החידוש האחרון במתיחות בין ארה"ב לאיראן הוא שוושינגטון שוקלת בתחילה "תקיפות מוגבלות" נגד טהרן, כדי להראות שהיא רצינית לגבי ניהול מלחמה גדולה יותר אם המשטר האיראני לא יבצע ויתורים בתוכנית הגרעין שלו. זה בבירור דבר נאיבי ולא רעיון טוב.
עוד כתבות בנושא
בעוד שהיעדר כוחות קרקעיים יהפוך כל פעולה אמריקנית נגד איראן לשונה, עדיין מדהים שאחרי אפגניסטן ועיראק - אחרי שני עשורים של דם, פגיעה מוסרית ועמימות אסטרטגית - פנטזיה מסוג זה עדיין נחשבת לחשיבה מפוכחת בתוך מדיניות החוץ והממסד הצבאי האמריקני. בסכסוכים אלה אפילו פריסה עצומה של כוחות לא הספיקה.
המשיכה לכיוון זה ברורה. וושינגטון לא רוצה עיראק או אפגניסטן נוספת. היא רוצה משהו נקי וכירורגי שייגמר לפני סגירת השווקים.
הכי מעניין
מה שישראל עשתה
תקיפות מוגבלות יכולות לכלול טרגוט מדויק של מתקני גרעין, בסיסי משמרות המהפכה האסלאמית, מלאי טילים או אתרי ייצור רחפנים.
אך זה בדיוק מה שישראל עשתה במבצע "עם כלביא" בשנה שעברה - מלחמה שארצות הברית הצטרפה אליה רק לקראת הסוף כדי לסייע בתקיפת אתרי הגרעין התת-קרקעיים העמוקים של איראן. ישראל חיסלה את מערך ההגנה האווירית של טהרן, פגעה במלאי טילים בליסטיים ובתשתיות ייצור וחשפה פגיעויות עמוק בתוך הרפובליקה האסלאמית. ישראל רשמה ניצחון אדיר, והפחיתה במידה ניכרת את יכולותיה המיידיות של איראן.
אך משטר האייתוללות החל לבנות מחדש ונשאר לוחמני כתמיד. ישנה הסכמה גוברת ברחבי הקשת הפוליטית בירושלים שישראל תצטרך להילחם שוב באיראן כדי לסיים את המשימה - לבדה במידת הצורך - כדי להרוס את יכולות הטילים הבליסטיים שלה. ישראל מודאגת מכך שהטילים הללו, שיכולים להגיע לשטחה תוך כ-10 דקות, אינם חלק משיחות המשא ומתן בין וושינגטון לטהרן בנושא הגרעין.
עוד כתבות בנושא
הפגם בתיאוריית "התקיפה המוגבלת" הוא ההנחה שאיראן תתייחס לפעולה כזו כאל מוגבלת, מבוקרת ורציונלית - ותגיב באופן פרופורציונלי, או בכלל לא. שום סוכנות הימורים ערמומית לא תיתן לכם סיכויים חיוביים על תוצאה זו. טהרן הבהירה כי היא תראה בכל תקיפה - "מוגבלת" ככל שתהיה - כהכרזת מלחמה כוללת.
האכזריות שבה המשטר דיכא את המחאות ברחבי איראן בחודשים האחרונים, אינה מרמזת על כך שפשרה נמצאת במקום גבוה ברשימת "המטרות" שלו. מחאות אלו חשפו עד כמה מעט לגיטימציה נהנה המשטר מבית. דווקא משום שהוא חלש מבית, הוא אינו יכול להרשות לעצמו להיראות חלש ברמה הבינלאומית.
הרפובליקה האסלאמית היא משטר אסלאמיסטי שנולד במהפכה, נוצר במלחמה ונתמך על ידי התנגדות. אנטי-אמריקניזם ואנטי-ציונות קיצוניים הם עמודי תווך מרכזיים בזהותו. לאחר ארבעה עשורים של רטוריקה על מלחמה ב"שטן הגדול", הישרדותו של המשטר תלויה בהתנגדות.
חאג'יזדה (מימין) יחד עם המנהיג העליון חמינאי וסלאמי (במרכז) | צילום: AFP
פרשנים מערביים מתעקשים לדמות את טהרן למחשבון עלות-תועלת רציונלי. עם זאת, רציונליות תלויה במה שחשוב לך. אם הישרדות המשטר ועקביות אידיאולוגית מדורגים עבורו מעל שגשוג כלכלי או רווחה אזרחית, מה שהמשטר מתעדף בבירור, אז הסלמה יכולה להיות רציונלית פנימית גם כאשר היא קטסטרופלית חיצונית.
גם רחוק מלהיות ברור כיצד תיאורטיקני תורת המשחקים יכולים לשקול במודלים שלהם את הקסם של 72 הבתולות, מה שהאייתוללות מאמינים שמות קדושים יביא להם בחיים שלאחר המוות.
עוד כתבות בנושא
לכן, התוצאה הסבירה ביותר של "מתקפה מוגבלת" היא ששני הצדדים יתחילו לטפס בסולם ההסלמה. זה יכול להיראות בערך כך:
וושינגטון מבצעת תקיפות אוויריות על מתקני העשרת אורניום. טהרן מגיבה בתקיפות טילים על בסיסים אמריקניים בעיראק או בסוריה, תקיפות מזל"טים על תשתיות אנרגיה במפרץ או הטרדה של כלי שיט ימיים במצרי הורמוז.
ממשל טראמפ, מחשש לאבד את אמינות ההרתעה שלו, ירגיש מחויב להסלים. לאחר מכן, התקיפות המוגבלות המתוכננות שלו יהפכו לתקיפות מתגלגלות הולכות וגוברות.
פינג-פונג של הסלמה
לא נראה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולא המולות נוטים לסגת. כל צד יתעקש שהוא מגיב, לא מסלים. היגיון הדדי זה יכול להפוך סכסוך מוגבל למלחמה מתרחבת ללא הרף.
טילים בליסטיים עשויים להיות הנשק העיקרי של איראן, בוודאי מנקודת מבטה של ישראל, אך נגד ארה"ב, הגיאוגרפיה עשויה להיות הכלי החזק ביותר שלה.
כ-20% מאספקת הנפט העולמית עוברת דרך מצר הורמוז. איראן לא יכולה לסגור אותה לצמיתות, אך היא עלולה להשתמש במוקשים ימיים, כלי שיט לתקיפה מהירה וטילים נגד ספינות כדי לשבש את הסחר. ספינות יצטרכו לנקוט בנתיבים ארוכים ויקרים יותר, מה שיעלה את פרמיות הביטוח, יביא את מחירי הנפט לנסיקה ויטלטל את השווקים העולמיים.
עוד כתבות בנושא
פתאום, הלחצים הפוליטיים המניעים את המלחמה לא יהיו עוד רק על צנטריפוגות, אלא על אינפלציה באירופה ומחירי גז באמריקה. כאב כלכלי יכול לשנות את הנחישות הפוליטית.
טראמפ יצטרך להחליט אם להסלים את המלחמה באופן נחרץ או להנמיך את הלהבות באופן משפיל. האחרון נראה לא סביר בהתחשב באדם ובמנהיג שהוא.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ | צילום: AFP
כדי שכל תקיפה אמריקנית תהיה כדאית, היא צריכה לפגוע ביכולותיה של איראן במידה שתחזיר אותן אחורה עשרות שנים, לא רק כמה שנים - או להפיל את המשטר ולהמר על כך שתקום ממשלה פחות קיצונית. זה אפשרי, אבל המזרח התיכון לא בדיוק ידוע בייצור דמוקרטיות נאורות.
כל אחת מהמטרות הללו תדרוש כוח עצום כדי שיהיה לה סיכוי כלשהו להצלחה.
עוד כתבות בנושא
