היועמ"שית מתנגדת לחוק שיאפשר לממשלה לבחור את נציב שירות המדינה הבא

המשנה ליועצת, גיל לימון, כתב בחוות דעת לשר המשפטים: "יש בהצעת החוק להוביל לפוליטיזציה של שירות המדינה"

גלי בהרב־מיארה. | יונתן זינדל, פלאש 90

גלי בהרב־מיארה. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, תוקף בחריפות את ההצעה לתיקון חוק שירות המדינה, שמבקשת לאפשר לממשלה למנות את נציב שירות המדינה הבא ללא ועדת איתור, בניגוד לפסיקת בג"ץ. בחוות דעת שהעביר לשר המשפטים יריב לוין, על דעתה של היועמ"שית, טוען לימון כי ההצעה מבוססת על תפיסה פגומה של שירות המדינה בכלל ושל תפקידו של הנציב בפרט.

"תכליתה של הצעת החוק היא להביא לכך שבאמצעות שינוי הליך מינוי נציב שירות המדינה, תתקבע תפיסה של שירות ציבורי שהוא זרוע ביצוע של הממשלה, ללא הרכיב של שמירת האינטרס הציבורי", טען לימון. "זאת, בניגוד לפסק הדין שניתן זה עתה בעניין מכון ברנדייס (פסק הדין בעתירות שהתקבלו נגד החלטת הממשלה על הליך בחירת הנציב הבא - ש"פ). בכך, מבוקש להכפיף את הליך מינוי הנציב להליך מינוי לא-תחרותי, שטיבו לא הוברר בהצעת החוק, לא כל שכן שלא נכללו בו ערובות לשם הבטחת מינויו של נציב בעל הכישורים המתאימים והיכולת לשמור על המקצועיות והממלכתיות של נציבות שירות המדינה".

"תתקבע תפיסה של שירות ציבורי שהוא זרוע ביצוע של הממשלה". עו"ד גיל לימון | יונתן זינדל, פלאש 90

"תתקבע תפיסה של שירות ציבורי שהוא זרוע ביצוע של הממשלה". עו"ד גיל לימון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לימון המשיך וכתב: "קיים, אפוא, חשש ממשי שהצעת החוק נועדה דווקא לאפשר מינויו של נציב שלא ישמור על ההפרדה המתחייבת בהפעלת סמכויותיו מהצרכים הפוליטיים של הדרג הנבחר, ולא ישים לנגד עיניו את אינטרס הציבור כעיקרון מנחה. בכך צפויה הצעת החוק להסב נזק משמעותי לשירות הציבורי כולו ויש בה כדי להוביל לפוליטיזציה של שירות המדינה".

הכי מעניין

לדבריו, "עוד חשוב לציין כי הצעת החוק, אשר מקודמת בהליך מזורז ביותר, אינה כוללת בחינה מקצועית לבחינת האופן המתאים לבחינת נציב שירות המדינה, אלא עושה 'הנחות' לממשלה באמצעות קביעה כללית כי הממשלה יכולה למנות נציב שירות המדינה ללא כל הליך תחרותי".

בהמשך לכך, תוקף לימון את ההסברים הכלולים בדברי ההסבר להצעת החוק. "בניגוד לנטען בדברי ההסבר, מדובר בשינוי התפיסה של תפקיד הנציב כפי שעוגנה בפסק דינו של בית המשפט העליון", כתב בחוות הדעת. "עצם העובדה שנוסחו הנוכחי של חוק המינויים מסמיך את הממשלה למנות את נציב שירות המדינה ופוטר מינוי זה מחובת מכרז, אין משמעה כי בהליך מינוי הנציב, הממשלה פטורה מכללי המשפט המינהלי ובהם חובות השוויון והסבירות".

לסיכום, כתב, "אנו סבורים כי הצעת החוק דנן, על כלל רכיביה, צפויה לפגוע קשות בעצמאותו, במקצועיותו ובאי-תלותו של נציב שירות המדינה, וממילא אף להסב נזק משמעותי לאופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ולציבור כולו. משכך, עמדתנו היא כי יש להתנגד להצעת החוק".