היחסים ההדוקים בין טורקיה לאזרבייג'ן עומדים בתקופה האחרונה למבחן, על רקע מחלוקת בנוגע לאיסור על לבישת כיסוי ראש מוסלמי בבתי הספר באזרבייג'ן, ומתיחות סביב קשריה המתהדקים של באקו עם ישראל. שתי המדינות, החולקות שפה משותפת וקשרים היסטוריים ותרבותיים עמוקים, נהגו לתאר את יחסיהן בסיסמה "עם אחד, שתי מדינות". אלא שבימים האחרונים הפכו חילוקי הדעות ביניהן לעימות פומבי חריג.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות AFP, המתיחות התפרצה ביום שני האחרון, כאשר אוקטאי סראל, יועצו הבכיר של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, תקף בחריפות את החלטת אזרבייג'ן לשנות את תקנות הלבוש בבתי הספר. התקנות החדשות אוסרות על פריטי לבוש שאינם תואמים את התלבושת האחידה או את עקרונות החינוך החילוני, ובכך מגבילות גם את האפשרות להגיע ללימודים עם חיג'אב.
"לבישת כיסוי ראש היא חובה דתית!", כתב סראל ברשת X, והגדיר את המהלך האזרי "בלתי מתקבל על הדעת". הוא הוסיף: "אנחנו מצפים מאזרבייג'ן לחזור בה מהטעות הזאת בהקדם האפשרי".
הכי מעניין
התגובה מבאקו לא איחרה להגיע. למחרת פרסמה מפלגת השלטון האזרית, "אזרבייג'ן החדשה" (YAP), הודעה חריפה נגד סראל ונגד חברי פרלמנט ממפלגת הצדק והפיתוח (AKP) של ארדואן. בהודעה הואשמו הבכירים הטורקים בהצהרות "פופוליסטיות וחסרות אחריות".
"מסע הדיסאינפורמציה האחרון נגד אזרבייג'ן הפך לתוקפני יותר, שיטתי ומשמיץ בגלוי", נכתב בהודעת המפלגה.
נשיא טורקיה ארדואן | צילום: איי.אף.פי
העימות חושף הבדלים עמוקים בין שתי המדינות. אזרבייג'ן, שרוב אוכלוסייתה מוסלמית, נחשבת לאחת המדינות החילוניות ביותר בעולם המוסלמי. מנגד, בטורקיה שולטת זה יותר משני עשורים הנהגה אסלאמית־שמרנית, הרואה בלבישת כיסוי הראש ביטוי מרכזי לחופש הדת ולזהות המוסלמית.
אלא שמאחורי המחלוקת הדתית מסתתר גם גורם מדיני משמעותי: ישראל.
ישראל בלב המחלוקת
מאז מלחמת נגורנו־קרבאך בשנת 2020, שבה נלחמה אזרבייג'ן נגד יריבתה ארמניה, התהדקו היחסים בין באקו לירושלים. ישראל סיפקה לאזרבייג'ן כטב"מים ואמצעי לחימה נוספים, שמילאו תפקיד במלחמה, והקשרים הביטחוניים בין המדינות הפכו למרכיב חשוב במדיניות החוץ האזרית.
מנגד, היחסים בין טורקיה לישראל הידרדרו לשפל עמוק. ארדואן מאשים את ישראל בביצוע רצח עם ברצועת עזה, ואנקרה ממשיכה לקיים קשרים גלויים עם בכירי חמאס. הרשויות הטורקיות אף מפרסמות מעת לעת תמונות מפגישות בדרגים בכירים עם הנהגת ארגון הטרור, שמתקפתו על ישראל ב־7 באוקטובר 2023 הציתה את המלחמה בעזה.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (בצד שמאל) ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן (בצד שמאל, עומד) משתתפים בפתיחת פסגת החירום הערבית-אסלאמית לדיון בתקיפה הישראלית בדוחא | צילום: EPA
העיתונות הטורקית המזוהה עם השלטון כבר קשרה בין שתי המחלוקות. העיתון "ייני שפאק" הציג את הגבלות כיסוי הראש באזרבייג'ן כמחווה כלפי ישראל, טענה שעוררה זעם בבאקו.
"אנחנו דוחים בתוקף ניסיונות לעוות במכוון את היחסים בין אזרבייג'ן לישראל, להציג אותם כחריגים כביכול ולהשתמש בכך כבסיס להאשמות פוליטיות נגד אזרבייג'ן", נמסר ממפלגת השלטון האזרית.
התגובה התקיפה משקפת גם שינוי במעמדה האזורי של אזרבייג'ן, שמפגינה בשנים האחרונות עצמאות גוברת במדיניות החוץ שלה, גם מול בעלות ברית קרובות.
בנימין נתניהו לוחץ יד לנשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב | צילום: עמוס בן גרשום לע"מ
"השינויים בסדר הגיאופוליטי באירואסיה הרחבה אפשרו לאזרבייג'ן לנהל מדיניות חוץ פרגמטית יותר", הסביר לסוכנות AFP הפרשן הפוליטי העצמאי פואד שהבאזוב. לדבריו, משמעות הדבר היא שבאקו "מתנגדת באופן נחרץ לניסיונות השפעה מצד גורמים חיצוניים, אפילו מצד בעלת בריתה טורקיה".
ברית שאף צד אינו רוצה לפרק
למרות חילופי ההאשמות, בטורקיה ובאזרבייג'ן מנסים למנוע הידרדרות נוספת. ביום שישי אמר קירשאד זורלו, סגן יו"ר מפלגת השלטון הטורקית, כי שתי המדינות יודעות כיצד לפתור בעיות "בתוך המשפחה". דבריו התפרשו כקריאה לרסן את העימות ברשתות החברתיות.
יום קודם לכן, במהלך פסגה אזורית בבאקו, שיבח שר החוץ הטורקי הקאן פידאן את "הקשר הבלתי ניתן לערעור בין מנהיגינו", שלדבריו עמד במבחן גם "בתקופות קשות מאוד".
פגישת הנשיא הרצוג ונשיא אזרבייג'ן אלייב בארמון הנשיאות בבאקו. | צילום: חיים צח, לע"מ
פרשנים מעריכים כי לשתי המדינות אינטרסים אסטרטגיים וכלכליים משמעותיים מכדי שיסכנו את הברית ביניהן.
"היחסים המתוחים לעיתים עם מוסקבה, והמלחמה עם איראן המתרחשת בסמוך לגבולותיה, פירושם שבאקו אינה יכולה להרשות לעצמה להרחיק ממנה שותפה טובה", אמר ל־AFP איוון קלישץ', חוקר במרכז הבינלאומי להגנה ולביטחון (ICDS) שבאסטוניה.
לדבריו, שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה חשוב מדי לשני הצדדים מכדי לוותר עליו. נוסף על כך, אזרבייג'ן משמשת עבור טורקיה שער כניסה חיוני למרכז אסיה, אזור שאנקרה מייחסת לו חשיבות אסטרטגית רבה.
באופן מפתיע, דווקא אזרבייג'ן, שאוכלוסייתה קטנה פי עשרה מזו של טורקיה, מחזיקה בקלפי מיקוח משמעותיים. מאגרי האנרגיה שלה ומיקומה הגיאוגרפי מעניקים לה השפעה על אנקרה, השואפת לבסס את מעמדה כמרכז מעבר של אנרגיה וסחורות בין אירופה לאסיה.
"המבחן האמיתי של הציר בין באקו לאנקרה יהיה תלוי בגישתה של טורקיה ובנכונותה לחזור במהירות למסלול הדיפלומטי כדי להתמודד עם המשבר", אמר שהבאזוב.
עוד כתבות בנושא
אולם בינתיים נוספה למתיחות פרשה חדשה. ביום שישי הודיעה אזרבייג'ן כי הוציאה צו מעצר בינלאומי נגד ג'לאל צ'יפטצ'י, עיתונאי טורקי העובד ביומון "שאנלי־אורפה אולאי". לפי התביעה האזרית, העיתונאי קרא לבצע "הפיכה" במדינה וקידם "קיצוניות דתית".
הפרשה ממחישה כי אף שההנהגות באנקרה ובבאקו מנסות לשדר עסקים כרגיל, חילוקי הדעות בין שתי בעלות הברית עדיין רחוקים מפתרון.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
