נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוקל לאשר תקיפה ממוקדת נגד יעדים באיראן כבר בימים הקרובים — ובמקביל מותיר אפשרות למהלך צבאי רחב יותר בהמשך השנה, שמטרתו לערער את שלטונו של המנהיג העליון עלי ח׳אמנאי. כך מדווח ה"ניו יורק טיימס", בהתבסס על שיחות עם גורמים אמריקניים המעורים בדיונים הפנימיים בבית הלבן.
לפי הדיווח, טראמפ אמר ליועציו כי אם הדיפלומטיה — או תקיפה ראשונית מוגבלת — לא תוביל את טהרן לוותר על תוכנית הגרעין שלה, הוא ישקול מתקפה רחבת היקף שנועדה "להדיח את הנהגת המדינה". בשלב זה לא התקבלה החלטה סופית, אך גורמים בממשל מעריכים כי הנשיא נוטה לבצע מכה ראשונית שנועדה להבהיר לאיראנים כי עליהם להסכים לוויתור מוחלט על היכולת לייצר נשק גרעיני.
היעדים שנבחנים כוללים את מפקדת משמרות המהפכה, אתרי גרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים. אם מהלך כזה לא ישיג את יעדיו, טראמפ אותת כי יותיר על השולחן אפשרות להסלמה משמעותית יותר בהמשך השנה.
הכי מעניין
נשיא ארה"ב טראמפ | צילום: AFP
השיחות בין ארצות הברית לאיראן אמורות להתחדש ביום חמישי בז׳נבה, במה שמוגדר כמאמץ אחרון למנוע עימות צבאי. במקביל לריכוז הכוחות — שתי קבוצות נושאות מטוסים, עשרות מטוסי קרב, מפציצים ומטוסי תדלוק המוצבים בטווח תקיפה — נבחנת גם הצעה חדשה שעשויה לספק מוצא מדיני.
על פי הדיווח, ההצעה, שיוחסה למנכ״ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי, תאפשר לאיראן להפעיל תוכנית העשרה מצומצמת ביותר, לצרכים רפואיים בלבד. איראן מפעילה כבר שנים את כור המחקר בטהרן לייצור איזוטופים רפואיים, והמודל המוצע יותאם למתווה מוגבל מסוג זה.
בתרחיש כזה, איראן תוכל לטעון כי לא ויתרה לחלוטין על זכותה להעשיר אורניום, בעוד טראמפ יוכל להציג את סגירתם של מתקנים תעשייתיים רחבי־היקף — שנותרו פעילים בהסכם 2015 שממנו פרש ב-2018 — כהישג אסטרטגי.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן (שני מימין) וראש ארגון האטום האיראני מוחמד אסלאמי (מימין) בעת ביקורם בתערוכת הישגים גרעיניים במהלך טקס לציון יום הטכנולוגיה האטומית של איראן בטהרן | צילום: EPA
עם זאת, לא ברור אם טהרן תסכים לצמצום דרמטי של תוכנית גרעין רחבת ממדים שעליה השקיעה מיליארדים, ולא ברור אם טראמפ יסכים לסטות מהצהרתו הפומבית על יעד של "אפס העשרה".
בדיון שנערך בשבוע שעבר בחדר המצב בבית הלבן השתתפו, בין היתר, סגן הנשיא ג׳יי־די ואנס, שר החוץ מרקו רוביו, יו״ר המטות המשולבים הגנרל דן קיין וראש ה-CIA ג׳ון רטקליף. לפי גורמים המעורים בדיון, ואנס — שנחשב מתון יותר בנוגע להתערבויות מעבר לים — לא התנגד לתקיפה, אך דרש בחינה מעמיקה של הסיכונים והמורכבות.
בשלב מוקדם יותר נשקלה גם אפשרות של פשיטות קומנדו להשמדת מתקנים תת־קרקעיים, אך לפי גורמים אמריקניים התוכניות הללו הוקפאו לעת עתה בשל רמת הסיכון הגבוהה.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י | צילום: EPA
בצד האיראני הבהיר שר החוץ עבאס עראקצ׳י כי טהרן אינה מוכנה לוותר על "זכותה" להעשיר אורניום לפי אמנת אי-הפצת נשק גרעיני, אך הוסיף כי עדיין קיימת אפשרות לפתרון דיפלומטי. לדבריו, "אין צורך בהיערכות צבאית, והיא גם לא תפעיל עלינו לחץ".
לפי הערכת גורמים אירופיים שהשתתפו בוועידת מינכן לביטחון, לא בטוח כי לחץ צבאי בלבד יוביל את ההנהגה האיראנית לוותר על תוכנית שהפכה לסמל של עמידה מול ארצות הברית.
ההכרעה, כך נראה, תתקבל בימים הקרובים — בין מוצא מדיני מצומצם לבין מהלך צבאי שעלול לשנות את פני האזור.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
