חזית חדשה: הכטב"מים האיראניים מחריבים את תדמית חוף המבטחים של דובאי

עשן שחור היתמר מעל נמל התעופה הבינלאומי של דובאי בסוף השבוע, לאחר שכטב"ם איראני פגע סמוך לאחד הטרמינלים. באותו לילה הדהד פיצוץ עז ברחבי שכונת המרינה כאשר שברים של כטב"ם נוסף התרסקו על מגדל מגורים. עד ליום ראשון יללת צופרי האזעקה כבר פילחה את האוויר מעל מועדוני החוף, שנותרו ריקים ברובם.

יותר משבוע לאחר שארצות הברית וישראל תקפו באיראן וחיסלו את מנהיגה העליון, מדינות המפרץ הפרסי ממשיכות להוות מטרה לגלי תקיפות של כטב"מים וטילים איראניים, שאינם מראים סימני דעיכה. המתקפה חסרת התקדים טלטלה מדינות שבעשורים האחרונים הפכו מאומות מדבריות דלילות אוכלוסין למרכזי עסקים ותיירות בעלי שם עולמי. היא מטילה צל כבד על המוניטין שלהן כמקלטים של עושר ויציבות, ומאלצת אותן לבחור צד במלחמה שהן התנגדו לה באופן פומבי.

אין מקום שמגלם את הצלחת המפרץ - ואת האיומים הנשקפים לו - יותר מדובאי, מטרופולין עתידני והעיר המאוכלסת ביותר באיחוד האמירויות, שיותר מ-90 אחוזים מכ-4 מיליון תושביה הם זרים.

דובאי "היא חוף מבטחים, מותג ומודל לחיקוי", אמר עבד אל-חאלק עבדאללה, מרצה למדע המדינה מאיחוד האמירויות. "היא בנתה לעצמה דימוי שאנשים נושאים אליו עיניים", הוסיף, בריאיון מקניון שקט מהרגיל. "הנזק לדימוי הזה כבר נעשה. השאלה היא עד כמה הנזק הזה קבוע".

הטרנספורמציה של מדינות המפרץ, דוגמת איחוד האמירויות, סעודיה וקטאר, התאפשרה בין היתר הודות לגידור סיכונים דיפלומטי מצד מנהיגיהן. הללו שמרו על יחסי ידידות עם איראן, גם בשעה שרקמו שותפויות עם המערב, לרבות אישור להקמת בסיסים צבאיים אמריקניים בשטחן. איחוד האמירויות, למשל, חתמה על הסכמי אברהם של הנשיא דונלד טראמפ שנירמלו את היחסים עם ישראל, ובמקביל שימשה כמוקד מרכזי לעסקים איראניים.

נראה שפעולת האיזון הזו, כך לדברי אנליסטים, הגיעה לקצה גבול היכולת. על פי נתונים ממשלתיים, בעשרת הימים האחרונים שיגרה איראן לעבר איחוד האמירויות מספר כפול של כטב"מים וטילים מזה ששיגרה לעבר ישראל. נמל התעופה של דובאי וכמה מסמליה המוכרים ביותר ספגו פגיעות, כשהממשלה מדווחת על מטחי קליעים שהמשיכו להמטיר אש ברחבי המדינה.

ברחבי המפרץ התקיפות נמשכות, כאשר איראן משגרת כטב"מים וטילים לעבר בחריין, כווית, קטאר וסעודיה. באיחוד האמירויות, הרשויות הודיעו ביום שלישי כי הן פועלות לכיבוי שריפה שפרצה בעקבות תקיפת כטב"ם על מתחם התעשייה רוואיס, צומת אנרגיה עצום שבו מזוקקים חומרים פטרוכימיים.

"הפתעה היא מילה עדינה מדי - היינו בהלם", אמר עבדאללה. "במשך דורות, איראן הייתה השכנה שלנו. במשך 47 שנים תחת המשטר האסלאמיסטי היא הייתה איום. כעת היא האויב שלנו".

כלפי חוץ, מנהיגי המפרץ שידרו ביטחון ביכולות ההגנה שלהם, וציינו כי כ-94 אחוזים מהתקיפות יורטו. בעשור האחרון איחוד האמירויות משתמשת במערכת ההגנה THAAD, שפותחה על ידי חברת לוקהיד מרטין האמריקנית, ומשתמשת זמן רב אף יותר במערכת יירוט הטילים פטריוט כדי להתגונן מפני מטרות בגובה נמוך יותר. מספר הנפגעים נותר נמוך יחסית ברחבי המדינה המונה 11 מיליון תושבים, עם ארבעה הרוגים ויותר מ-100 פצועים מאז ה-28 בפברואר. ואולם האזור נותר מתוח, כאשר סוף למלחמה לא נראה באופק, ונקודות התורפה של המפרץ - בהן ההסתמכות החיונית על ייבוא מזון ומים מותפלים - הופכות למוחשיות ומסוכנות מאי פעם.

חלק מתושבי דובאי נמלטו בימים הראשונים. אלו שנשארו אומרים כי הם סומכים על ממשלתם, אך בה בעת חשים חוסר ודאות לגבי סיומה של המערכה. "אנחנו אולי מעורערים, אבל היסודות שלנו איתנים", אמר שריף סלימאן, סמנכ"ל ההכנסות של חברת שיווק הנדל"ן Property Finder. שברים של כטב"ם הותירו חותם על המרפסת שלו. "מה שנבנה על יסודות עמידים בוודאי ישרוד".

סלימאן אמר שאינו יכול לדמיין שהעימות יימשך יותר משבוע. "כולנו במצב של המתנה וציפייה לראות מה יקרה", הוסיף.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן התנצל פומבית בפני שכנותיה של איראן בשבת בבוקר, ואמר בהודעת וידאו מוקלטת כי התקיפות ייפסקו, אלא אם כן תקיפות על איראן ייצאו משטח המפרץ. אולם זמן קצר לאחר מכן עשן היתמר מעל נמל התעופה הבינלאומי של דובאי לאחר שכטב"ם איראני פגע סמוך לטרמינל- אחת התמונות הצורמות ביותר בסוף השבוע האחרון, שבו ספגה איחוד האמירויות 229 תקיפות כטב"מים ו-26 שיגורי טילים בליסטיים, כך לדברי בכירים.

אנליסטים ציינו שהסתירה בין דבריו של פזשכיאן לבין המשך התקיפות משקפת קרע בתוך הממשל באיראן, שיונהג כעת על ידי מוג'תבא חמינאי – בנו של המנהיג העליון המחוסל, עלי חמינאי.

גורם רשמי במפרץ, שדיבר בעילום שם בשל רגישות המצב הצבאי, אמר שלמדינה יש את מערך ההגנה הדרוש לה כדי להמשיך להגן על התושבים. אך הוא הזהיר כי "סביבה מפוצלת של קבלת החלטות עלולה לדחוף את האזור לעימות רחב יותר שאיש אינו יכול לשלוט בו לחלוטין"

"מדינות המפרץ השקיעו רבות ביכולות הגנתיות ובתכנון מגננה, והמערכות הללו ממלאות את ייעודן, אך הגנה אווירית לבדה אינה יכולה לייצב אזור אם המסלול המדיני קורס", הוסיף הגורם.

עד כה, מנהיגי המפרץ הגנו על עצמם אך נמנעו מלהצטרף ללחימה נגד איראן. איחוד האמירויות, אמר עבדאללה, מסתמכת על העוצמה הרכה שלה כדי לנסות להפעיל לחץ על המשטר מאחורי הקלעים, בין היתר באמצעות ערוצים דיפלומטיים ואיומים בעיצומים.

"בכל רגע נתון, איראן עלולה לפגוע במטרה מסוימת שתהפוך לנקודת האל-חזור שתגרום למפרץ לשנות את עמדתו", אמר אספנדיאר בטמנגלידג', מנכ"ל קרן "בורסה ובזאר", מכון מחקר המתמקד באיראן. "אבל ככל שזה יימשך יותר, כך ההשפעה של זה תהפוך לבלתי נשכחת יותר, והדימוי של המפרץ ינופץ כליל".

כבר כעת בדובאי – עיר הרגישה לדימוי שלה מאין כמותה, שהפכה למוקד עולמי למשפיעני רשת – משתוללים ויכוחים סביב הנרטיב, ומי שולט בו.

איחוד האמירויות מתגאה בהיותה קשובה לאזרחיה ובהענקת שירותי פרימיום. אך היא גם ידועה לשמצה בדיכוי, כשהיא מענישה מבקרים במאסר ובקנסות. בימים האחרונים הוזהרו האזרחים כי הם עלולים להיעצר בגין צילום או שיתוף תמונות של תקיפות איראניות או זירות פגיעה, שכן לטענת הממשלה הדבר עלול ליצור "תבהלה ציבורית" ולפגוע בביטחון הלאומי.

בעקבות התקיפות הראשוניות, הסיקור הבינלאומי תיאר הימלטויות מבוהלות ולעתים הציג את דובאי כעיר תחת מצור. לאחר מכן, הגיעה תגובת נגד, מתואמת לכאורה, מצד משפיענים, שהעלו סרטונים של עצמם רוקדים בפארקים ולצד בריכות, והכריזו - לרוב לצד תמונות של מנהיגי המדינה ומוזיקה דרמטית - שהם אינם פוחדים משום שהם מרגישים מוגנים.

המציאות, כצפוי, מורכבת יותר, גם אם עדיין סוריאליסטית. בעיר העתיקה של דובאי תושבי מעמד הפועלים ממשיכים לצאת לעבודה מדי יום, אף על פי שהיקף העסקים הוא שבריר ממה שהיה רק שבוע לפני כן. "הכל מושלם כאן – בטוח ומוגן", אמר איקראם אולחאק, בן 24 מפקיסטן. "תראו", אמר אולחאק, כשהוא מביט לשמיים, "הנה עוד מטוס טס. הם לא היו עושים את זה אם זה לא היה בטוח".

במועדוני החוף האייקונים של דובאי, החגיגות במהלך סוף השבוע היו חלק קטן ממה שהן בדרך כלל, כך לדברי הבליינים, אך הן בהחלט נמשכו. "יש עליות ומורדות, אבל בסך הכול יש תחושה של רוגע וביטחון", אמרה טיארנה מקורמק, בעלת עסק אוסטרלית ששתתה משקאות במועדון ביום ראשון עם חברותיה.

היא צחקה על כך שאנשים כל הזמן שואלים אותה אם משלמים לה כדי להגיד שהיא מרגישה בטוחה. "ממש לא, הלוואי", והוסיפה שהיא באמת מרגישה ביטחון במנהיגי המדינה. אבל היא גם ציינה שהיא עוקבת אחר החדשות ואינה פוסלת את האפשרות לעזוב אם המצב יחמיר.

העיר הפכה גם למקלט עבור רבים שנמלטו ממלחמות אחרות, ועבורם המשבר הנוכחי עדיין מרגיש קטן. בליל שבת שלוש חברות ממזרח אירופה אכלו ארוחת ערב כאשר הבזק אור ופיצוץ עז סימנו שפגעו במגדל מגורים במרחק כמה רחובות משם. הנשים - שתיים מרוסיה ואחת מלטביה - הרימו את מבטן לרגע ואז המשיכו ללגום מהיין שלהן.

למחרת, התראות על טילים צלצלו מהטלפונים הניידים בחוף "קייט ביץ'". מירוסלב מליך, בן 33, מנהל של מועדון ריק ברובו, חייך וצעק "50 אחוז הנחה!" בזמן שעובדיו צחקו והמשיכו לשחק בכדור.

"ההודעות האלו הורסות את האווירה", אמר מליך, והוסיף שהוא גדל בתקופה שבה ארה"ב הפציצה את סרביה. "מלחמה בדובאי לא מרגישה כמו מלחמה", הוסיף. הוא הדגיש שאינו מאחל רע לאיש, אך תהה בקול אם זה לא בהכרח דבר רע עבור האנשים כאן "לראות רק קצת ממה ששאר האזור חווה כבר שנים".