מאז החתימה על הסכם הפסקת האש בנובמבר 2024, חיזבאללה נצר את האש ולא ירה ירייה אחת נגד כוחות צה"ל או ישובים ישראליים, למרות שישראל המשיכה בפעילות צבאית כמעט יומיומית נגד אנשים ומטרות של הארגון. מאות פעילים נהרגו מאז, ועשרות מטרות הותקפו במהלך השנה החולפת. למרות זאת - חיזבאללה נותר מחויב להסכם הפסקת האש.
עוד כתבות בנושא
גם כאשר פתחה ישראל במבצע "עם כלביא", חיזבאללה הסתפק בהודעת הזדהות עם איראן. חיזבאללה יצא ממלחמת חרבות ברזל מוכה, חבול ומובס. המלחמה הסתיימה בחיסול המנהיג הכריזמטי ביותר שהיה לו מאז הקמתו בשנת 1982, חיסול הפיקוד הצבאי ובהשמדת חלק ניכר מארסנל הנשק שבנה במשך שני עשורים. על זה יש להוסיף את התמרון הקרקעי של צה"ל שהסתיים בהנחתת מהלומה צבאית על הארגון בדרום הליטני והשמדת עשרות מפקדות ומנהרות.
חיזבאללה יצא מהמלחמה הזו מובס ומוכה, וכל הדוקטרינה שלו בדבר התרעה הדדית - קרסה בבת אחת. התוצאה היותר קטסטרופלית מבחינתו של הארגון הייתה נפילת המשטר בסוריה, שהובילה לחסימת עורקי האספקה של חיזבאללה, ואובדן המשענת שתמכה בקהילה השיעית בלבנון מאז 1973, מאז ייסד המנהיג השיעי הכריזמטי, מוסא אל-צדר, ברית עם משטר הבעת' בסוריה.
הכי מעניין
מלחמת לבנון השלישית הסתיימה בתבוסה כפולה מבחינתו של חיזבאללה: תבוסה צבאית וחיסול חלק ניכר מיכולותיו הצבאיות, ונפילת משטר אסד בסוריה - ובכך גם אובדן המשענת האסטרטגית המשמעותית ביותר שהייתה לחזבאללה מאז 1982 ועד 2024.
עוד כתבות בנושא
אחת מתוצאות המלחמה הייתה הקמתה של ממשלה חדשה בלבנון, שלראשונה מאז 2008 לא ממש הייתה כפופה לתכתיבים של חיזבאללה ואף נקטה במספר אמצעים נגדו. חיזבאללה, ומתוך התחשבות בקהל תומכיו, קרי הקהילה השיעית, העדיף לנקוט במדיניות ההבלגה כדי להקל על הסבל של השיעים בלבנון. עם פרוץ מבצע "שאגת הארי", חיזבאללה מיהר להצטרף למערכה למרות היותו חבול, מוכה ומובס ועל אף כל השינויים שחלו בזירה הפוליטית בלבנון.
הצטרפות חיזבאללה למלחמה כעת לא באה בשל הפרות הסכם הפסקת האש מצדה של ישראל, כפי שמנהיגיו ונציגיו טוענים, אלא - בראש ובראשונה - בשל תפיסה אסטרטגית הרואה בקיומה של הרפובליקה האסלאמית באיראן עוגן אסטרטגי לנוכחות הפוליטית של השיעים, באזור בכלל ובאיראן בפרט. חיזבאללה נכנס למערכה שהיא מבחינתו מערכה קיומית, שהרי נפילת המשטר באיראן משמעה מבחינתו נפילתו הוא בלבנון, בעיקר לאחר שאיבד את המשענת הקרובה בדמותו של משטר הבעת' בסוריה.
אמנם חיזבאללה הזהיר לפני תחילת המלחמה כי חיסולו של המנהיג העליון של המשטר, עלי חמינאי, הוא בבחינת "חציית קו אדום המחייבת אותו להגיב", אולם כניסתו למערכה זו לא הייתה רק בשל כך, אלא בשל ראייה אסטרטגית הממסגרת מלחמה זו כמלחמת ארמגדון הקיום הפוליטי של השיעים במזרח התיכון. כנגד כל הסיכויים ובצל יכולות מוגבלות, ובעודנה של הסביבה התומכת מלקקת את פצעיה מההמלחה הקודמת, חיזבאללה החליט לפתוח במערכה. הארגון מודע היטב לשינוי שחל במאזן הכוחות מול צה"ל, אולם בכל זאת הוא החליט להצטרף - ביודעו כי הצטרפותו תביא הרס וסבל רב על הקהילה השיעית ואולי גם על המדינה הלבנונית.
נאמר רבות בתקופה האחרונה על היחלשות מעמדו של חיזבאללה בלבנון בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בחירתו של הנשיא ג'וזף עאון ומינוי הממשלה של נוואף סלאם - אך לאחרונה חלה רגרסיה במעמדו הפוליטי של חיזבאללה. הרבה נאמר על מהלכי הממשלה החדשה בלבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו, אולם המלחמה מראה כי לא רק שהממשלה הלבנונית לא ממש הצליחה לפרק את חיזבאללה מנשקו, אלא גם שלא היה ביכולתה להתריע אותו מפני הצטרפות למלחמה.
עוד כתבות בנושא
ישראל נהנית מעליונות צבאית מובהקת ביחס לחיזבאללה, אולם ספק רב אם תוכל למנף זה כדי להביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, על אחת כמה וכמה הממשלה הלבנונית. פירוק חיזבאללה מנשקו קשור באופן אינהרנטי בגורל המערכה המתחוללת במפרץ הפרסי ואולי זה גם מה שעומד ביסוד המערכה עצמה, מנקודת מבטם של ישראל וחיזבאללה כאחד.