שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, אמר אתמול (ראשון) בראיון לפוקס ניוז שנראה כי בתוך שבועיים לא יישאר לאיראן "שום דבר לסחור בו". לדבריו, נותרו לאיראן כ-15 מיליון חביות נפט בדרך ללקוחות. "הם עומדים להשלים את משלוחי הנפט האחרונים שלהם לסין, ואז לא יישאר להם כלום", אמר, והוסיף: "התוצאה: ארצות הברית - מיליארד, יותר ממיליארד חביות יצאו, איראן - אפס". באותו יום אמר הנשיא דונלד טראמפ לפוקס על האיראנים: "אין להם כלכלה".
נראה שההנחה שהזמן פועל לטובת וושינגטון עומדת מאחורי הדחייה של ההצעה האיראנית להפסקת אש לשבוע. כך משתמע גם מדברי גורם אמריקני ל-NBC ביום שישי: "ארה"ב נמצאת בעמדה חזקה מאוד, עם שליטה במצר הורמוז, ולכן אנחנו לא ממהרים".
עוד כתבות בנושא
בטהרן מעריכים את ההפך. לפי הוול סטריט ג'ורנל, גורמים ממשלתיים במדינות האזור שמדברים עם טהרן באופן קבוע אומרים שההנהגה האיראנית בטוחה שתוכל לעמוד גם במצור ממושך וגם במערכה אווירית נוספת.
הכי מעניין
כששני הצדדים משוכנעים שהזמן לצידם, אף אחד מהם לא ממהר לוותר. "כרגע, ויתור של כל צד ייתפס אצל הצד השני כחולשה ולא כרצון להגיע להסדר", אומר מומחה בתחום הביטחון במפרץ לג'ורנל.
סקוט בסנט, מזכיר האוצר של ארצות הברית | צילום: EPA
מלחמת המספרים
הממשל האמריקני מציג את הורמוז כהוכחה המרכזית לכך שידו על העליונה. טראמפ אמר אתמול (ראשון) לברק רביד באקסיוס שבסוף השבוע עברו במצר "יותר מ-20 מיליון חביות", וגורם ביטחוני אמריקני אישר ש-22 מיליון חביות יצאו ממנו ביום שישי בלילה. בדבריו לכתבים בבית הלבן הלך טראמפ רחוק יותר כשאמר: "אמש הוצאנו כמות שיא של נפט מהמצר, יותר ממה שהוצאנו לפני המלחמה".
המספרים בתוך הממשל לא אחידים. בסנט טען שהממוצע עומד על 15 עד 22 מיליון חביות ביום, לעומת כ-20 מיליון לפני המלחמה. שר האנרגיה, כריס רייט, אמר שבאחד הימים בשבוע שעבר עברו אף יותר מ-20 מיליון חביות, אבל שהממוצע עומד על כמעט 13 מיליון ביום.
לפי ספקית הנתונים Kpler, המתמחה במעקב ימי אחר סחורות, נתוני הסחר אומנם מצויים במגמת התאוששות, אך אינם תואמים את הנתונים שפרסמו טראמפ וגורמי ממשלו.
לפי הנתונים הראשוניים, ייצוא הנפט הגולמי דרך הורמוז צפוי להגיע החודש לכ-7.4 מיליון חביות ביום. ההתאוששות נובעת, בין היתר, מכך שסעודיה הסיטה חלק מהייצוא שלה מים סוף בחזרה למפרץ, לאחר שהתקיפות פגעו בצינור נפט מרכזי שלה.
עוד כתבות בנושא
ייצוא הנפט הגולמי של היצרניות המרכזיות באזור, ביניהן סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר ואיראן, עלה ל-12.8 מיליון חביות ביום, הכמות הגבוהה ביותר מאז החל מבצע שאגת הארי, זאת בעיקר בזכות עלייה בייצוא של סעודיה ושל האמירויות. עדיין מדובר בכשישה מיליון חביות ביום פחות מה-18.8 מיליון שנרשמו בפברואר.
סעודיה צפויה לייצא החודש כ-5.4 מיליון חביות ביום, יותר מפי שניים מאוגוסט, ובשבוע שעבר יצאו מהמצר 19 מכליות על שכל אחת מהן הובילה 2 מיליון חביות נפט סעודי. לפי רויטרס, הנתונים לא כוללים כלי שיט שייתכן שעברו במצר כשמשדרי הזיהוי שלהם כבויים.
גם במספר כלי השיט יש פערים בין הגרסאות. לפי נתוני הצי האמריקני, כפי שצוטטו בדוח של מרכז המידע הימי המשותף (JMIC), ב-72 השעות האחרונות נרשמו כ-30 מעברים של כלי שיט ביום, בזמן שמעקב עצמאי מראה מספרים חד-ספרתיים. לפני המלחמה עברו במצר כ-125 כלי שיט גדולים ביום.
ספינות במצר הורמוז במהלך המלחמה | צילום: AFP
"שטח הציד של משמרות המהפכה"
מטהרן מגיעה תמונה אחרת לגמרי. דובר משמרות המהפכה, חוסיין מוהבי, הודיע אתמול שכוחותיהן הימיים במצר תפסו כלי תת-ימי אוטונומי אמריקני, השני עד כה. "מצר הורמוז לא רק שאינו פתוח, הוא שטח ציד של חיל הים של משמרות המהפכה לכלים תת-ימיים אמריקניים", כתב.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאי, הסביר כבר בשבוע שעבר למה טהרן לא ממהרת לוותר על המצר: "מצר הורמוז הוא הכבוד שלנו. מצר הורמוז הוא הכוח שלנו".
הנוכחות האמריקנית במצר גובה מחירים. אמש נחשף כי שמונה נחתים אמריקנים נפצעו באורח קל ב-14 בספטמבר, כשטיל שיוט איראני פגע בספינה שעליה פעלו במצר.
שוק האנרגיה גם הוא לא נרגע. מחירי הנפט זינקו הבוקר לאחר שטראמפ דחה את ההצעה האיראנית, אך התאזנו בהמשך, כך שבסך הכל נרשמה עלייה של כ-0.8% במחירים.
כמה זמן איראן יכולה להחזיק?
המצב הכלכלי באיראן חמור מאוד, ובכך מודים גם בטהרן.
לפני כחצי שנה, העריכו ברפובליקה האסלאמית כי היקף הנזקים שנגרמו לה בעקבות המתקפות האמריקניות-ישראליות נאמדו ב-270 מיליארד דולרים, יותר מפי 2.4 מהתקציב השנתי הדל של המדינה, שעומד על כ-111 מיליארד.
בזמן שחלף מאז מצבה של איראן לא הוטב. הנזקים רק הלכו ותפחו כתוצאה מהתקיפות, מהעיצומים הכלכליים ומהמצור האמריקני במצר הורמוז. באמצע החודש צוטט הנשיא, מסעוד פזשכיאן, כמי שהזהיר מחידוש המחאות בגלל המצב הכלכלי האיום: "האנשים נמצאים על הקצה. אם אטיל עליהם עוד לחץ, הם עלולים ליפול".
עוד כתבות בנושא
טראמפ טען השבוע שהאינפלציה באיראן מגיעה ל"קרוב ל-300 אחוזים". אמנם נראה שמדובר בגוזמה, אך לפי הנתונים באיראן, אינפלציית המזון עברה את ה-127 אחוזים בשנה. האינפלציה הגואה, קריסתו המתמשכת של המטבע המקומי, הירידה בכוח הקנייה, עליית שיעורי האבטלה ועוד שחקו עד דק את מעמד הביניים האיראני.
קרן המטבע הבינלאומית צפתה כבר בתחילת יולי כי הכלכלה האיראנית תתכווץ השנה בכ-5.4%, בעוד לפי מכון קווינסי למדינאות אחראית (Quincy Institute) המלחמה עשויה להביא לאובדן של בין 2 ל-4 מיליון מקומות עבודה.
אופנועים חולפים על פני שלט חוצות עם גרפיקה המציגה את המנהיג העליון האיראני הקודם, עלי חמינאי, שחוסל, כשאגרופו הממוסגר בין תומכיו במרכז העיר טהרן | צילום: AP
לפי נתוני Kpler שפורסמו ברויטרס בתחילת החודש, העמסות הנפט הגולמי באיראן ירדו לכ-260 אלף חביות ביום, לעומת כ-1.7 מיליון שנה קודם לכן. שלושה בכירים איראנים אמרו לסוכנות ש"נעשה קשה יותר ויותר לשאת את הלחץ".
אם לא די בכך, בחודשים האחרונים סובלת איראן משיבושים נרחבים במערכת הפיננסית, המשטר גם מגלגל חלק גדל והולך מהנטל אל משקי הבית, בין השאר בעיכוב משכורות.
רוברט מאלי, השליח האמריקני לענייני איראן לשעבר, העריך שהלחץ הכלכלי והצבאי שחק מאז יוני את כוח המיקוח של איראן, ולכן מזכר ההבנות מיוני, שטהרן מבקשת לשוב אליו, פחות קוסם היום לוושינגטון.
גרעין המחלוקת
דווקא בנושא הגרעין, שבו המתווכים לוחצים על טהרן, השאיר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י פתח. בראיון ל-NBC ששודר אתמול אמר: "הצענו עסקה על החומר המועשר ל-60 אחוזים, החלטנו לדחות את כל העניין הגרעיני לשלבים מאוחרים יותר וללכת בשלב הזה על בניית אמון, וזה עדיין משהו שאפשר לשקול אם יוכיחו רצון טוב ונחישות אמיתית לשלום".
לא בכדי התנה עראקצ'י את הדיון בחומר המועשר ב"רצון טוב" שעל ארה"ב להפגין. הרפובליקה האסלאמית דורשת בשלב הראשון את שחרור כספים, הסרת המצור והעיצומים על הנפט, ורק לאחר מכן דיון בגרעין. בוושינגטון דורשים את הסדר ההפוך.
שגריר ארה"ב באו"ם, מייק וולץ, שהתראיין באותה תוכנית, כינה את ההצעה האיראנית "ניסיון ציני למדי להניח על השולחן משהו שהם ידעו שלא יתקבל", וביקש מהמראיינת לשאול את עראקצ'י: "למה איראן צריכה להעשיר ל-60 אחוזים, שזו דרך לפצצה?".
מהצד האיראני נשמע גם קול נוקשה יותר. בכיר איראני אמר לרויטרס כי גם אם ארה"ב תקבל את ההצעה, איראן לא תגלה גמישות בהעשרה ולא תסכים להוציא את האורניום המועשר מהמדינה.
עבאס עראקצ'י | צילום: AFP
זוכר את נובמבר?
המתווכים מנסים לגשר על שאלת סדר הצעדים. בכיר אמריקני ושני גורמים ממדינות האזור סיפרו לאקסיוס שראש ממשלת קטאר נפגש ביום חמישי בניו יורק עם פזשכיאן, ושזמן קצר אחר כך עדכנו בכירים קטארים את השליח סטיב וויטקוף.
גורם ממדינות האזור שמעורה במגעים אמר שהקטארים ניסחו הצעת פשרה והעבירו אותה לשני הצדדים, ובסוף השבוע התנהלו מגעים נפרדים עם כל צד על שינויים בנוסח. טהרן הודיעה בינתיים, דרך הסוכנות הממשלתית, IRNA, שהיא ממתינה לתשובה אמריקנית להצעתה ואינה מתכננת סבב שיחות נוסף בשלב זה.
מעל המשא ומתן מרחפות בחירות האמצע בארה"ב. ביום שישי דיווח הוול סטריט ג'ורנל שטראמפ אמר לאנשיו שלהערכתו ההפצצות יחודשו לאחר הבחירות. וולץ כינה את הדיווח "אנונימי", ואמר ש"הנשיא ישאיר את כל האפשרויות על השולחן". טראמפ עצמו נשאל בפוקס אם התקיפות עשויות להתחדש עוד לפני הבחירות והשיב: "זה אפשרי, אבל אני פשוט לא רוצה להגיד את זה".
עוד כתבות בנושא
באותו ראיון ב-NBC, נדרש גם עראקצ'י לסוגיה. "בחירות האמצע לא מעניינות אותנו", אמר שר החוץ האיראני, "אלא האינטרסים הלאומיים שלנו". פזשכיאן אמר ביום חמישי: "אנחנו לא רוצים שזה יימשך עד הבחירות".
לפי הג'ורנל, בכירים רבים במזרח התיכון מעריכים שאחרי הבחירות טראמפ יהיה נכון יותר להשתמש בכוח.
בעוד שבועיים יתברר אם בסנט צדק ואם הלחץ הכלכלי מזיז סוף סוף את טהרן מרבצה העיקש. אם הגורמים ששוחחו עם הג'ורנל צודקים, ייתכן מאוד שאיראן תעדיף לחכות לנובמבר, בעוד ההכרעה אם לחדש את התקיפות תיוותר בכל מקרה בידי טראמפ.