השבוע הכריז סופית ראש המוסד לשעבר יוסי כהן על כוונתו לרוץ לפוליטיקה. בריאיון להסכת "בסלון של יסמין" הוא אמר: "כדי שיקרה שינוי של ממש אני צריך להיות ראש הממשלה... המוצר המנהיגותי שאני אנסה למכור כשתהיה מערכת בחירות פעילה, מדבר על מנהיגות לאומית שהיא בעיקרה אחדות וביטחון". נותרה לי רק שאלה קטנה ביחס ל"מוצר". בטרם אכריע איך אצביע בקלפי, חסרה לי התייחסות לנושא פעוט אחד, נו, הקשקוש המציק הזה - עמדות. תפיסת עולם אידיאולוגית, מדינית, כלכלית, ביטחונית, משהו.

מתוך סקרנות בנוגע לכוח הפוליטי הרענן יצאתי לבדיקה קצרה וחזרתי מבולבל עד מאוד. למשל, מה ראש המוסד לשעבר מציע לעשות עכשיו ברצועת עזה. באותו פודקאסט הסביר השבוע כהן שיש "קול אחד שאומר בוא נמשיך את המערכה ונמגר את חמאס עד תום. ויש את הקול השני שאומר סַיימו את המלחמה, תוציאו את החטופים ונגמור עם העניין הזה בעודנו מגינים על הקו הכחול, ומכאן ואילך נדאג רק לרווחתם של אזרחי מדינת ישראל ולא נדאג עוד לאלה הנמצאים ברצועת עזה. הדילמות האלה מאוד מאוד קשות".

ניתוח ממצה. ומה יוסי כהן חושב? "אני רוצה להכריע בכך שנאמר שלנו אין את המודיעין. אני לא באמת יודע איזו אג'נדה, או מהם התנאים שחמאס מחזיק, יש כל מיני פרסומים על זה. אני לא באמת יודע מה הוא רוצה שאנחנו לא יכולים להסכים לו, או מה מדינת ישראל רוצה שחמאס לא יודע להסכים לו". אחר כך הוא העריך ששום צד לא יסיים את המערכה "באיזשהו ניצחון מושלם מוחלט". אין ספק, המרגל הבכיר בדימוס בורך ביכולות חמקנות מרשימות.

זה מפתיע, כי בדצמבר 2023 יוסי כהן היה נחרץ מאוד בעד גישת ההתנתקות: "לו היה צריך להביע היום את עמדתי, הייתי אומר שצריך התנתקות מוחלטת מרצועת עזה", אמר אז בתוכנית בוקר ברשת ב'. "הייתי מצפה לחומות גבוהות, טובות יותר, שיגנו עלינו טוב יותר". באותו יום ממש, 28 בדצמבר, פורסם ריאיון עם ראש המוסד לשעבר גם בעיתון זה, ובו אמר את ההפך הגמור: "ההתנתקות הייתה טעות היסטורית, טעות מהדהדת. לא רק מבחינה מודיעינית, מכל הבחינות. אני לא מכיר דבר אחד טוב שקרה בגלל ההתנתקות". ואף הוסיף: "אני לא יודע מה עבר בראשו של מי שקיבל אז את ההחלטה לתמוך בהתנתקות, ואני לא יודע מה עבר לראש הממשלה דאז, המכובד מבחינתי, אריאל שרון, שעשה את התהליך הזה בלי שום תנאי, בלי שום תמורה".

חודשיים אחר כך הרחיב כהן בריאיון לכאן 11 על תפיסתו "בעד התנתקות באופן עקרוני, ובעד התנתקות מוחלטת באופן מעשי". הוא הסביר שהוא חושש מסיטואציה שבה ישראל מקבלת אחריות לאזרחי רצועה, והציע "לנהוג בה מנהג לבנון". כשהמראיין שאול אמסטרדמסקי הקשה שיש הבדל בין לבנון לעזה, כהן החרה־החזיק אחריו: "נתנו בידי הרשות הפלסטינית ב־2005 את כל הפוטנציאל הזה בדיוק. היה שם שדה תעופה, כולל מטוסי סילון שכבר נחתו שם, רצו לבנות להם נמל, יש להם פוטנציאל למשק גז עצמאי".

נשמע ש"הדוגמן", כפי שכונה כהן, מדבר פה על מדינה פלסטינית דה־פקטו שישראל תסיר ממנה כל אחריות. הוא גם אמר את זה מפורשות באותו ריאיון למקור ראשון: "אחרי כל החודשים הארוכים של מלחמה, מישהו יצטרך להתחיל לבנות להם מדינה מחדש". אבל איך זה מסתדר עם אמירתו הנחרצת בריאיון ליעקב ברדוגו בערוץ 14 במאי 2024: "מדינה פלסטינית? ודאי שאני נגד, אני מתנגד כרגע נחרצות למדינה פלסטינית". במיוחד אחרי שבדצמבר 2023 אמר כהן בערוץ 12 ש"לא נכון לקיים את הדיון על מדינה פלסטינית בעת הנוכחית" עד שנמגר את היכולות של חמאס.

אם לסכם, יוסי כהן מאמין שההתנתקות הייתה טעות היסטורית שהעניקה לרשות הפלסטינית הזדמנות לפתח מדינה עצמאית, ועכשיו כל עוד שולט שם ארגון טרור רצחני הוא מציע לבצע התנתקות מוחלטת מהמדינה הפלסטינית שהוא מתנגד אליה נחרצות. הצלחתם להבין? עזבו להסכים, רק להבין בפשטות מה עמדתו הקוהרנטית של המועמד. אני לא הצלחתי.

אני יכול לנחש שחלק מהקוראים חושדים אולי שהקטע הזה נכתב בשליחותו של מאן דהוא, שמאוים פוליטית בעקבות הכרזת ההתמודדות של כהן. האמת הפוכה: לא שוחחתי עם איש על ראש המוסד לשעבר, והקפדתי לכתוב אך ורק מתוך מעקב פשוט אחרי הצהרותיו הפומביות, בלי קונספירציות ופיזור ערפל. אין לי דרך לשכנע את מי שמטילים ספק בבסיס העבודה העיתונאית שלי, אבל גם ככה, הציטוטים מזגזגים בעד עצמם. אם כהן חש שהוא "צריך להיות ראש הממשלה", אולי כדאי שיזנח לרגע את האפקטים, החיוכים המרמזים והמסתורין המרגש, וינסח צרור עמדות עקבי שיאפשר לנו להחליט אם לתמוך בו או לא.

יוסי כהן בחר שלא למסור תגובה.