כולם מכירים את סיפורו של מסעב חסן יוסף, ה"נסיך הירוק", שהתפרסם בזכות האוטוביוגרפיה שלו "בן החמאס" שבה תיאר את חוויותיו כבנו של אחד ממייסדי ארגון הטרור, את שיתוף הפעולה שלו עם השב"כ הישראלי, את בריחתו לארצות הברית, את מאבקו למען קיומה של המדינה היהודית ואת האיומים על חייו. השבוע התפרסם סיפור דומה: עדותה החשובה של ג'ומאן אל־קוואסמי. אם תרצו, אפשר לכנות אותה גם "הנסיכה הירוקה".
מחונכת מילדות לשנוא יהודים, ג'ומאן נושאת בחוויית חייה את אחד הביטויים הדרמטיים ביותר של ההינדוקטרינציה הג'יהאדית. היא בתו של מוחמד אל־קוואסמי, ממייסדי הארגון, ולמשך שלושה־עשר שנה (מ־2002 עד 2015) הייתה נשואה למוחמד קוואסמי, הידוע גם כאבו ג'עפר - מבכירי התנועה. סיפורה הוא עדות ישירה למה שחמאס מייצגת עבור החברה הפלסטינית. סיפור חשוף ומטלטל. האשמה שאינה יודעת פשרות.
היא גדלה בקטאר, מקום מקלט מועדף למנהיגי הארגון, והשבוע שיתפה בריאיון ל־CBN News על הסביבה שבה התחנכה. "גדלנו כשהיינו מקללים את כל היהודים", היא אמרה בכאב. "חשבנו שעלינו להרוג אותם, כי זה מה שהקוראן אומר. כן, אני יודעת - זה מטורף, אבל כך האמנו באסלאם: שעלינו להרוג את כל היהודים, ואפילו ישו יחזור להילחם לצידנו, והעצים והאבנים יקראו למוסלמים: 'הו מוסלמי, יש יהודי מאחוריי, בוא והרג אותו'".
הכי מעניין
היא מדגישה כי תפיסת עולם זו אפיינה לא רק את משפחתה, אלא את כל שבט אל־קוואסמי, שמוצאו בחברון ושקשור זה שנים רבות לחמאס. כמה מבני השבט נטלו חלק בפעילות טרור: בהם אחמד עבד קוואסמה, המחבל המתאבד שהרג 16 ישראלים בבאר שבע ב־31 באוגוסט 2004, ומרואן קוואסמה, החשוד במעורבות בחטיפה וברצח שלושת הנערים ביוני 2014. בשנת 2002 עוברת ג'ומאן לעזה, שם היא חיה במשך עשור.
מחבלי חמאס בעזה | צילום: EPA
ילדים פלסטינים במחנה אימונים של חמאס | צילום: עאבד ראחים חאטיב, פלאש 90
ילדים פלסטינים במחנה אימונים של חמאס | צילום: עאבד ראחים חאטיב, פלאש 90
לוחמי הקומנדו הימי של חמאס, ארכיון | צילום: ארכיון: AFP
על אותן שנים היא מספרת על האלימות הפנימית, ההבטחות שלא קוימו והאכזבה שהלכה וגברה. "הם אמרו שהם רוצים להביא שוויון וצדק - שום דבר ממה שהבטיחו לא התגשם", הצהירה בפני המצלמות. "בשנת 2006 אפילו הצבעתי להם, והיום אני מתביישת בכך". לדבריה, באותן שנים עצם העלאת שאלות על האסלאם הייתה בלתי מתקבלת על הדעת: מה שנלמד התקבל כעובדה, וכל ביקורת נחשבה בגידה במשפחה ובתנועה.
נקודת המפנה הגיעה ב־2014, במהלך מבצע צוק איתן. כשצה"ל התריע בפני התושבים להתפנות, נמלטה ג'ומאן עם משפחתה. אז, בייאושה, פנתה אל אלוהים ואמרה: "אם אתה קיים, תציל אותי". באותו לילה חוותה חוויה שהיא מתארת כמשנה חיים: היא חלמה על אמה, שמתה שנים קודם לכן, תחת שמיים מוארים. מתוך הירח הופיע פניו של ישו, שדיבר אליה בערבית. אותו שם, שלדבריה לא שמעה מימיה, הותיר עליה מיד רושם עמוק.
מאותו רגע החלה במסע חיפוש אישי, ופנתה לאתר נוצרי־קופטי מצרי, הרחק ממסגרות החינוך שבהן גדלה. הפסוק הראשון שקראה היכה בה: "אהבו את אויביכם". מסר הפוך מכל מה שהכירה. "בקוראן מדברים על להרוג את האויבים שלך, לא לאהוב אותם. הבנתי שהאל הזה שונה", היא מסבירה. התגלית הפכה לתחילתו של מסע חדש: ג'ומאן מנתקת קשר עם משפחתה, לומדת לראות את ה"כופרים" בעיניים אחרות ולבסוף מתנצרה.
בריאיון המדובר היא מספרת רבות על קיום החמאס ומעבירה ביקורת קשה מאוד. היא מתארת כיצד הארגון ניצל במשך שנים כספים שיועדו לאוכלוסייה כדי לבנות מנהרות תת־קרקעיות במקום מקלטים לאזרחים וכיצד הוא השתמש שוב ושוב בילדים כמגן אנושי. "חמאס לא מגנה על עזה - חמאס הוא האויב של עזה", היא זועקת. "חמאס מלמד ילדים לשנוא, להילחם, ממלא את ראשם באלימות. אבל האמת לא יכולה להיוולד מתוך שנאה".
עוד כתבות בנושא
דברים אלו אינם מגיעים מעוד דמות חיצונית לארגון, עוד פרשן או חוקר, אלא מאישה שגדלה בלב לבו של ארגון הטרור. שראתה מבפנים את פעולתה של מכונת התעמולה והאידאולוגיה שהופכת אמונה לכלי מלחמה. היום, ג'ומאן מבקשת להשמיע את קולה כקריאה נגד השנאה ונגד מי שמקריב את עתידו של עם שלם למען כוח. בסוף הריאיון ג'ומאן אל־קוואסמי חוזרת ואומרת: "האמת לא יכולה להיוולד מתוך שנאה". וזו, אולי, עדותה החשובה ביותר.