אחרי קרוב לשלושה חודשים, בשבוע שעבר חודש החיבור לאינטרנט באיראן. לא כל ספקי הסלולר עובדים, רוחב הפס נמוך יחסית ואפליקציות מסוימות, כמו וואטסאפ, לא זמינות לגולשים. אז מדוע האינטרנט חזר? למה באופן חלקי? ואיך כל זה מעיד על התוהו ובוהו השורר במסדרונות השלטון בטהרן?
בעוד שרשת "הַמְרָאהֶ אַוַל" (Hamrah-e Aval) שבבעלות הממשלה נפתחה מחדש לשימוש, רשת "איראן-סֶל" (Irancell) הנמצאת בשליטת משמרות המהפכה, נותרה חסומה לחלוטין. דפוס זה נרשם גם בגזרת האינטרנט הביתי: בעוד הספקים הפרטיים והממשלתיים שבו לפעילות, קווי התקשורת של הספקים הביתיים המזוהים עם משמרות המהפכה נותרו מושבתים.
מפקד משמרות המהפכה אחמד וחידי | צילום: AP
ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לחקר איראן והשפה הפרסית, כתבה בחשבון הפייסבוק שלה כי הפער נובע מכך שמשמרות המהפכה מתנגדות לפתיחת האינטרנט, בעוד הנשיא, פזשכיאן, תמך בכך. לדבריה, פתיחת האינטרנט באיראן הייתה החלטה של מטה המרחב הווירטואלי, מועצה חדשה, שהוקמה בידי הנשיא פזשכיאן.
הכי מעניין
הצעד הזה עורר את זעמם של מספר חברי הפלג השמרני, שהגישו תלונה לבית הדין לצדק על כך שאותו מטה הוקם ללא אישור המנהיג ולכן פעילותו אינה חוקית והחלטותיו אינן קבילות. בית המשפט הקפיא את פעילות המטה באופן זמני וקבע שעד שלא תתקבל הכרעה בנושא – החלטותיו לא תקפות.
עוד על הוואקום השלטוני באיראן
עם זאת, חרף החלטת בית המשפט, הגישה לרשת נותרה פתוחה בחלקה דרך ספקי האינטרנט הממשלתיים — כאוס ניהולי של ממש. גינדין הגדירה זאת כך: "שלטונות הרפובליקה האסלאמית נמצאים במצב שנקרא חַ'ר תוּ חַ'ר, חמור לחמור. כל אחד עושה מה שהוא רוצה, כולם נגד כולם".
הבוקה והמבולקה ביחס לחיבור לרשת היא סימפטום של בעיה גדולה יותר באיראן: משילות.
החיכוכים בין הנשיא למשמרות המהפכה הן תופעה נוכחת מאוד באיראן שאחרי עלי חמינאי. כשפזשכיאן ניסה למנות שר ביטחון חדש במהלך מבצע שאגת הארי, מפקד משה"מ, אחמד וחידי, עצר אותו. בנוסף, עלו טענות כי משמרות המהפכה לא רק השתלטו על מוקד קבלת ההחלטות, אלא גם עטפו את המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, שנפצע, באנשיהם ומנעו מפזשכיאן לפגוש אותו במשך זמן רב.
כרזה בטהרן לכבוד המנהיג העליון של איראן | צילום: AFP
בתחילת אפריל פזשכיאן אף ביקר בחריפות את משה"מ, כשאמר שהן "הרסו כל סיכוי שנותר להפסקת אש". הנשיא האשים את וחידי ואנשיו שפעלו בחוסר אחריות מוחלט כשתקפו את איחוד האמירויות ואמרו שהן בוצעו ללא תיאום כלשהו עם הממשלה. פזשכיאן אמר אז כי אותה מדיניות תוביל "לאסון עצום" והזהיר שכלכלת איראן המדממת לא תוכל לעמוד במלחמה ממושכת.
כמו בסוגיית האינטרנט, המבוכה השלטונית לא מוגבלת לניהול המלחמה והמו"מ מול האמריקנים.
שוק המזון באיראן סובל ממחסור במוצרי יסוד ומאינפלציה דוהרת. המשבר הכלכלי הכרוני באיראן, שהוחרף משמעותית תחת הלחץ הביטחוני של החודשים האחרונים, חשף את אוזלת ידם של מנגנוני הפיקוח הממשלתיים: ניסיונות השלטון לייצב את המחירים באמצעות סובסידיות ופיקוח נוקשה כשלו בשטח, כאשר מוצרי צריכה בסיסיים נעלמים מהמדפים בחנויות וזולגים בהמוניהם לשוק השחור, תוך שהם מותירים את האזרח הקטן חסר אונים.
עוד על משמרות המהפכה ומבצע שאגת הארי
אובדן המשילות אינו נעצר בשווקים, ומתרחב גם אל מנגנוני אכיפת החוק והביטחון השוטף, כאשר בשבועות האחרונים נרשמים דיווחים גוברים על חוסר תפקוד משמעותי של מערך המשטרה מחוץ לערים הגדולות.
ההיבטים הללו מצטרפים למשבר שלטוני מתמשך ומתן מענה קלוקל לבעיות קשות מהן סבלה איראן עוד הרבה לפני מבצע שאגת הארי, כמו למשל משבר המים החמור, כאשר חודשי הקיץ נמצאים ממש מעבר לפינה.
בזמן שאיראן מנהלת משא ומתן קשוח עם האמריקנים על פרויקט הגרעין, ארגוני הפרוקסי ומצר הורמוז, בחצר האחורית של הרפובליקה האסלאמית המשבר הניהולי הלך וצמח. ככל שחולף הזמן והוא מתפשט לתחומים נוספים יהיה למשטר קשה יותר לפתור אותו, ודאי כל עוד המנהיג העליון, מוג'תבא חמינאי, לא נמצא במרכז העניינים.
עוד על איראן
