סיפורו של הר הבית הפוך מזה שטאקר קרלסון מנסה לספר

הדובר המובהק ביותר של שונאי ישראל בימין האמריקני, טאקר קרלסון, הקדיש לאחרונה עשרות דקות מתוכניתו הפופולרית כדי להוכיח שמטרת המלחמה נגד איראן היא אחת: הקמת הבית השלישי. הוא מנומק ורהוט, ממש לא מתלהם, ולדבריו יש להתייחס במלוא הרצינות וחלילה לא לזלזל בהם. אלה בהחלט נופלים על אוזן קשבת ברחבי אמריקה ובעולם הרחב בכלל.

במונולוג שלו הוא טען שהמלחמה המתחוללת במזרח התיכון היא "מלחמת דת ביסודה", ושלחברה החילונית האמריקנית חסרים המונחים כדי לתאר אותה. "לעיתים קרובות אנשים מדברים על משבר המזרח התיכון, והם בדרך כלל מתכוונים לאנרגיה, לנפט ולגז, אבל באופן מסורתי, כשאנשים מדברים על המזרח התיכון הם מדברים על ירושלים, על המקום הקדוש ביותר על פני כדור הארץ", הוא אמר לקהל צופיו. "בואו נהיה הרבה יותר ספציפיים: המקום הקדוש ביותר על פני כדור הארץ נקרא אבן השתייה – סלע בירושלים, על הר המוריה. על הסלע הזה היהודים מאמינים שהעולם התחיל. הברית הישנה, התורה היהודית, מספרת לנו שאברהם הביא לשם את יצחק כדי שיוקרב לא־לוהים. במקום הזה מוסלמים מאמינים שהנביא מוחמד עלה לגן עדן, וכמובן, ממש בקרבת מקום נוצרים מאמינים שישו נצלב.

"לאוזניים אמריקניות זה נשמע מוזר, אבל בשאר העולם כולם יודעים זאת כי זה מרכז חייהם. במקום הזה בנה שלמה את בית המקדש המפורסם שלו. בתורה זה נאמר די בבירור, תקנו אותי אם אני טועה, שיהודים, חסידיו של א־לוהים, יכולים לעבוד את א־לוהים ולהקריב רק במקום הזה. בית המקדש הראשון נהרס בידי הבבלים ונבנה מחדש ואז שופץ בידי הורדוס והיה המבנה הדתי הגדול ביותר בעולם העתיק. ובבניין הזה ישו דרש. זה מרכז היהדות, בניין שבלעדיו אי אפשר באמת לקיים את התורה היהודית. במהלך אחת מדרשותיו, ישו אמר, 'זה ייהרס. לא תישאר כאן אבן על אבן'.

"בשנת 70 לספירה, טיטוס, קיסר האימפריה הרומית, נקלע לסכסוך לא קטן עם יהודי יהודה וירושלים. הרומאים פרצו לבסוף את החומות והחריבו את המקדש. לא נותרה אבן על אבן. אחרי שנת 70 לספירה אי אפשר להחזיק בדת שהייתה קיימת לפני שנת 70 לספירה, כי אין בית מקדש. לכן זה פצע פתוח במשך 2,000 שנה. ובוודאי, באופן מובן, יהודים רצו לבנות מחדש את בית המקדש השלישי.

"יש כמה בעיות עם זה. בדיוק 500 שנה אחרי שטיטוס הרס את בית המקדש, בשנת 570, נולד במכה אדם בשם מוחמד ויצר את הדת השנייה בגודלה בעולם כיום. הוא העניק השראה לבנייתו של אחד המונומנטים הדתיים הגדולים בעולם, בוודאי אחד היפים ביותר, כיפת הסלע, שנבנתה מעל אבן השתייה בירושלים. יש מסגד סמוך שנקרא מסגד אל־אקצה והנקודה הזו היא אחד משלושת המקומות הקדושים לאסלאם.

"למה לדבר על זה באריכות? כי השבוע הזה הוא הרגע שבו אנשים מסוימים היו רוצים להתחיל בהריסת כיפת הסלע, הריסת מסגד אל־אקצה ובניית המקדש מחדש".

"מלחמת היהודים"

קרלסון הציג לצופים, הנוצרים ברובם, סיפור היסטורי על הקמת המקדש מחדש – שעל פי קרלסון היא מעשה איום ונורא, אסור ושלילי. "היה לפחות ניסיון אחד ב־2,000 השנים האחרונות לבנות מחדש בית מקדש שלישי פיזי, במאה הרביעית", הוא אמר. "יוליאנוס הכופר, הקיסר הלא־נוצרי האחרון של רומא, החליט בשנת 363 לבנות מחדש את בית המקדש. יש הרבה תיאורים על מה שקרה כשניסו לבנות אותו מחדש. התרחשה רעידת אדמה באותו הזמן. כולם מתארים את האדמה נקרעת ולהבות יוצאות מבטן האדמה. כדורי אש מפחידים שפרצו ליד יסודות הבניין המשיכו בהתקפותיהם עד שהפועלים, לאחר כוויות חוזרות ונשנות, לא יכלו להתקרב עוד – והוא ויתר על הניסיון. כמה חודשים לאחר מכן יוליאנוס נהרג. יודעים היכן? במהלך פלישה לאיראן. אי אפשר להמציא את זה.

"למה שיעור ההיסטוריה הארוך? כי זו כבר לא היסטוריה, זה קורה עכשיו. יש שחקנים מרכזיים המעורבים במלחמה הזו, שמתרחשת כעת, שמאמינים שמה שאנחנו רואים על מסכי הטלוויזיה שלנו ובטוויטר יביא לסדרה של אירועים שמתחילים בהרס כיפת הסלע, מסגד אל־אקצה, ולאחר מכן בנייתו מחדש של בית המקדש השלישי, שאחריו יגיע סוף העולם".

קרלסון טען שהמחשבה על הקמת המקדש שולטת בצה"ל. הוא הקרין סרטון שבו לוחם צה"ל מדבר: "הם קוראים למבצע הזה 'חרבות ברזל'. אבל על מה באמת אנחנו נלחמים? יום אחד יגיע המנהיג האמיתי שלנו ונהיה מאוחדים כאומה יהודית שלמה כדי שנוכל לבנות מחדש את בית המקדש". קרלסון הפנה את תשומת לב צופיו לתג המקדש על מדי הלוחם: "אלה לא בגדים אזרחיים, אלה המדים של ממשלת ישראל, של הצבא שלה. ויש לו תגים על המדים האלה, אחד מהם הוא סמל בית המקדש השלישי. זה לא יכול להיות ברור יותר. אם אתם חושבים שסתם קטפנו את זה מהאינטרנט, לוחם אחד שלובש תג בלתי מורשה של המקדש, על גבי מדים שאנחנו, משלמי המיסים באמריקה, משלמים עליהם, הנה מבחר של חיילי צה"ל שעל מדי כולם תג המקדש. כל החבר'ה האלה עונדים תגים שרומזים שהמטרה של המלחמה הזו היא הרס אחד המקומות הקדושים ביותר באסלאם ובנייה מחדש של מקדש שהוא לחלוטין מתועב בנצרות.

"איך זה קרה? ובכן, בעיקר כי אף אחד בארצות הברית לא שם לב, כי אמריקה חילונית כל כך. אבל לא מדובר רק בחיילי צה"ל. באופן מדהים, יש הרבה מנהיגים אוונגליסטים אמריקנים, ציונים נוצרים, שעיקר העניין שלהם הוא הקמת הבית השלישי". כאן השמיע קרלסון קטע מדרשתו של הכומר האוונגלי גרג לוק, האומר שישראל "צריכה להשיג טיל גדול וענק ולפוצץ את כיפת הסלע המרושעת הזו, כדי שנוכל לבנות מחדש את בית המקדש השלישי ולבשר על ביאתו של ישו". וקרלסון הגיב: "זה מביך ומביש כנוצרי אמריקני לשמוע את זה. ברור שגם למייק האקבי יש דעות כאלה, ולהרבה מהציונים הנוצרים. אתה חושב שהם פשוט אוהבים את ישראל, אבל לא, אלה הם אנשי דת.

"מהן השקפותיהם הדתיות? ובכן, שמעתם את זה מהכומר לוק. הוא לא איזה משוגע בודד. 'פשוט תפוצצו את זה. תהפכו את זה לחניון'. זו לא נצרות. יוליאנוס הכופר, שהיה האחרון שניסה את זה ומת בפלישה לאיראן, לא היה יהודי. הוא היה פגאני בדיוק כמו הכומר לוק... אם היינו מכוונים לתדר הרוחני הזה, היינו רגישים מספיק לשים לב לזה. אבל כמובן, כשגדלים בתרבות חומרנית, כשהדברים היחידים שמאמינים שהם אמיתיים הם דברים שאפשר למדוד או לרכוש באמזון, נוטים להחמיץ הרבה. והחמצנו את זה".

קרלסון הציג סרטון מביקורו של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי ברחבת הכותל, שמיליי מספר בו על דברי רבי עקיבא אל מול מראהו של שועל היוצא מקודש הקודשים. "'אני צוחק ורועד משמחה כשאני חושב על בית המקדש השלישי שנבנה מחדש'", ציטט קרלסון מדברי מיליי. "זהו נשיא קתולי של מדינה קתולית, מדינה נפלאה, ארגנטינה, שנבחר והוצג לצרכני חדשות אמריקנים ככלכלן ליברטריאני, שיכול לתקן את בעיית החוב שלהם ולהיפטר מהאינפלציה ופשוט לשפר את חיי הארגנטינאים. והנה הוא בירושלים אומר שהוא בוכה משמחה כשהוא חושב על הקמתו מחדש של בית המקדש. מה זה, לעזאזל? אתה מנהל מדינה מורכבת ופגועה כמו ארגנטינה, אבל יש לך זמן לטוס לישראל ולומר שהדבר שאתה באמת רוצה בחיים הוא לבנות מחדש את בית המקדש. מה קורה כאן? ולמה לא דיברנו על זה קודם? למה לא עדכנו את כולנו?"

בהמשך הקרין קרלסון את דברי שר ההגנה האמריקני פיט הגסת', "אדם נחמד מאוד" כהגדרתו, שאמר בשנת 2018 בירושלים לאחר ביקור בכותל: "כשאתם עומדים שם, אתם לא יכולים שלא להתבונן בנס שלפניכם. וזה גרם לי לחשוב על נס נוסף שאני מקווה שכולכם לא רואים אותו רחוק מדי. כי 1917 הייתה נס, 1948 הייתה נס, 1967 הייתה נס. ההכרזה על ירושלים כבירה בשנת 2017 הייתה נס. ואין שום סיבה שנס הקמת בית המקדש מחדש בהר הבית לא יהיה אפשרי. אני לא יודע איך זה יקרה. אתם לא יודעים איך זה יקרה, אבל אני יודע שזה יכול לקרות".

"מה זה?" התחלחל קרלסון, "מהן ההשלכות? מלחמת דת עולמית. חשבו מה יקרה אם המלחמה הזאת, שהחלה בהריגת ראש האסלאם השיעי, תוביל להרס כיפת הסלע ומתחם אל־אקצה בהר המוריה בירושלים... אם תפרוץ מלחמת הדת שמקווים לה סנאטור לינדזי גרהם ובבירור גם ממשלת ישראל וחלקים בממשל שלנו... לא הישראלים יישאו בנטל. האירופים, הקנדים, האוסטרלים, אנחנו והרוסים נשלם את המחיר. 20 אחוזים מתושבי רוסיה הם מוסלמים. כל המדינות האלה יהיו נתונות לזעזועים רציניים ולשפיכות דמים. האם זה מעבר לכל דמיון שבערפל המלחמה, אחד הטילים האלה יפגע בכיפת הסלע, או שיאמרו לנו שזה קרה? פתאום מסגד אל־אקצה פשוט יתאדה. אופס, האיראנים עשו את זה. כל כך מצער. האם זה יכול לקרות? כן. זה יכול לקרות לצבא שנלחם עם תגים של בית המקדש השלישי על המדים הרשמיים של הלוחמים... כולנו צריכים להיות מודאגים מכך".

לא מלחמת דת

נתעלם מהוויכוח התיאולוגי הפנים־נוצרי שקרלסון עוסק בו, על השקפתו של ישו בעניין הקמת המקדש מחדש, ומהוויכוח הפנים־אמריקני על התועלת שמפיקה ארה"ב מהלחימה באיראן – כי שני אלה אינם נוגעים לנו ולא בטוח שדעתנו חשובה בכלל בעניין. אבל בואו נאמר כמה דברים עלינו, היהודים: ראשית, למדינת ישראל היו כבר כמעט שישים שנה להיפטר מכיפת הסלע וממסגד אל־אקצה לו רצתה. היא לא רק שלא רצתה, אלא עשתה הכול כדי להנציח את הבלעדיות האסלאמית באתר. זה כולל גם ובמיוחד את הממסד הדתי היהודי בישראל, שוויתר על קודשי ישראל בלי עכבות, בדיוק בגלל המטרה המוצהרת הזו שקרלסון מכביר לעסוק בה – מניעת מלחמת דת.

יתרה מכך, למיטב הכרתי גם רוב פעילי הר הבית אינם חותרים בטווח הזמן הנראה לעין להרס כיפת הסלע, ובוודאי לא להחרבת מסגד אל־אקצה הניצב מחוץ לשטח ההר המקודש ליהודים. הם יזרחו מאושר ויצהלו בשארית חייהם אם יינתן להם לבנות מזבח על מקומו מקדם, כלומר בשטח הפנוי ממזרח לכיפת הסלע שאין על גביו כל מבנה אסלאמי. במקרה כזה לא יהיה עוד צורך לצום בתשעה באב.

בניגוד לקרלסון, החתום מטה הוא אדם דתי, ואם אין די בכך – הוא חי בין מוסלמים ומתעורר מדי לפנות בוקר מהלמות התופים המשכימים את שכניי לסעודת הסוחור לפני תחילת צום רמדאן. כלומר, נראה לי שאני ושכמותי מבינים את נפש המאמין המוסלמי טוב יותר משמתיימרים להבין חילונים גמורים מעבר לים. והרושם הכללי כאן הוא שהר הבית מעניין את המוסלמי הממוצע, אפילו את הפלסטיני הממוצע, הרבה פחות משנהוג לחשוב. ודאי מבחינה דתית. ראיה פשוטה אחת: מי שמשחק כדורגל ברחבת ההר איננו מקדש אותו, גם אם יישבע אמונים למקום ללא הפסקה ויישא את שמו ללא הרף.

ככלל, סיפורו של ההר הפוך מהמנטרה שמשנן קרלסון. מה שהפך אותו לאורך השנים לנפיץ כל כך היה דווקא הוויתור הישראלי עליו, שהטעה את האויב לחשוב שהאחיזה הציונית בציון כולה היא כקורי עכביש; שאנחנו עם נטול כבוד עצמי, שמעט איומים באלימות מביאים אותו לוותר כלאחר יד על קודש הקודשים שלו. דווקא הפולחן היהודי המתחדש בהר בשנה וחצי האחרונות מרגיע את השטח. כל השתטחות של יהודי שם מעצימה במקביל את איבוד העניין הערבי בו. כלומר, המתחם עניין מאוד את הערבים המקומיים כשדימו בנפשם שהוא ישמש להם מעין מדינה פלסטינית קטנה, וכקרש קפיצה להשתלטות על הארץ כולה. ברגע שהובהר שזה לא יקרה – יצאה הרוח ממפרשיהם.

אם גורם חילוני כלשהו במרחב – בכסות של מומחיות ביטחונית מהסוג ששבענו ממנו – לא יתאמץ לתדלק מחדש את שאיפותיהם הלאומניות על ידי שכנוע הקבינט הישראלי לשוב ולהיכנע לבריונים, סביר שחודש רמדאן המסתיים השבוע יתברר כשלו והמנומנם ביותר שידענו זה שנים. אפילו האזעקות וההתרעות התכופות מאיראן לא יצליחו לעורר את המוסלמי המקומי מתרדמת החורף העמוקה.