בבחריין, המלחמה עם איראן נוגעת בעצב חשוף. הטילים והכטב"מים ששיגרה טהרן לעבר הממלכה הקטנה במפרץ הפרסי העצימו חשש המלווה את בית המלוכה זה עשרות שנים: שהשפעתה של הרפובליקה האסלאמית תכה שורש בממלכה ותערער את השלטון מבפנים. מעצרם של יותר מחמישים אנשי דת שיעים, המואשמים בתמיכה במשמרות המהפכה ובתכנון פעילות חתרנית, מאיים כעת להעמיק מחדש את השסע שהשלטון במנאמה ניסה להכיל במשך שנים.
בממלכה הזאת מצטלבים כמה מקווי המתח העמוקים של המזרח התיכון. שושלת אאל ח'ליפה הסונית שולטת במדינה שרוב אוכלוסייתה המוסלמית שיעית. איראן היא מקור מתמיד לחשש מבחינת השלטון, ואילו ארצות הברית היא בעלת בריתו ומשענת מרכזית לעוצמתו. בחריין מארחת את הצי החמישי האמריקני, ולכן ליציבותה הפנימית יש חשיבות החורגת בהרבה מגבולותיה. איום על המלוכה במנאמה נוגע אפוא גם לאחד מעוגני הנוכחות האמריקנית במפרץ.
הנזק שנגרם לאחר מתקפת רחפן במנאמה, בירת בחריין | צילום: AFP) / RESTRICTED TO EDITORIAL USE - MANDATORY CREDIT AFP PHOTO
על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, גל המעצרים התרחש בחודשים מאי ויוני. כוחות הביטחון עצרו יותר מחמישים מטיפים ואנשי דת, והאשימו אותם בקידום ארגון טרור ובעידוד התקוממות בתמיכת משמרות המהפכה. בלב ההאשמות עומדת הדבקות בעיקרון דתי בעל משמעות פוליטית מכרעת: ולאיית־א פקיה - "שלטון חכם ההלכה" או "אפוטרופסות המשפטן האסלאמי". מדובר בתפיסה המהווה את הבסיס האידיאולוגי והחוקתי של משטר האייתוללות מאז המהפכה.
הכי מעניין
בהתאם לעיקרון זה, המשטר מפקיד בידי הסמכות הדתית העליונה גם את השלטון הפוליטי. בעיני השלטון בבחריין, המרחק בין דבקות בעיקרון הזה לבין כפיפות למנהיג העליון בטהרן עלול להיות קצר. הגנרל טארק אל־חסן, האחראי לביטחון הפנים, הסביר לרויטרס כי ארצו מתמודדת עם אידאולוגיה המעמידה את הנאמנות להנהגה האיראנית מעל לריבונות הלאומית. מכאן עולה השאלה: היכן עובר הגבול בין השקפה דתית לנאמנות פוליטית לכוח זר, ומי מוסמך לקבוע שהגבול הזה נחצה.
חברי הפרלמנט האיראני עם מדי משמרות המהפכה | צילום: EPA
המתקפות האיראניות הגבירו את החשדות האלה. בבחריין עורר דאגה מיוחדת הדיוק שבו נפגעו כמה מהמטרות הצבאיות והכלכליות ברחבי המדינה. באחד המקרים הבולטים נפגע בית מלון זמן קצר לאחר שהגיעו אליו אנשי צבא אמריקנים שפונו מבסיסם. סמיכות הזמנים עוררה בקרב הרשויות חשש כי משתפי פעולה מקומיים העבירו לתוקפים מידע על תנועותיהם של אנשי הצבא. ואולם, עד כה לא פורסמו ראיות של ממש למעורבות כזאת.
בפער שבין החשד להוכחה ממקדים עורכי דינם של העצורים את ביקורתם. לטענתם, הרשויות הופכות אמונות דתיות והשתייכות לזרם דתי לעבירה פלילית. הממשלה מצידה מדגישה כי היא מבחינה בין הציבור השיעי, שרובו המכריע נחשב בעיניה נאמן למלוכה, לבין קבוצות החשודות בפעילות לקידום האינטרסים של מעצמה זרה. הבחנה זו עומדת כעת למבחן, בשעה שהמלחמה מגבירה את החשדנות ומעיבה על היחסים הרגישים ממילא בין השלטון לחלק מנתיניו.
מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, בביקורו במפרץ הפרסי, לצד מלך בחריין | צילום: AFP
גם דרכי פעולתן של הרשויות מעוררות ביקורת חריפה. עשרים ארגוני זכויות אדם, ובהם Human Rights Watch, העלו טענות לעינויים, לגביית הודאות בכפייה ולהפרת הזכות להליך הוגן. במקביל שללה הממשלה את אזרחותם של 69 בני אדם ממוצא איראני - צעד שהחריף את ההאשמות באפליה והרחיב את המחלוקת מעבר לעניינם של אנשי הדת העצורים. ברקע מרחף זיכרון המחאות למען רפורמות דמוקרטיות ב־2011, שדוכאו בידי כוחות הביטחון של בחריין בסיוע צבאי סעודי.
בשנים שלאחר מכן פורקו ארגוני האופוזיציה המרכזיים ופעילים רבים נכלאו. המשבר ההוא המחיש את עומק המתחים הפנימיים בממלכה ואת הקשר ההדוק בינם לבין מאבקי הכוח האזוריים. ב־2024 נדמה היה שנפתח פתח להפגת המתיחות: מאות אסירים פוליטיים שוחררו, ובמקביל החלו שיחות לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם טהרן, שנותקו ב־2016. צעדים אלה עוררו תקווה זהירה לריכוך מדיניות השלטון מבית ולהתקרבות לאיראן. המלחמה שבה והעמידה את שני התהליכים בספק.
עוד כתבות בנושא
פסק הדין הצפוי במשפטם של אנשי הדת השיעים יינתן אפוא במציאות טעונה, שמשמעותו בה חורגת מגבולות ההליך המשפטי. בחריין מתמודדת עם לחץ צבאי איראני, עם חשדות לחתרנות מבית ועם ביקורת על דרכי פעולתה. החשש הוא שהמלחמה תעמיק את השסע בממלכה, ושניסיונות השלטון לשמור על יציבותה יחריפו דווקא את המתחים המאיימים עליה. במפרץ, שבו גם לממלכה קטנה יש משקל אסטרטגי גדול, ההשלכות עשויות להדהד הרחק מעבר למנאמה.