בדיחה פוליטית שרצה ברשת אולי לא תגרום לנו מיד לפתוח כתבת עומק, אבל היא עשויה לגרום לנו לעצור ולחשוב שהנושא שעליו היא צוחקת חשוב יותר. מחקר חדש שבחן באופן ניסויי את השפעתם של ממים פוליטיים מצא כי חשיפה אליהם הגבירה את העניין של צעירים בסוגיות פוליטיות ואת החשיבות שייחסו להן.
המחקר, שערכו תומאס זרבק, מיכאל יוהאן וקטיה האס, פורסם במרץ בכתב העת האקדמי Popular Communication. בניסוי השתתפו 584 צעירים שווייצרים בני 18–30, לקראת הצבעה ארצית בשווייץ. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצות ונחשפו לממים פוליטיים, לממים שאינם פוליטיים או לא נחשפו למם כלל.
הצבעה בקלפי | צילום: יונתן שאול - פלאש 90
הממים הפוליטיים עסקו בשתי סוגיות שעמדו אז להצבעה: איסור על פרסום מוצרי טבק המכוון לילדים ומיסוי על הון עצמי. לאחר החשיפה נשאלו המשתתפים עד כמה הנושא מעניין אותם, עד כמה הוא חשוב בעיניהם ואיזה פריט מתוך מבחר כתבות חדשותיות היו רוצים לקרוא.
הכי מעניין
התוצאה הייתה מעניינת: החשיפה לממים פוליטיים העלתה את העניין בסוגיות ואת החשיבות שהמשתתפים ייחסו להן. במידה פחותה, אפקט דומה נמצא גם לאחר חשיפה לממים לא־פוליטיים. אלא שבשלב הבא האפקט נעצר – החוקרים לא מצאו שהממים גרמו למשתתפים לבחור לצרוך יותר מידע על הנושאים הפוליטיים.
"פוליטיקאי יכול לייצר בדיחה, אבל הציבור יכול להפוך אותו לבדיחה"
כלומר, מם אינו בהכרח הופך את מי שראה אותו לצרכן חדשות נלהב יותר, ובוודאי שהמחקר אינו מוכיח שהוא משנה עמדה פוליטית או התנהגות בקלפי. אבל הוא מצביע על תפקיד אפשרי אחר: בתוך שטף המידע ברשת, המם עשוי לעזור לנושא מסוים לזכות לרגע בתשומת הלב שלנו.
מתוך הקבוצה "ממים של פוליטיקה" בפייסבוק | צילום: מתוך הרשתות החברתיות. השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים
מתוך הקבוצה "ממים של פוליטיקה" בפייסבוק | צילום: מתוך הרשתות החברתיות. השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים
מתוך הקבוצה "ממים של פוליטיקה" בפייסבוק | צילום: מתוך הרשתות החברתיות. השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים
לדברי ד"ר שי גלבר, חוקר הומור ושפה, "הקרב הפוליטי היום מתחיל עוד לפני השאלה מי שכנע את הבוחר. הוא מתחיל בשאלה מי הצליח לגרום לו לעצור ולהקשיב. בתוך הצפה אדירה של מסרים, הומור יכול לפתוח דלת שמסר פוליטי רציני מתקשה לפעמים לפתוח".
אלא שאותה יכולת של ההומור למשוך תשומת לב אינה בהכרח בשליטתו של הפוליטיקאי. "פוליטיקאי יכול לייצר בדיחה, אבל הציבור יכול להפוך אותו לבדיחה", אומר גלבר. "משפט אחד, הבעת פנים או טעות בעימות יכולים להפוך בתוך דקות למם שמגדיר את הדמות שלו יותר מנאום שלם".
במילים אחרות, הפוליטיקאי של פעם היה צריך לחשוב בעיקר על הנאום של הערב. הפוליטיקאי של היום צריך לחשוב גם על המם של הבוקר שאחרי.
עוד כתבות בנושא
