הרשות הפלסטינית וחמאס עשויים להתווכח בינם לבין עצמם על טקטיקות, תזמון ונראות כלפי חוץ, אבל הם מאוחדים בנושא הליבה - הלגיטימציה של הטרור, כך אומרים בארגון "מבט לתקשורת פלסטינית" - Palestinian Media Watch.
עוד כתבות בנושא
בארגון הביאו ראיון רדיו, בו דובר פת"ח ברצועת עזה - המייצג את מפלגת השלטון של הרשות הפלסטינית, אשר כעת ממצבת את עצמה כגוף השלטוני העתידי בעזה - חשף שלוש אמיתות שמנהיגים פלסטינים בדרך כלל נמנעים מלומר בגלוי: שעזה לא הייתה גיהנום בלתי ראוי למגורים לפני 7 באוקטובר, שרצח המוני של ישראלים אינו דבר פסול, ושהוויכוח הפנימי הפלסטיני עוסק בכמה טרור מועיל, לא בהאם הוא דבר מקובל וראוי.
דובר פת"ח ברצועת עזה, מונדהיר אל-חייק אמר כי "תיארתי את הנהגת חמאס ככושלת, במיוחד אחרי 7 באוקטובר… אני לא מדבר על המבצע עצמו (כלומר, הטבח), אלא על מה שקרה אחרי 7 באוקטובר. היה צריך להיות היגיון ותבונה פלסטינית כדי להציל את עמנו… היה אפשר לקבל כל הצעה [מהישראלים] בששת החודשים הראשונים [של המלחמה]".
הכי מעניין
"רצועת עזה לפני 7 באוקטובר הייתה גן עדן. המצב היה טוב מאוד. אבל חמאס ניצל זאת והשתלט על כל האזורים הכלכליים וגבה מיסים, ולמרבה הצער, התוצאה הייתה צעידה לקראת 7 באוקטובר הלא מחושב. היינו צריכים 10% מ-7 באוקטובר כדי להעביר מסר לעולם שהעם הפלסטיני נרדף ומדוכא, והוא זקוק להגדרה עצמית. אבל ההנהגה הפוליטית [חמאס] נכשלה". [רדיו מאוטיני (תחנת הרדיו של פתח), דף פייסבוק, 6 בינואר 2026]
חוף הים של רצועת עזה, לפני המלחמה. | צילום: חסן ג'די, פלאש 90
לפי PMW, הודאתו של אל-חייק כי "רצועת עזה לפני 7 באוקטובר הייתה גן עדן" וכי "המצב היה טוב מאוד", סותרת ישירות שנתיים של טענות פלסטיניות שהטבח התרחש בתגובה לתנאים הומניטריים בלתי נסבלים או "מצור" ישראלי על עזה. לדברי בכיר בפתח שדיבר מהרצועה עצמה, החיים שם היו לא רק נסבלים, אלא "טובים מאוד" - עד שחמאס בחר במלחמה.
חושפני באותה מידה, אומרים בארגון, הוא מה שאל-חייק לא גינה. "אני לא מדבר על המבצע עצמו", הדגיש, כאשר הוא מתכוון כמובן לזוועות 7 באוקטובר, אלא רק על מה שבא לאחר מכן. הטבח עצמו אינו דבר פסול שיש לגנותו. הוא זוכה ליחס של נתון המובן מאליו.
עוד כתבות בנושא
כפי ש-PMW תיעד בעקביות, הרשות הפלסטינית אינה מגנה את הטרור באופן כללי, וגם לא את הטבח בפרט. במקום זאת, היא מבקרת את 7 באוקטובר על כך שהוא נוהל בצורה גרועה מבחינה פוליטית או טקטית. עבור אל-חייק, הכישלון לא היה רצח המוני של אזרחים, אונס, חטיפות או זוועות אחרות שקשה להעלותן על הכתב, אלא שחמאס לא "הציל את עמנו" לאחר מכן ונכשל בניהול תוצאות האלימות שיזם.
קיבוץ בארי | צילום: אריק סולטן
לדברי הארגון, האמירה המסגירה ביותר הגיעה כאשר אל-חייק טען שהטבח עצמו היה מוגזם, לא בלתי-מוצדק: "היינו צריכים 10% מ-7 באוקטובר כדי להעביר מסר לעולם". מה המשמעות של "10% מ-7 באוקטובר"? האם המשמעות היא חטיפת 25 איש במקום 251? האם המשמעות היא רצח של 120 איש במקום מעל 1,200? האם המשמעות היא אונס של פחות נשים או שריפת פחות משפחות בחיים?
התשובה, מסכמים ב-PMW, חושפת את האידיאולוגיה האמיתית של הרשות הפלסטינית/פת"ח, שאינה רואה בטרור שאלה מוסרית אלא שאלה כמותית. ואכן, יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן תיאר את 7 באוקטובר כניסיון להשיג "מטרות חשובות", בעוד שיועצו הבכיר, מחמוד אל-חבאש, כינה זאת "דבר לגיטימי". דבריו של אל-חייק מדגישים את השקפת הרשות הפלסטינית/פת"ח לפיה טרור הוא דבר מקובל וראוי, ומוגבל רק על ידי תועלת פוליטית ועלות.
עוד כתבות בנושא
