בעוד תשומת הלב הבינלאומית ממשיכה להתמקד בתוכנית הגרעין האיראנית ובהשלכות המלחמה בין ישראל לרפובליקה האסלאמית, מבגדד מגיעה התפתחות שעשויה להשפיע באופן משמעותי על מאזן הכוחות במזרח התיכון. לפי תחקיר שפרסמה רויטרס, המבוסס על עדויות של מקורות צבאיים, גורמי מודיעין ואנשי מיליציות שיעיות בעיראק, משמרות המהפכה הקימו בחודשים האחרונים רשת של תאים חשאיים, שנועדה לבצע פיגועים נגד יעדים במדינות המפרץ שבהן מוצבים כוחות אמריקניים.
הדיווח מספק הצצה נדירה לשינוי שמתחולל באסטרטגיה האזורית של טהרן. במשך שנים ביססה איראן את השפעתה באמצעות ארגוני פרוקסי המזוהים עמה, גם אם לא באופן רשמי - מחיזבאללה בלבנון, דרך המיליציות השיעיות בעיראק והחות'ים בתימן ועד חמאס ברצועת עזה. אולם לאחר המכות הקשות שספג ציר ההתנגדות, נראה כי ההנהגה האיראנית מאמצת מודל פעולה חדש: הקמת רשתות חשאיות בעלות פרופיל נמוך יותר, שנועדו להקשות על ייחוס פעילותן לרפובליקה האסלאמית.
לפי המידע שאספה סוכנות הידיעות רויטרס, בעיראק פועלים שלושה עד ארבעה תאים מחתרתיים, שכל אחד מהם מונה כעשרה לוחמים שיעים שנבחרו בקפידה. לפי הדיווח, אנשיהם גויסו מקרב המיליציות הפרו־איראניות, אך הם כפופים ישירות למשמרות המהפכה, מבלי לעבור דרך שרשראות הפיקוד המסורתיות של הארגונים החמושים בעיראק. בין 20 באפריל ל־17 במאי שיגרו התאים הללו, על פי הדיווח, לפחות שבעה כטב"מים מתאבדים מאזורים מדבריים סמוך לבצרה ולסמאווה שבדרום עיראק.
הכי מעניין
שרי החוץ של עיראק ואיראן לוחצים ידיים השבוע | צילום: AFP
היעדים היו בכווית, בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות. בין המטרות שעליהן הצביעו המקורות נמנה גם בסיס חיל האוויר עלי א־סאלם שבכווית, שבו מוצבים כוחות אמריקניים. עם זאת, חלק מהכטב"מים יורטו בטרם הגיעו ליעדם. הקמתם מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד עבור הרשת האזורית שבנתה איראן לאורך שני העשורים האחרונים. חיזבאללה ספג מהלומות צבאיות ופוליטיות קשות בלבנון, וחמאס נחלש משמעותית בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
בסוריה, נפילת משטרו של בשאר אל־אסד ועלייתו של אחמד א־שרע, שללה מטהרן את אחד ממסדרונות האספקה והלוגיסטיקה המרכזיים והיעילים שלה אל הים התיכון. גם חלק מהמיליציות השיעיות בעיראק הצטמצמו בשנים האחרונות, הן בעקבות לחצים פנימיים והן בשל הקשיים הכלכליים של איראן. על רקע זה, משקיפים רבים מפרשים את הקמת התאים החדשים כניסיון של טהראן להתאים את אסטרטגיית הפעולה שלה למציאות האזורית המשתנה.
ג'אסם אל־בהאדלי, גנרל עיראקי בדימוס ומומחה לארגונים שיעיים חמושים, הסביר כי התאים הללו קטנים יותר, קיצוניים יותר מבחינה אידיאולוגית, ונמצאים תחת שליטה ישירה והדוקה בהרבה של טהרן בהשוואה למבני הפרוקסי המסורתיים. המודל הזה מעניק לאיראן כמה יתרונות מבצעיים מובהקים: קבוצות קטנות של כעשרה פעילים מסוגלות לנוע בחופשיות רבה יותר, דורשות פחות משאבים ומקשות על חשיפת התשתית כולה גם אם אחד המבצעים נכשל. במקביל, המודל הזה מאפשר למשטר האייתוללות להמשיך להפעיל לחץ על יריביו ברחבי המזרח התיכון, מבלי להיחשף באופן ישיר לתגובה מיידית.
טיל איראני על רקע דגל הרפובליקה האסלאמית | צילום: יוטיוב
אולם בכך לא מסתכמת חשיבותו של התחקיר. פרסומו מגיע על רקע דיווחים נוספים על תפקידה של עיראק בעימות האחרון בין ישראל לאיראן. בשבועות האחרונים דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי ישראל השתמשה במתקנים מבצעיים חשאיים במדבר עיראק כבסיס לוגיסטי לתמיכה במבצעים נגד יעדים איראניים. בישראל לא הגיבו לדיווחים, אך עצם פרסומם ממחיש עד כמה הפכה עיראק לאחת הזירות המרכזיות במלחמה החשאית המתנהלת במזרח התיכון.
עבור ממשלת בגדד מדובר במציאות רגישה במיוחד: במשך שנים היא מנסה לאזן בין וושינגטון לטהרן, להשתחרר מהמאבק על השפעה בין השתיים ולהשיב לעצמה ריבונות מלאה. אלא שנוכחותן של מיליציות חמושות, האינטרסים האיראניים, הכוחות האמריקניים וכעת גם פעילות חשאית לכאורה המיוחסת לישראל - הופכת את המשימה למורכבת יותר ויותר.
כך, מאחורי פרשת התאים החשאיים נחשפת תמונה רחבה ומדאיגה יותר: חרף הלחץ הצבאי והכלכלי הכבד המופעל עליה, איראן ממשיכה לחפש דרכים חדשות להרחיב את השפעתה האזורית. מבנה רשת הפרוקסי שלה משתנה ומסתגל למציאות הביטחונית החדשה, אך השאיפה לשמר נוכחות נותרה בעינה. דווקא היכולת הזו היא שמעסיקה את ישראל, ארצות הברית ומדינות המפרץ, משום שהיא מחייבת אותן להתמודד עם איום מבוזר וגמיש יותר, שלא תמיד ניתן לסכל באמצעות כוח צבאי בלבד.
עוד כתבות בנושא
