חז"ל אמרו שיש שלושה דברים שמשיגים רק בלי כוונה: "שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה ועקרב" (סנהדרין צז). זוהי רשימה מרתקת, ונראה שאפשר להוסיף לה פריט רביעי: החלפת משטר במדינת אויב. הצלחנו להשיג זאת בסוריה – בלי שהתכוונּו בכלל; מאוד רצינו להשיג זאת באיראן – ובינתיים זה לא הולך. למה לא? כי עם נוטה להתלכד סביב ממשלתו כאשר אויבים מבחוץ מתקיפים אותה.
הדרך היחידה להבטיח החלפת שלטון היא לכבוש את האויב ולהישאר שם. נראה שיש רק זירה אחת שבה היינו יכולים וצריכים לעשות זאת, והיא עזה. נתניהו משום מה החליט כבר ברגע הראשון של המלחמה שהוא לא רוצה לשלוט בעזה, וכולנו משלמים מחיר על ההחלטה הגרועה הזו.

בכל הנוגע לאיראן, לעומת זאת, אין מה לזעום על כך שהאייתוללות נותרו בינתיים בשלטון. גם לנו וגם לאמריקנים אין הרבה השפעה על זה. לעת עתה אפשר לשמוח בהישגים המרשימים של שאגת הארי – ריסוק מוחלט של הצבא האיראני והתעשייה הצבאית של איראן – ולקוות שכל הסכם שייחתם יכלול פירוק מוחלט של תוכנית הגרעין. בזה ייבחנו טראמפ ונתניהו.
ולגבי החלפת שלטון הרשעים? על זה נתפלל לאחד וליחיד המסוגל לעשות זאת; זה "המשנה עיתים ומסיר מלכים ומקים אחרים תחתם" (דניאל ב, כא, בתרגום אבן עזרא).