לא יהיה "חוק גיוס" מושלם. זו נקודת המוצא שחייבת לעמוד ברקע כל דיון בחוק הגיוס העומד בימים אלו על סדר יומה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. עם זאת, מרגע שפורסמה אמש טיוטת ההצעה הראשונית אותה גיבש יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, צריך להביט בהצעה הקיימת ולשאול האם זו באמת הצעה שמקדמת גיוס חרדים לצה"ל, או שזהו עוד סבב של עבודה בעיניים.
בחינה של הטיוטה מעלה שורה של נקודות ראויות, אולם השאלה הראשונה והחשובה שצריך להעלות בהקשר זה היא מה מהותה של הטיוטה הזו - האם מדובר בהצעה שאותה מבקש ח"כ ביסמוט להביא לחקיקה, או שזוהי נקודת מוצא למו"מ נוסף מול המפלגות החרדיות שיבקשו לסרס אותה אפילו מהשיניים שקיימות בה כעת? ומנגד, האם ישנה אפשרות לייצר תיקונים בהצעה שיסתמו את החורים הגדולים מאוד שיש בה כעת, או שזהו המקסימום שלדעתו של ביסמוט הוא מסוגל לחוקק?
עוד כתבות בנושא
לא כל החורים בהצעה שווים. חלקם דרמטיים מאוד, כאלו שלמעשה עשויים לרוקן אותו מכל תוכן, אחרים פחות חמורים אבל גם הם בעלי משמעות.
הכי מעניין
1. מי נחשב חרדי
יעדי הגיוס שנקבעו בהצעה נראים מרשימים ככל שמשווים אותם לגודלו של שנתון גיוס בודד. דא עקא, "בריכת" החייבים בגיוס גדולה בהרבה משנתון בודד. בסופו של דבר שיעור המתגייסים מבין חייבי הגיוס החרדיים גם אם תהיה עמידה ביעדים מאוד לא מרשים, למעשה הרבה פחות מכך.
ועדיין, אם תהיה עמידה ביעדים הללו, בקרב חרדים "אמיתיים", תהיה פה התקדמות משמעותית. הבעיה היא שההצעה מכלילה באוכלוסייה החרדית לצורך עמידה ביעדים כל מי שלמד שנתיים בחינוך חרדי מתוך השנים הקובעות. למעשה, המשמעות היא שלא ניתן יהיה לדעת גם בהמשך עד כמה גדל באמת שיעור החרדים המתגייסים בעקבות החקיקה, גם אם באמת תיושם.
2. אין התייחסות לתפקידי לחימה
יעדי הגיוס שהוגדרו בהצעת ביסמוט לא כוללים התייחסות לשיעורי מיצוי ללחימה. היעדר יעדי גיוס ללחימה בעייתי מאוד, משום שמה שחסר לצה"ל יותר מכל בשנתיים האחרונות של המלחמה הם לוחמים. גם אם מחר יתגייסו רבבות חרדים לצה"ל, אם לא יהיה מתוכם שיעור משמעותי של לוחמים הבעיה הגדולה שבפניה ניצבים צה"ל ומדינת ישראל לא תיפתר ואפילו לא תשתפר.
לוחמי חטיבת חשמונאים ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל
העיתונאי אבישי בן חיים טבע בעבר את הפראזה בנוגע לגיוס חרדים לצה"ל "או שזה לא גיוס או שזה לא חרדים". שני החורים הראשונים בהצעת ביסמוט, אם לא ייסגרו או לפחות יוקטנו דרמטית, ייתנו למעשה עיגון חוקי להמשך המצב שלפיו גיוס חרדים במדינת ישראל ימשיך להיות כזה שבו או שהגיוס לא גיוס או שהמתגייסים לא חרדים.
3. גזרים עכשיו, מקלות מתישהו
מנגנון הסנקציות שקבוע בחוק לא "אפוי" מספיק. החשש הגדול הוא שעד שהסנקציות ייכנסו לתוקף ייקח זמן רב, בעוד שה"גזר", חזרת כל התקציבים שנשללו כיום, יינתן מיד. המשמעות היא למעשה נסיגה אחורה בתמריצים להגדלת שיעורי הגיוס, ובעיקר לתמריץ לצעיר החרדי הבודד להתגייס לצבא.
4. לא יוצרים מנגנון
ומעל לכל אלו, ההצעה לא כוללת שום התייחסות למנגנונים בעלי פוטנציאל אמיתי להגדיל את שיעור המתגייסים החרדים, ובראשם עיגון חוקי של מוסדות לימוד חרדיים מעודדי גיוס, ובעברית פשוטה: מכינות חרדיות ובעיקר ישיבות הסדר חרדיות. אלו המנגנונים שלהם ישנו הפוטנציאל הגבוה ביותר להביא לגיוס חרדים "אמיתיים" לצה"ל, והם גם אלו שיוכלו, אם ההסדרים בנוגע אליהם יחוקקו בצורה נכונה, לאפשר מיצוי משמעותי ללחימה אצל המתגייסים החרדים.
אם המטרה היא באמת לגייס חרדים ולא להמשיך לעשות עוד מאותו דבר, צריך לקבוע מנגנונים שיקדמו את המטרה, ולא כאלו שרק יסייעו לסמן "וי" מול בג"ץ פעם נוספת.
עוד כתבות בנושא
