האויבות של ישראל נערכות לחבל בבחירות

בעוד פחות משלושה חודשים, ב־27 באוקטובר 2026, יצעדו הישראלים אל הקלפי להצביע בבחירות לכנסת. הזירה רק החלה להתחמם, אך המערכה הדיגיטלית על הקלפי כבר בעיצומה. בדיון דרמטי שקיים בסוף יולי ראש השב"כ דוד זיני בוועדת המשנה לענייני מודיעין של הכנסת, הוגדר איום ההתערבות הזרה כאיום השני בחומרתו על מדינת ישראל. זיני הזהיר כי לא רק איראן אלא גם רוסיה וסין צפויות להשפיע על מערכת הבחירות בישראל. לראשונה עלה גם שמה של טורקיה כשחקנית מובילה בניסיון להתערב בבחירות. וכפי שזה נראה כרגע, מילת המפתח המובילה היא כאוס.

המטרה העיקרית, מתברר, איננה הטיה לטובת מועמד כלשהו בבחירות, אלא ניצול המתח החברתי והפוליטי הקיים והעלאה שלו לרמת נפיצות שתגלוש לכאוס ברחובות. נציג שב"כ שליווה את זיני בוועדה, אף הזהיר מפני פעילות ממוקדת לפגיעה באמון הציבור במוסדות מדינה. לדבריו, "שחיקת האמון במוסדות, כולל בוועדת הבחירות, היא אתגר ביטחוני של ממש היוצר כר נוח לניסיונות השפעה של גורמים המבקשים לערער את האמון בתוצאות הבחירות".

השחקן האגרסיבי המתועד ביותר בשטח הוא המודיעין האיראני, הפועל באמצעות יחידות סייבר צבאיות. לצידן פועלת קבוצת הפצחנים "חנדלה", המבצעת את פעולות ההדלפה והלוחמה הפסיכולוגית הגלויות.

הנתונים שהותרו לפרסום על ידי השב"כ וארגוני הביטחון, מציגים תמונת מצב מתמשכת של התמקדות באישים ספציפיים. חקירות פורנזיות מראות כי גורמים איראניים ביצעו מתקפות ממוקדות שהובילו לחדירה מוצלחת למכשירים אישיים ולשאיבת תכתובות ונתונים מחשבונותיהם של בכירים, בהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, השרה לשעבר איילת שקד, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי וראש סגל ראש הממשלה צחי ברוורמן.

שיטות הפעולה של הקבוצה מבוססות על דוקטרינת "פריצה והדלפה": אנשי חנדלה חודרים לחברות, ארגונים ואנשי ממשל בכירים, שואבים תכתובות ומסמכים חסויים, ואז מפיצים אותם פומבית בערוצי טלגרם וברשתות החברתיות במטרה לייצר כאוס ומבוכה פוליטית. הטקטיקה הפסיכולוגית כוללת ליווי של ההדלפות בלעג פומבי, וסרטונים ואיומים המופנים נגד היעדים שטורגטו. כך למשל הצליחו חברי חנדלה לחדור גם לחשבון הדוא"ל הפרטי של ראש ה־FBI קאש פאטל ושלפו מתוכו מיילים ותמונות אישיות.

המתקפה הובילה להדלפה של יותר מ־300 מיילים, נתוני נסיעות, קורות חיים ותמונות אישיות מביכות, שבהן תועד ראש ה־FBI מול המראה עם בקבוק רום או מצטלם לצד מטוס פרטי. אף שה־FBI הבהיר כי לא מדובר בחומרים מסווגים, זו אינה הנקודה. האירוע נועד בראש ובראשונה לגרום למבוכה פוליטית בעקבות החדירה לחשבונו הפרטי של מי שעומד בראש סוכנות אכיפת החוק המאובטחת בעולם. התוצאות הובילו את מחלקת המשפטים האמריקנית להציע פרס כספי דרמטי של עד 10 מיליון דולר בעבור מידע על ההאקרים של חנדלה.

שיטת הפעולה הזו במיקוד נכון היא כלי נשק אסטרטגי לשיבוש מערכות בחירות, בשלושה צירים פסיכולוגיים. הציר הראשון נועד לייצר כאוס פוליטי מתוזמן. החומרים שנגנבו אינם מופצים מיד אלא נשמרים כ"תחמושת תודעתית" להפצה בעיתוי המתאים, קרי במהלך קמפיין הבחירות. להדלפה מתוזמנת של תכתובות אישיות או מסמכים חסויים של פוליטיקאים ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות, יש פוטנציאל להשתלט על סדר היום התקשורתי, להביך את הדרג השלטוני ולמנוע מהמפלגות לנהל קמפיין ענייני.

הציר השני בנוי על שחיקת אמון הבוחרים במוסדות המדינה. דרך הפעולה הזאת נועדה לפגוע בתחושת הביטחון וליצור תחושה שהמערכות המאובטחות ביותר של המדינה פרוצות, וכך להוביל לשחיקה עמוקה באמון ביציבות המוסדות הדמוקרטיים שמנהלים את הבחירות. משהו כזה מתרחש כבר עכשיו, בלי קשר לחנדלה, במאבקי הכוחות על ועדת הבחירות. אך בקבוצת ההאקרים, מן הסתם, כבר עוקבים מקרוב אחרי התהליך וינסו לנצל אותו לקראת יום הבחירות. ואולי בעיקר בזריעת כאוס ביום הבחירות ובתהליך ספירת הקולות.

הציר השלישי מתבסס על דיכוי והטיית הצבעה באמצעות ליווי ההדלפות בלעג פומבי והרעשת רשת מסיבית ברשתות החברתיות, שדרך זה תנסה הקבוצה להעצים את הקיטוב הציבורי. החומרים המודלפים משמשים דלק בעבור רשתות בוטים שמפיצות אותם בתוך קבוצות דיון סוערות, מה שמגביר את הזעם והתסכול הציבורי, ומעודד גולשים רבים להימנע מהצבעה או לשנות את דעתם על בסיס מידע חלקי ומניפולטיבי.

באחד המקרים שתועדו פתחו סוכנים איראנים פרופילים מזויפים בוואטסאפ ובאימייל, והתחזו למזכיר הממשלה יוסי פוקס. בהודעה רשמית מטעם דוברות השב"כ נכתב אז: "בשבועות האחרונים זיהה שירות הביטחון הכללי עליית מדרגה בניסיונות של גורמי מודיעין איראניים לפגוע באישים בכירים, חברי כנסת ואנשי ביטחון. במסגרת זו הוקמו פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות ובוואטסאפ המתחזים למזכיר הממשלה יוסי פוקס, אשר פנו לאישים שונים במטרה לפתות אותם לפגישות חסויות ולהניע אותם להתקין יישומונים זדוניים המאפשרים שליטה מלאה במכשיריהם הניידים".

ההערכה היא כי ב־11 השבועות שנותרו עד לבחירות בישראל, ינסו ההאקרים של חנדלה להגביר את פעילותם בניסיון להשפיע על התודעה הציבורית, בין השאר באמצעות חדירה לחשבונות של אנשי מפתח בזירה הפוליטית ולזרוע פילוג בעם.

סוכן ושמו טיקטוק

ההתפתחות הדרמטית שנחשפה בדיון בוועדת חוץ וביטחון, היא כניסתה של טורקיה למערך ההשפעה הדיגיטלי בישראל. על פי האינדיקציות הרשמיות, הטורקים החלו להפעיל בחודשים האחרונים רשתות בוטים, פרופילים מתחזים וחשבונות קש ברשתות החברתיות, בדגש על הרשתות X וטיקטוק.

השאלה מי עומד מאחורי המבצע הטורקי עדיין פתוחה. ההנחה המתבקשת היא כי המבצע מנוהל תחת זרוע הסייבר והלוחמה ההיברידית של סוכנות הביון הלאומית הטורקית MIT, שבראשה עומד איברהים קאלין. בדוח הפעילות השנתי הרשמי של MIT שפורסם בפברואר 2026 וחתום אישית על ידי קאלין, נחשף כי הסוכנות הגדילה את תקציבה השנתי ל־36.3 מיליארד לירות טורקיות. על פי הנתונים שפורסו, קאלין הצהיר כי "הסוכנות הרחיבה באופן דרמטי את יכולות המודיעין הטכנולוגי שלה, תוך שדרוג המאמצים בניתוח ביג דאטה, בינה מלאכותית, מודיעין לווייני וסייבר התקפי". הפעלת הדוקטרינה הזאת באה לידי ביטוי בסומליה, שהפכה למדינת מפתח במרוץ השליטה הגלובלי בזירת הים האדום. אנקרה נאלצה להכחיש מעורבות בבחירות שם במאי 2026, שכללה בין השאר מבצע השפעה בטיקטוק באמצעות הטמעת שירים סאטיריים נגד האופוזיציה בסומליה.

חוקרי מודיעין וסייבר במערב מצביעים על שינוי מבני בניהול קמפייני ההשפעה הטורקיים, המתבסס על שילוב של מומחים מהמגזר האזרחי וקבלני משנה פרטיים. הניהול הישיר של אגף הסייבר והטכנולוגיה של MIT הופקד בידי סגנים וראשי מחלקות שלא צמחו בהכרח בדרגים הצבאיים המסורתיים, אלא הגיעו מתחומי הנדסת המערכות ומדעי המחשב, לאחר שגויסו ממוסדות מחקר לאומיים ובראשם TÜBITAK, המועצה הטורקית למחקר מדעי וטכנולוגי. בשיחה השבוע עם גולה טורקי, איש תקשורת בכיר, הוא תיאר את TÜBITAK כגוף על מדעי, שראשיו ממונים ישירות בידי הנשיא ארדואן ויש להם גישה ישירה לאוזנו. ומרגע שארדואן הכריז ב־10 ביוני על ישראל כאיום לביטחון הלאומי של טורקיה, נפתחו בעבורם דרכי מימון וגופי הפעלה נוספים.

במקביל, אומר האיש, את האסטרטגיה הפסיכולוגית באגף מבצעי ההשפעה מפעילים סוציולוגים ואנשי תקשורת שעברו הכשרה במנהלת התקשורת של נשיאות טורקיה ובמכוני מחקר המזוהים עם מפלגת השלטון. מומחיותם מבוססת על מחקרים ארוכי טווח על החברה הישראלית, כולל שליטה בשפה העברית ובשיח הפוליטי הישראלי. לדבריו, מנהלת התקשורת הנשיאותית הנהנית מתקציבי עתק, היא שחקן מרכזי בדחיפת נרטיבים לכל סוגי הרשתות, ובמיוחד לרשת X.

בחודש האחרון חשף אתר "נורדיק מוניטור" המופעל בידי עיתונאים טורקים גולים את מודל קבלנות המשנה הטורקית, סביב פעילותה של חברת מרטולוס אינטליג'נס. החברה, שאותה הקים בבריטניה עלי בוראק דריצ'ילי, בכיר לשעבר ב־MIT ומומחה סייבר, הציגה את עצמה כסוכנות פרטית לייעוץ מודיעין עסקי וסייבר. אך ההנחה היא כי החברה היא קצה קרחון של רשת חברות קש שמטרתן לספק למודיעין הטורקי את מרחב ההכחשה הדרוש להפעלת רשתות בוטים ומבצעי תודעה מחוץ לטורקיה, לצד מעקב אחר גולים פוליטיים באירופה והעברת כספים חסויה. השם מרטולוס, באופן אירוני למדי, חושף לא מעט: באימפריה העות'מאנית, כך כונו יחידות עילית חמושות של סוכנים חשאיים שביצעו משימות ריגול וסיכול בעבור הסולטן.

הנדסת תודעה וריגול שקט

לצד איראן וטורקיה, כפי שחשף ראש השב"כ בהופעתו בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון, גם רוסיה וסין ממשיכות להפעיל את כוחותיהן במרחב הדיגיטלי המקומי והגלובלי. כל אחת בדרכה.

רוסיה פועלת בשנים האחרונות באמצעות יחידות הלוחמה הפסיכולוגית והנדסת התודעה של המודיעין הצבאי הרוסי וה־SVR (שירות ביון החוץ של רוסיה). המבצע הבולט ביותר שרץ בשנים האחרונות הוא מערך הכפיל, "דופלגנגר". במסגרת המבצע הקימו הרוסים אתרי חדשות מזויפים המשכפלים במדויק את העיצוב והחתימה הדיגיטלית של כלי תקשורת מובילים בישראל ובמדינות המערב. בחודש האחרון חשפו התובעים הפדרליים בארצות הברית מסמכים וכתבי אישום המפרטים כיצד חברות קש רוסיות, בהנחייתו הישירה של סרגיי קיריינקו, יועצו של פוטין, ניהלו רשתות דיסאינפורמציה גלובליות אדירות באמצעות רישום אלפי דומיינים מזויפים להפצת כתבות פייק ממוקדות. הכול במטרה "ללבות מתחים חברתיים, לנצל שברים פוליטיים פנימיים ולהחליש את האמון במוסדות הדמוקרטיים".

חקירות של דפוסי ההתערבות הרוסית בישראל חשפו כי רשת דופלגנגר מנהלת קמפיין רשת בעברית המפיץ מאמרים מפוברקים, בהם דיווחים כוזבים המאשימים את אוקראינה באנטישמיות ובארגון המהומות נגד יהודים בשדה התעופה בדגסטן. כך פרסמו המכון למחקרי ביטחון לאומי ומכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. ההערכה היא כי המטרה הרוסית בישראל - מעבר לפגיעה ביחסי ישראל־אוקראינה – היא לייצר ספק בתהליך הבחירות ויצירת תחושה שההליך הדמוקרטי כולו מזוהם ובלתי אמין.

סין, לעומת זאת, היא סיפור אחר לגמרי. היא שומרת כל השנים על קו שקט לחלוטין ברשתות החברתיות, ואינה מתערבת בשיח הפוליטי הגלוי בישראל. קבוצות התקיפה המרכזיות שלה מקושרות למשרד לביטחון המדינה הסיני, ומנהלות מבצעי ספיר־פישינג ממוקדים על דרגי מפתח באוניברסיטאות, מכוני מחקר ביטחוניים ומשרדי ממשלה כלכליים. הדרך לעשות זאת היא שליחת הזמנות מזויפות לכנסים בינלאומיים או בקשות לחוות דעת על מאמרים אקדמיים, המכילות קבצים מורעלים.

מאזהרה מיוחדת שפרסם מנכ"ל מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי, עולה כי ישראל מתמודדת עם עלייה בהיקף תקיפות הסייבר הממוקדות מצד קבוצות תקיפה זרות; הן עוברות לטרגוט שיטתי של החוליות החלשות בשרשרת האספקה של הדרג השלטוני והעסקי בישראל, בהם משרדי עורכי דין גדולים ומשרדי רואי חשבון מובילים. התוקפים הסינים משתמשים במתקפות ממוקדות נגד שותפים ועורכי דין במשרדים אלה כדי לחדור לשרתים שלהם. הסיבה לכך היא ריכוז המידע: במשרדים אלה מחזיקים במידע הרגיש, החסוי והאסטרטגי ביותר של חברות תשתית ממשלתיות, פטנטים טכנולוגיים, עסקאות אנרגיה לאומיות ומידע פיננסי על שרים ובכירים במשק, מה שמאפשר לשאוב את המידע האסטרטגי מהדלת האחורית. סין מטרגטת נכסים טכנולוגיים ואקדמיים בישראל ובמערב לשם ריגול אסטרטגי ותעשייתי ארוך טווח. בניגוד לרוסיה ולאיראן שמחפשות רעש וכאוס פוליטי מיידי, הסינים מעוניינים לשאוב פטנטים, מחקרי בינה מלאכותית וטכנולוגיות דו־שימושיות, ולמפות את מערכות המידע והתשתיות הלאומיות של ישראל בפעולה שקטה מתחת לרדאר.

שיטת ההצבעה בישראל, המבוססת על פתקי נייר בתוך מעטפות הנשמרות בקלפיות ונספרות ידנית, חסינה מפני זיוף באמצעות מתקפת סייבר. אך החשש העיקרי הוא מפני הפעלה מסיבית של רשת דומיינים ואתרי קש פיקטיביים שיפיצו ביום הבחירות עצמו הודעות כזב ממוקדות לתושבים, כמו הודעות שווא על סגירת קלפיות או אירועים ביטחוניים מדומים, במטרה לדכא הצבעה בקלפיות של מגזרים ספציפיים ולחבל בניהול התקין של יום הבחירות.

דו"ח ביקורת חריף שפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, חושף ליקוי מבני עמוק בהיערכות הממשלה. "מדינת ישראל נכנסת למערכת הבחירות לכנסת ה־26 תחת ואקום רגולטורי וכשל מבני חמור", כותב המבקר. "האחריות להתמודדות עם איומי השפעה זרה והנדסת תודעה מבוזרת בין גופים שונים - בהם שירות הביטחון הכללי, מערך הסייבר הלאומי וועדת הבחירות המרכזית - ללא קיומו של גוף אחד מתכלל בעל סמכויות בחוק וללא מדיניות לאומית מאושרת. מצב זה מייצר פתח מסוכן לניצול על ידי מדינות זרות המבקשות לערער את יציבות ההליך הדמוקרטי". ואקום רגולטורי זה מאפשר לשחקנים הזרים לזהות ולנצל את היעדר התיאום המשפטי והמבני בכל רגע נתון, ולהמשיך במערכת הצללים הדיגיטלית שלהם אל עבר יום הבוחר.