שופטי בג"ץ, יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד חבוב, קיבלו היום (חמישי) את העתירות שדרשו לבטל את הנוהג שאפשר לנציגי המפלגות בקלפיות להעביר מידע אודות זהות המצביעים שמימשו את זכותם. בפסק הדין, אותו כתבה השופטת וילנר בהסכמת חברי ההרכב, נקבע כי בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק נציגי המפלגות אינם רשאים להעביר את המידע. זאת בהתאם לעיקרון חוקיות המנהל ובשל הפגיעה בפרטיות המצביעים. בכך אימץ בג"ץ את עמדת יו"ר הועדה השופט סולברג ודחה את עמדת מליאת הוועדה. "בשל העדר הסמכה חוקית לנהוג באופן האמור, כנדרש בהתאם לעקרון חוקיות המנהל; הן בשל הפגיעה בזכות לפרטיות הכרוכה בהעברת המידע", כתבה וילנר.
לדברי וילנר, העובדה שכך נעשה שנים איננה מכשירה את הפרקטיקה הבעייתית, "לא הוצג מקור סמכות בחוק אשר מסמיך את נציגי המפלגות בקלפי להעביר מידע בנוגע למימוש זכות ההצבעה של אדם למפלגתם; וודאי שלא הוצגה הסמכה ספציפית, מפורטת ומפורשת כאמור. ודוק, קיומה של פרקטיקה ארוכת שנים, אף אם זו עולה כדי "נוהג", אינו יכול להחליף את ההסמכה הנדרשת לשם ביצוע הפרקטיקה הנדונה. וכידוע, כלל נקוט בידינו מימים ימימה הוא כי "אין בכוחו של נוהג להכשיר פירוש מוטעה של החוק".
כזכור, מדובר בגלגול שלישי של הדיון בסוגיה זו. תחילה קבע השופט סולברג בעקבות פניות שהופנו אליו כי בבחירות הקרובות לא תותר עוד נציגות של מפלגות בתוך הקלפיות לצורך עדכון בזמן אמת של מטות הבחירות באשר לזהות המצביעים שהגיעו לממש את זכותם. מדובר בשינוי משמעותי ביחס לנוהג שהיה קיים במשך שנים, במסגרתו נציגי הסיעות שנכחו בקלפיות סימנו מי מבין בעלי זכות הבחירה כבר הצביע והעבירו את המידע למטות המפלגות לאורך יום הבחירות.
הכי מעניין
אף שנציגי הסיעות ימשיכו להיות רשאים לשהות בקלפיות במסגרת תפקידם כחברי ועדת הקלפי או משקיפים בהתאם לחוק, סולברג קבע כי הם לא יורשו עוד להשתמש בנוכחותם כדי לעדכן את מטות הבחירות מי כבר הגיע להצביע. בכך מבקשת ועדת הבחירות לנתק את הקשר בין המתרחש בתוך הקלפי לבין מנגנוני "הוצאת המצביעים" (Get Out The Vote) שמפעילות המפלגות במהלך יום הבחירות.
עוד כתבות בנושא
ההחלטה עוררה התנגדות מצד הליכוד ומפלגות נוספות, שהשתמשו במערכות הללו במערכות בחירות קודמות. בליכוד טענו כי מדובר בשינוי של כללי המשחק במהלך מערכת הבחירות, לאחר שהמפלגה כבר השקיעה משאבים בהיערכות למערך הדיווח. עורך הדין של הליכוד, אילן בומבך, אף ביקש מהשופט סולברג לחשוב שוב על החלטתו ולהחיל אותה מהבחירות הבאות, על מנת לאפשר למפלגות להיערך, ולמחוקק לתקן את החוק, אך סולברג לא חזר בו מהחלטתו.
במסגרת הבקשה מהמפלגות שנפגעו, הסכים השופט לאפשר ב-4 מועדים קבועים בתוך יום הבחירות להוציא שיעורי הצבעה מכל קלפי, במטרה להקל מחד על המפלגות, ולשמור על פרטיותו של כל אזרח.
בעקבות הגשת עתירת הליכוד הועברה ההחלטה למליאת הועדה. הועדה, ברוב של 19 נגד 11, הפכה את החלטת סולברג וקבעה כי לנציגי המפלגות יותר להעביר את המידע. כעת כאמור, ביטלו שופטי בג"ץ את החלטת הועדה, אימצו את עמדת סולברג, וקבעו כי נציגי המפלגות לא יוכלו להעביר למפלגותיהם את המידע על אודות ההצבעה.
שר המשפטים לוין: "שופטי בג"ץ מנסים לעצור את גלגלי השינוי שהחל, ולמנוע מאיתנו להשלים את הרפורמה. מבחינתם, כל האמצעים כשרים כדי להטות את תוצאות הבחירות. בצעד נואש, הם משנים את כללי המשחק תוך כדי משחק, פוגעים בטוהר הבחירות וממציאים כללים חדשים במטרה לדכא הצבעה וכדי לנסות לחזור לשלוט במדינה".
מפלגת הציונות הדתית מסרה בתגובה: "החלטת בג"ץ נועדה לפגוע ביכולתן של מפלגות הימין להוציא את תומכיהן לקלפיות, ובכך לנסות להפיל את שלטון הימין באמצעות התערבות בוטה בהליך הבחירות. זו בדיוק הסיבה שמדינת ישראל זקוקה לרפורמה משפטית חזקה ולימין חזק שיוביל אותה. בג"ץ לא יבחר במקום הציבור".