדים שמטרידים את זיני אי אפשר לחקור מהיום למחר. זה ייקח זמן. אבל טוב לדעת שכל הצדדים המעורבים באירוע תומכים בהמשך החקירה. זה כולל את היועצת בהרב־מיארה, שבניגוד לרושם התקשורתי סבורה שזיני איש אמת ומאמינה שהתנהלותו בפרשה אינה נובעת ממניעים פוליטיים בשירות נתניהו. המחלוקת המרה שהתגלעה בין השניים בנוכחות סולברג נובעת מהבדלי השקפות עולם; במידה מסוימת גם ממשקעי עבר, הנוגעים לעצם מינויו לראש שב"כ בניגוד לעמדתה. הוא בטוח שלפי שעה התגלה רק קצה הקרחון של תופעת השלמונים מבחוץ לבוחרים במגזר הערבי, ורואה בה פרשה ביטחונית לכל דבר ועניין. היא טוענת שאין הצדקה למעצר חשודים כלשהם ולהפעלת שיטות חקירה מיוחדות נגד ח"כים, כל עוד לא הונחו בפניה פיסות מידע הקושרות אותם לאירוע. לדעתה, גם אם תוצג פיסת מידע שכזו היא עשויה להיחשב כשוחד בחירות פלילי, לא ביטחוני. ייתכן שבהמשך תשנה את דעתה, תלוי אילו ראיות יצליח זיני לאסוף בינתיים. חזקה עליו שהוא אוסף במרץ. צוות חקירה משותף למשטרה ולשב"כ יטפל בהן בליווי הפרקליטות.
ומה יקרה אם יתברר שהצדק איתו? יוכרזו בחירות חדשות? לא יוכרזו. לכל היותר יהיה סיבוב נוסף בכמה קלפיות בנגב, לא מה שישפיע דרמטית על הרכב הקואליציה החדשה, אם בכלל תקום. ההשלכה החשובה יותר של חשיפת ההשפעה הזרה על הבחירות לפני שבוע תהיה בבחירות הבאות. היא תרתיע משפיענים זרים עתידיים וחובבי שוחד מקומיים. אולי גם תעזור לאזרחים רבים לעמוד סוף־סוף על טיבן של מפלגות מסוימות, שמנהיגיהן מסרבים בתוקף להגדיר את חמאס כארגון טרור, ושגורמי חוץ עוינים מעוניינים בהצלחתן. מצד שני, אולי גם לכך יימצאו פה סנגורים. זה לא בגלל אהבת חמאס, הם יסבירו, זה רק הכסף.
עוד טורים של חגי סגל
