שבוע שלם חלף מאז הנחית עלינו דונלד טראמפ את מזכר ההבנות עם איראן. בישראל שררה רוח של חמיצות לצד תחושת נבגדות, ובצה"ל שוברים את הראש מה עושים עם יצור הכלאיים המכונה "התא לסיכול הסלמה" שהונחת על ראשו. סוג של סיוט אסטרטגי, שנולד הרחק מעיניים ישראליות, שמייצר פרדוקס מודיעיני ומבצעי: מחד, הוא מתיימר להסתמך על נתוני המכ"ם ותצפיות המודיעין של פיקוד המרכז האמריקני כדי לאכוף שקט; מאידך, הוא מושיב באותו חדר קצינים של צבא ארה"ב לצד קציני קישור של משמרות המהפכה - ובכך מעניק לטהרן תעודת כשרות בינלאומית, הכוללת כניסה רשמית בדלת הקדמית לריבונות הלבנונית. ולא מן הנמנע שהמתווכות, קטאר ופקיסטן, כבר מניעות בחשאי את הגלגלים הלוגיסטיים להקמת מתחמי התא בדוחא ובביירות.
מאידך, ההסתברות שהמבנה המוזר הזה יתפקד בשטח היא אפסית. שני השחקנים החמושים המשפיעים ביותר בשטח - צה"ל וחיזבאללה - לא מתכוונים להפקיד את הקלפים שלהם במשחק הפוקר הלבנוני, סביב שולחן שהם לא יושבים לצידו. אולי חיזבאללה מוכנים להגיע להבנות עם האיראנים, אבל ישראל לא תסבול מצב שבו חמ"ל משותף, שבו נוכחים קצינים של משמרות המהפכה, יהפוך לצינור הברחה של מידע טקטי לחיזבאללה.
אבל תהיה זו טעות לבחון את המצב מהזווית הזו בלבד. במקביל לדיבורים על הקמת ה"תא לסיכול הסלמה", מתנהל משחק נוסף. לצד רשת הביטחון הדיפלומטית הרכה שפרס סגן הנשיא ואנס בשווייץ בשבוע שעבר, נפתח בוושינגטון ובביירות סבב משחקים מתוחכם, אפל ואגרסיבי לא פחות: בוושינגטון ניתן האות לפתיחת המשחק הידוע "השוטר הטוב והשוטר הרע" באדיבות ממשל טראמפ. בעוד סגן הנשיא מייצג את השוטר הטוב, המנהל את המגעים לחתימה על מזכר ההבנות מול האיראנים - שר החוץ רוביו מפעיל מכבש לחצים אסטרטגי, שנועד לחנוק את נכסי איראן בלבנון עוד לפני שהדיו על מזכר ההבנות הספיק להתייבש.
הכי מעניין
סגן הנשיא ואנס עוזב את פקיסטאן בסוף סבב השיחות הקודם | צילום: AFP
הסוכנות האמריקנית לפיקוח על נכסים זרים במשרד האוצר OFAC, המחזיקה בסמכות להקפיא נכסים הנתונים לסמכות שיפוט אמריקנית, לחסום עסקאות במטבע דולר, ולאסור על חברות ובנקים ברחבי העולם לעמוד בקשר מסחר עם מי שנמצא ברשימות השחורות שלה - השלימה בימים האחרונים סדרה ארוכה של מהלכים שנפתחה כבר לפני שלושה חודשים, שנועדו לחנוק את היכולות הפיננסיות של חיזבאללה ולעקר את יכולתו להשתמש בנכסים שצבר בלבנון ומחוצה לה.
מזכר ההבנות עם איראן נחתם ב־17 ביוני בידי נשיאי ארה"ב ואיראן. פחות מ־24 שעות לאחר מכן הטילה הסוכנות סנקציות משתקות על סלימאן פרנג'יה, פוליטיקאי נוצרי־מרוני בולט, שחשיבותו העליונה בעבור חיזבאללה נעוצה בהיותו בעל הברית האסטרטגי החזק ביותר של הארגון במחנה הנוצרי, כמו גם המועמד המועדף של חיזבאללה לנשיאות המדינה. פרנג'יה הואשם בשימוש בברית עם חיזבאללה לקידום אינטרסים פוליטיים ובעיכוב פירוקו מנשק. סוכנות OFAC הקפיאה את כלל נכסיו של פרנג'יה במערכת הבנקאות העולמית. הוא אמנם אינו מועמד פוליטי במרוץ עכשווי, אלא סמל: האיש המעניק לחיזבאללה את המטרייה הלגיטימית הנוצרית החזקה ביותר. וכאשר OFAC מטילה עליו סנקציות חונקות פחות מ־24 שעות לאחר חתימת מזכר ההבנות, היא אינה מנסה להשפיע על הקלפי, אלא לפרק את השותף האסטרטגי הכי קריטי של הציר השיעי.
כדי להעמיק את השיתוק הפוליטי־שיעי שמנסה ממשל טראמפ לייצר, הורחבה המכה באופן מיידי ללב ליבה של המערכת השלטונית בביירות. ארצות הברית הטילה סנקציות חריפות גם נגד מחמוד קומאטי, חבר הפרלמנט הלבנוני ובכיר המועצה המדינית של חיזבאללה. קומאטי אינו עוד נציג פוליטי; הוא הפטיש השלטוני של חיזבאללה בביירות, האיש המופקד על אכיפת האינטרסים של חיזבאללה מול מוסדות המדינה. קומאטי עלה לכותרות לפני חודשיים, מייד לאחר שנשיא לבנון קרא להגביל את נשיאת הנשק במדינה לידי הצבא והממשלה בלבד; הוא איים אז במפורש כי חיזבאללה "יקטע את ידו" של כל מי שינסה לגעת בנשק הארגון. קומאטי פעל בתיאום מדוקדק עם יו"ר הפרלמנט נביה ברי כדי לסכל כל ניסיון לקדם את שיחות השלום והסדרי הגבול. הכללתו ברשימות השחורות הפיננסיות מאותתת לצמרת הלבנונית כי המטרייה הפוליטית שהעניקה חסינות לבכירי חיזבאללה בתוך הפרלמנט - אינה קיימת עוד.
הטבעת מתהדקת
אבל המסר החד ביותר הוא שהסנקציות של OFAC אינן רק עונש על העבר, אלא אזהרה אסטרטגית חדה ומיידית; אקדח טעון המכוון לרקתו של יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי עצמו, המשמש לאורך שנים כ"פנים המדיניות" והשכפ"ץ של חיזבאללה מול המערב. בחודש אפריל הקדשנו לו בטור זה כתבת פרופיל מקיפה. הוא נמנה עם השלישייה הפוליטית המובילה בלבנון, לצד הנשיא וראש הממשלה. וכיו"ר הפרלמנט ומנהיג תנועת "אמל" השיעית, הוא מחזיק בעמדת המפתח החוקתית המשפיעה ביותר במדינה ומנווט את מוסדות השלטון בביירות בעבור חיזבאללה ואיראן - תוך ניצול מעמדו הרשמי כדי לבלום החלטות חוקתיות נגד הציר השיעי ולמסמס הסדרי פירוז ופיקוח בינלאומיים. הוא אחד האנשים העשירים ביותר בלבנון, החולש על רשת השפעה פיננסית ענפה; מעין ממלכה כלכלית המשתרעת מעסקים בלבנון, דרך סחר יהלומים באפריקה ועד רשת נכסי נדל"ן בארצות הברית, שמנוהלת על ידי בניו ונכדיו. הפגיעה ברשתות הקשורות אליו מאותתת לו כי הוא על הכוונת.
ברי לא עיוור, וב־OFAC אותתו לו כבר בחודש מרץ כשהנחיתו סנקציות על בכיר חיזבאללה, עלאא חסן חמיה. הרשת שלו היא אימפריית צללים פיננסית המנהלת מערך של הלבנת הון, רכש טכנולוגי וגיוס כספים בעבור חיזבאללה. הרשת מפעילה עשרות חברות קש, נכסי נדל"ן וחלפני כספים מלבנון וסוריה, דרך עומאן ועיראק, ועד למדינות באירופה כמו פולין וסלובניה. בשביל הציר האיראני בלבנון הרשת הזאת קריטית: היא צינור החמצן הכלכלי האחראי להלבנה והסטה של יותר ממאה מיליון דולר בשנה לקופת המלחמה של חיזבאללה - כספים שמשמשים למימון פעילים, רכש ותשלום שוחד לבכירים במוסדות המדינה הלבנונית.
במקביל, הרשת משמשת כזרוע הרכש הצבאי והטכנולוגי הרגישה ביותר של הארגון; באמצעות חברות־בנות טכנולוגיות במסווה אזרחי, הפועלות תחת חברת ההחזקות "אל־עהד", היא עוקפת באופן שיטתי את האמברגו הבינלאומי ורוכשת רכיבי מחשוב מתקדמים, עדשות לייזר, מנועים זעירים וכרטיסי ניווט, המוזרמים ישירות לשדרוג מערכי הסייבר, הכטב"מים והרחפנים של הארגון.
איתות מדאיג במיוחד הגיע לברי בחודש שעבר, כאשר OFAC החילה סנקציות על אחמד אסעד בעלבכי, מנהל מערך האבטחה והביטחון של תנועת "אמל". בעלבכי, יד ימינו של ברי ואיש סודו, מנהל מאחורי הקלעים את תיקי הצללים הביטחוניים והתיאומים הרגישים ביותר של התנועה. לפי המודיעין האמריקני, הוא מנהל את התיאום המבצעי החשאי הישיר מול הנהגת חיזבאללה להפעלת כוח צבאי, הברחות נשק, העברות כספים והפחדת מתנגדים פוליטיים.
הסנקציות עליו, לצד פקודו עלי אחמד ספאווי - שרקם עם חיזבאללה תקיפות ישירות נגד ישראל ופעל לשיבוש מגעים והסדרי הגבול - מפרקות את חסינות הממסד השיעי בלבנון, ומעבירות מסר ישיר לברי כי תם עידן המשחק הדיפלומטי. כעת, עם ריסוקו של פרנג'יה, ארה"ב משלימה את הכיתור. והמסר לברי ברור: פגענו במממנים של חיזבאללה (חמיה), פגענו באנשי המבצעים שלך (בעלבכי), וכעת פגענו בבעלי הברית הפוליטיים שלך (פרנג'יה) - המלכודת נסגרה.
זרועות מחוררות
הסנקציות הן רק פן אחד של מסע הלחצים האמריקני. הם מנהלים מאחורי הקלעים מסע חשיפה וטיהור אגרסיבי בתוך צבא לבנון, במטרה לוודא שהסיוע האמריקני לא יזלוג לציר האיראני. ממצאים שחשף המודיעין של ארה"ב רק בחודש שעבר קילפו שכבות הסוואה מעל חדירה עמוקה של חיזבאללה לתוך הצבא ומוסדות לבנון הרשמיים. בעקבות הממצאים הציבו האמריקנים לממשלת לבנון אולטימטום: או להדיח קצינים בכירים שזוהו כמשתפי פעולה ולבצע בדיקות רקע קפדניות לכל הקצינים, או שהמשך מימון המזון, הדלק והמשכורות של הצבא הלבנוני בסכנה.
האמריקנים סימנו שני יעדים מרכזיים בצמרת הביטחונית: הראשון הוא תא"ל ח'טאר נאצר א־דין, ראש מחלקת הביטחון הלאומי במנהלת הביטחון הכללי, שהוכח שניצל את מעמדו וגישתו למאגרי המידע הלאומיים כדי לספק תמיכה חומרית, לוגיסטית וסיוע מודיעיני לחיזבאללה. השני הוא אל"מ סמיר חמאדי, ראש זרוע המודיעין הצבאי באזור הדאחייה מטעם צבא לבנון, שהמודיעין האמריקני חשף שהדליף מידע מבצעי, קואורדינטות ותוכניות תנועה לחיזבאללה במהלך העימותים הצבאיים האחרונים. החשיפה הראתה שהקצינים הללו השתמשו בסמכויותיהם כדי לחסום את מאמצי פירוק הנשק של חיזבאללה, והכשילו את יישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון, שנועדה לפרז את דרום לבנון אחרי מלחמת לבנון השנייה.
עוד כתבות בנושא
כדי לגבות את המהלכים הללו במודיעין קשיח ולא להסתמך על הצהרות, השיק פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית מנגנון ניטור דינמי של חילופי האש והפרות הריבונות בלבנון, המבוסס על חיישנים ולוויינים. בעבור ישראל, העובדות הללו הן קלף מנצח בסבב השיחות החמישי בין ישראל ללבנון, שנפתח השבוע בוושינגטון - הן מוכיחות רשמית, ובגיבוי המודיעין האמריקני עצמו, שאי אפשר לסמוך על צבא לבנון כגורם ריבוני בלעדי, כל עוד זרועות המודיעין שלו מחוררות ומשרתות את חיזבאללה ואיראן.
מה שבאופן אוטומטי מעלה שאלות כבדות משקל גם לגבי "התא לסיכול הסלמה". הממצאים של המודיעין האמריקני קורעים את המסכה מעל מנגנון הפעולה המוצע של התא, המבוסס על הפרדה מוחלטת ומתוחכמת בין שלב המודיעין לשלב האכיפה. בשלב הראשון, השלב הטכנולוגי, הצבא האמריקני מזהה ומנטר באופן עצמאי כל הפרה של הפסקת האש בדרום לבנון, ומציג את הנתונים הקשיחים בזמן אמת על השולחן המשותף לקצינים האיראנים והלבנונים בחמ"ל. ואז אמור לצאת לפועל השלב השני, המבצעי והאכיפתי, שבו נציגי צבא לבנון וקציני משמרות המהפכה שיושבים בחדר מתרגמים את המידע הלווייני לפקודות בשטח, ומפעילים את שרשרת הפיקוד שלהם - צבא לבנון מחד וצינורות התקשורת של טהרן לחמ"לי חיזבאללה מאידך - כדי לכפות נצירת אש ולבלום את ההידרדרות.
אלא שחשיפת "הקצינים המחוררים" בצמרת הביטחונית הלבנונית מרוקנת מתוכן את שני השלבים הללו במקביל: בשלב הראשון, כל נתון רגיש שנחשף לאמריקנים הופך מיד לנכס מודיעיני של חיזבאללה; ובשני, שרשרת הפיקוד הלבנונית, המחוררת מבפנים, מונעת מראש כל סיכוי לאכיפה מעשית בשטח.
בשורה התחתונה: לא אלמן ישראל. ממצאי OFAC הם כלי מיקוח מושלם בידי ישראל בסבב השיחות החמישי שנפתח השבוע בוושינגטון, ובזה שיבוא אחריו. הוא מוכיח לאמריקנים כי תביעתם המקורית להסתמך על צבא לבנון כריבון יחיד בדרום היא פיקציה מסוכנת, וצריך לחשוב היטב איך במצב הזה מיישמים את אופציית כיסי הפיילוט. וכן, המצב אולי סופר־מורכב, אבל דווקא המורכבות הזו - במיוחד בכל הקשור ל"תא למניעת הסלמה" - יוצרת הזדמנויות חדשות ובעלות פוטנציאל אדיר בעבור טובי המוחות באמ"ן, במוסד ובמל"ל.