ועדת השרים לחקיקה אישרה: הממשלה תבחר את נציב שירות המדינה הבא

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (שלישי) לקדם את ההצעה לתיקון חוק שירות המדינה, שמבקשת לאפשר לממשלה למנות את נציב שירות המדינה הבא ללא ועדת איתור. זאת על אף פסק הדין של בג"ץ שקבע כי הממשלה חייבת לבחור את הנציב הבא בהליך תחרותי.

פסק הדין ניתן ברוב דעות של השופטים יצחק עמית ודפנה ברק ארז ונגד דעתו החולקת של השופט נועם סולברג, ובו נקבע כי ההליך שבחרה הממשלה למינוי הנציב הבא - הבאת מועמד יחיד מטעם ראש הממשלה ובחינה של המועמד בידי ועדת מינויים מיוחדת - אינו כולל ערובות מספקות לשמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד, או לבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית. עוד ציינו שופטי הרוב כי אין עוד מקום לפרקטיקה לפיה הדרג הפוליטי קובע ומשנה כראות עיניו את מנגנון המינוי על פי שיקולים שאינם גלויים לציבור.

היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לאישור הצעת החוק בוועדת השרים. בחוות דעת שהעביר היום לשר המשפטים יריב לוין, על דעתה של היועמ"שית, טען המשנה ליועצת, ד"ר גיל לימון, כי ההצעה מבוססת על תפיסה פגומה של שירות המדינה בכלל ושל תפקידו של הנציב בפרט. "תכליתה של הצעת החוק היא להביא לכך שבאמצעות שינוי הליך מינוי נציב שירות המדינה, תתקבע תפיסה של שירות ציבורי שהוא זרוע ביצוע של הממשלה, ללא הרכיב של שמירת האינטרס הציבורי", כתב לימון.

בתוך כך, מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר טל, הודיע היום כי לא יקבל על עצמו את תפקיד הנציב במינוי זמני, על אף שתפקיד זה הוטל עליו על ידי ראש הממשלה. בר טל נימק את סירובו בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, ובכך שנוכח עמדה זו, לא יוכל למלא את התפקיד כהלכה. נציין כי משרת הנציב לא מאוישת מאז פקע מינויו הזמני של עו"ד רואי כחלון לתפקיד בצו בג"ץ, עם תום שלושת חודשי המינוי הראשונים.

מרכז "מנור" מבית "יוזמת המאה", שהיה שותף לעתירות נגד החלטת הממשלה על מנגנון בחירת הנציב הבא, מסר בתגובה לאישור הצעת החוק: "הצעת החוק מחלישה את עצמאות השירות הציבורי בישראל ומערערת את העקרונות שעמדו בבסיסו מאז הקמת המדינה: ממלכתיות, מקצועיות ואי-תלות פוליטית. הצעה זו עומדת בסתירה לפסיקת בג"ץ משבוע שעבר ועתידה להגביר את מגמות הפוליטיזציה של השירות הציבורי. במקום לקיים את פסיקת בג"ץ ולבסס הליך מינוי קבוע ומאוזן, ההצעה שאושרה נועדה לעגן מנגנון מינוי פוליטי על מלא, שאינו כולל תנאי סף, ועדת איתור או צל של תהליך תחרותי. זו פגיעה ישירה ב'דרך המלך' שהותוותה לאורך עשרות שנים למינויים בשירות המדינה".

"נציב שירות המדינה אמון על קביעת מדיניות כוח האדם של המדינה כולה, וככזה - אמור לשמש חומת מגן מקצועית מפני מינויים לא ראויים", , הוסיפו במרכז. "חקיקה המבקשת לבטל מנגנוני מינוי מקצועיים ואף סוללת את הדרך במופגן למינויים בעלי זיקה פוליטית ללא כל פיקוח, ואף להאריך את כהונתו ללא מגבלת זמן, סותרת את אופיו היסודי של השירות הציבורי. לא ייתכן שמי שאמור למנוע מינויים פוליטיים בשירות המדינה - יהיה מינוי פוליטי בעצמו. רק מנגנון מינוי מקצועי הכולל רכיב תחרותי, כפי שפסק בג"ץ, ישמור על האיזון המתבקש בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי, ושירות מדינה ממלכתי ומקצועי לטובת כלל אזרחי ישראל".