דבר מוזר קרה אמש (ב'): מועצת הביטחון של האו"ם אישרה פה אחד את אחת ההחלטות האקרובטיות והסותרות ביותר בתולדותיה הארוכה.
עוד כתבות בנושא
היא שמה את יהבה בכוח ייצוב בינלאומי שייכנס לעזה כדי לבנות מחדש את "הסדר האזרחי" ברצועה, לשלוט בגבולות שלה, לפרק את התשתית הצבאית של חמאס וכדרך אגב - גם לסלול "דרך למדינה פלסטינית".
כמו תמיד, התנאים קבורים בשפה דיפלומטית. ראשית, חמאס חייב להשלים את מסירת כל החטופים - חיים ומתים - בחזרה לישראל. רק אז, נאמר לנו, התוכנית יכולה להתקדם ל"שלב ב'", כפי שתיאר לעתים קרובות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וכפי שישראל תמיד התעקשה. עם זאת, ללא ההתפרקות מנשק של חמאס, ההחלטה כולה הופכת לאות מתה. כולם יודעים זאת.
הכי מעניין
על הנייר VS בשטח
ובכל זאת, אם התוכנית תתחיל, מצרים וישראל יהיו בנות השיח העיקריות, בעוד שארה"ב - המציאותית יותר מהאו"ם - תישאר הערבה לטווח ארוך. צה"ל ייסוג בהדרגה ככל שכוחות בינלאומיים שונים ייפרסו ברחבי הרצועה.
הכל נשמע מסודר על הנייר; בשטח, כולם מבינים שהמכשול האמיתי זהה לזה שהיה במשך עשרות שנים - חמאס, הרמאות והשקרים שלו וסירובה של הקהילה הבינלאומית להכיר בטבע רשעותו של האויב.
הנשיא טראמפ ויורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן | צילום: EPA/ALI HAIDER
השורה השנויה ביותר במחלוקת בהחלטה משרטטת "דרך לעבר מדינה פלסטינית", וכאן הזירה הגיאופוליטית עוברת מניו יורק לוושינגטון. יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, מגיע לביקורו הראשון מאז שפרשת ח'אשוקג'י הקפיאה את היחסים עם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן.
הסעודים כיום הם עמוד התווך המרכזי בחזון האזורי של טראמפ: ציר חדש המאזן בין ישראל, קטאר וטורקיה, ויוצר מזרח תיכון שכבר אינו מוחזק כבן ערובה על ידי עריצות איראנית או התפשטות האחים המוסלמים.
עוד כתבות בנושא
נורמליזציה סעודית תעניק לבן סלמאן את מה שהוא מעריך ביותר: הגנה אמריקנית וישראלית מפני ההתקדמות השיעית ומפני הרדיקליזם הסוני שמניעות אנקרה ודוחא. כוחות אלה עבדו שעות נוספות לפני 7 באוקטובר כדי למנוע בדיוק יישור כזה. ואיראן, שחשה בסכנה, הפעילה מאז שוב כל זרוע שלה.
חיזבאללה, שנפגע אנושות על ידי ישראל, התעורר מחדש. נשק זורם כעת ליהודה ושומרון, עיראק ותימן. איראן מרוקנת את מאגרי הנשק שלה. אפילו חמאס המוחלש מכין מחסני נשק במזרח אפריקה, ממתין לרגע המתאים.
טראמפ יודע מה המחיר עבור שותפות סעודית: מטוסי F-35 לבן סלמאן והבטחה שארצות הברית תחזור לדבר על מדינה פלסטינית. מאחורי פרטי העסקה הללו עומדת הבטחה גדולה יותר: שישראל, מחוזקת בניצחונותיה בזמן המלחמה, תעגן את הארכיטקטורה הביטחונית של האזור.
עוד כתבות בנושא
בהצהרה רשמית, משרד ראש הממשלה בירך את טראמפ וצוותו לאחר ההצבעה באו"ם, ואמר כי מאמציהם הדיפלומטיים הם שהובילו להחזרת החטופים. "מועצת הביטחון של האו"ם תומכת במלואה בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ ובהקמת מועצת השלום תחת הנהגתו", נכתב בהצהרה. "אנו מאמינים שתוכנית זו תוביל לשלום ולשגשוג, משום שהיא כוללת פירוז מלא, פירוק נשק ותהליך לדה-רדיקליזציה של עזה".
אין זה מפתיע שנתניהו – תחת לחץ מצד מבקרים מימין ומשמאל – אישרר מחדש כי התנגדותה של ישראל למדינה פלסטינית "לא השתנתה כלל". הוא גם הבהיר כי ישראל מוכנה לפעול באופן צבאי אם חמאס ידחה את תוכנית טראמפ.
בינתיים, דובר חמאס, חאזם קאסם, הצהיר כי ארגון הטרור ימסור נשק רק לרשות הפלסטינית – הצהרה שנועדה להישמע אחראית, אך במציאות - היא לא פחות מבדיחה.
להרחיק את קטאר וארדואן - להכניס את סעודיה
מסמך האו"ם טוען כי ככל שעזה תתייצב והרשות הפלסטינית תעבור רפורמות, "ייתכן סוף סוף שייווצרו תנאים לדרך אמינה להגדרה עצמית ולמדינה פלסטינית". ניסוח זה גובל בפנטזיה. עם זאת, הוא עוקב אחר ההיגיון של הסכמי אברהם: לבנות בריתות, לבודד קיצונים, לתגמל גורמים אחראיים.
עבור ישראל, ההכרח האסטרטגי ברור. להרחיק את ארדואן וקטאר. להכניס את ערב הסעודית. לשמור על קשר הברזל עם ארצות הברית, שנותרה הערבה החיונית לסדר האזורי.
מטוס קרב חמקן אמריקאי מדגם F-35 | צילום: EPA
באשר למטוסי ה-F-35 עבור ריאד: כן, הם כלי נשק אדירים, ובידיים הלא נכונות, הם עלולים להתגלות כמסוכנים. אבל ישראל מפעילה אותם על פלטפורמה טכנולוגית שונה לחלוטין, שפותחה באופן עצמאי - מה שמעניק לה יתרון מכריע. הבעיה האמיתית אינה חומרה אלא אסטרטגיה: להבטיח שישראל תישאר חזקה, בעלת ברית של וושינגטון וממוקמת בלב מזרח תיכון חדש ויציב יותר.
זה הרגע להגן על ניצחונותיה של ישראל שהשושגו בדם, יזע ודמעות, להבטיח את בריתותיה ולמנוע מהאזור להידרדר חזרה לאשליות. האו"ם אולי מדבר בשפת החלומות, אך ישראל חייבת להמשיך לפעול בפיכחון שהמציאות דורשת.
עוד כתבות בנושא
