חבר הוועד המרכזי של פת"ח, אכרם א-רג'וב, טען כי הצבא המצרי עדיין מגדיר את ישראל כ"אויב מספר אחת", למרות עשרות שנות יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. הדברים פורסמו בחודש שעבר בערוץ "עוודה", המזוהה עם פת"ח. כך דיווחו היום איתמר מרכוס ואהרון שפירו מארגון PMW.
"מדוע עד היום, למרות 50 שנות נורמליזציה ויחסים דיפלומטיים עם מצרים, תפיסת הביטחון והדוקטרינה הצבאית של הצבא המצרי רואות בישראל את האויב מספר אחת?", אמר א-רג'וב. לדבריו, "הדבר לא נמחק מהמסמכים המצריים", משום שבקהיר מבינים, לטענתו, כי ישראל "מהווה סכנה לקיום הערבי" וכי לישראל יש "כוונה אסטרטגית לתקוף בסופו של דבר את המשטרים והמדינות האלה".

בר הוועד המרכזי של פת"ח אכרם א-רג'וב | צילום: צילום מסך מיוטיוב
דבריו של א-רג'וב מגיעים על רקע דאגה גוברת בישראל מההתעצמות הצבאית המצרית בחצי האי סיני. בשנים האחרונות הועלו בישראל טענות שלפיהן חלק מהמהלכים שמבצעת מצרים באזור חורגים מהמגבלות שנקבעו בנספח הביטחוני להסכם השלום בין המדינות מ-1979.
הכי מעניין
מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 גבר משמעותית היקף הכוחות המצריים בסיני. בין היתר נטען כי באזורים B ו-C, שבהם חלות מגבלות על היקף וסוג הכוחות המותרים, מוצבים כיום עשרות אלפי חיילים. עוד נטען כי מצרים הציבה באזור טנקי אברמס וטנקי T-90, הרחיבה מסלולי המראה בבסיסי חיל האוויר והקימה תשתיות צבאיות נוספות.

חיילים מצרים במעבר רפיח | צילום: גטי אימג'ס
גם השקעות מצריות נרחבות במנהרות מתחת לתעלת סואץ ובתשתיות תחבורה המאפשרות, לצד השימוש האזרחי, העברה מהירה של כוחות וציוד צבאי לסיני. בנוסף נטען כי המודיעין הישראלי זיהה מתקנים תת-קרקעיים החשודים כמיועדים לאחסון טילים, וכי באזור הוצבו מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח.
בישראל עוקבים אחר ההתעצמות המצרית בדרגים הגבוהים ביותר. ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה את הנושא מול מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו בספטמבר 2025, ובפברואר האחרון אמר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי "הצבא המצרי מתחזק ואנחנו צריכים לעקוב אחריו כדי למנוע התעצמות מופרזת".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש ומזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו בבית הלבן | צילום: מעיין טואף / לע״מ
במצרים טוענים לאורך השנים כי תגבור הכוחות בסיני נועד בעיקר למאבק בארגוני טרור ולשמירה על הביטחון באזור, וחלק מהשינויים בהיקף הכוחות נעשו בתיאום עם ישראל. עם זאת, בישראל קיימת דריכות נוכח היקף בניין הכוח המצרי והתשתיות שהוקמו באזור.
דבריו של א-רג'וב מעניקים נדבך נוסף לחשש הישראלי, ולפיו לצד הסכם השלום נשמרת במצרים גם היערכות צבאית לתרחיש עתידי של עימות עם ישראל. לדבריהם, העובדה שא-רג'וב מתאר את ישראל כ"אויב מספר אחת" בתפיסה הצבאית המצרית מעלה מחדש את השאלה עד כמה עמוק השתרש השלום בין שתי המדינות לאחר כמעט חמישה עשורים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא



