איראן נחלשת בעקבות המלחמה והמבוי הסתום הדיפלומטי. כעת, האליטה הדתית השלטת באיראן ניצבת בפני צומת דרכים: להמשיך להתנגד ללחצים להפסיק את פעילותה הגרעינית – ובכך להסתכן במתקפה נוספת מצד ישראל וארצות הברית – או לוותר ולסכן את יציבות ההנהגה. לעת עתה, הרפובליקה האסלאמית מעדיפה להתמקד בהישרדות מיידית על פני גיבוש אסטרטגיה פוליטית לטווח ארוך.
הפסקת אש שברירית סיימה את מבצע "עם כלביא", שהחל במתקפות אוויריות ישראליות, ואחריהן הפצצות אמריקניות חודרות בונקרים על שלושה אתרים גרעיניים תת־קרקעיים באיראן.
שני הצדדים הכריזו על ניצחון, אך המלחמה חשפה את הפגיעוּת הצבאית וערערה את תדמית ההרתעה של מעצמה אזורית מרכזית ואויבתה המושבעת של ישראל.
הכי מעניין
כוחות חילוץ איראנים בבניין שנפגע מתקיפה ישראלית במהלך מבצע "עם כלביא" | צילום: AFP
שלושה מקורות פנימיים באיראן אמרו לרויטרס כי ההנהגה הפוליטית רואה כעת בשיחות עם ארצות הברית – שמטרתן לפתור סכסוך של עשרות שנים על שאיפותיה הגרעיניות – את הדרך היחידה למנוע הידרדרות נוספת וסכנה קיומית.
המתקפות על אתרים גרעיניים וצבאיים, שכללו חיסול בכירים במשמרות המהפכה ומדעני גרעין, זעזעו את טהראן, והחלו יום לפני סבב שיחות מתוכנן עם וושינגטון. בעוד שטהראן האשימה את וושינגטון ב"בגידת הדיפלומטיה", מחוקקים ומפקדים בכירים בצבא מתחו ביקורת על התומכים בשיחות, בטענה שהדיאלוג היה "מלכודת אסטרטגית" שהסיחה את הצבא. עם זאת, מקור פוליטי אמר כי המנהיגות נוטה כעת לשיחות משום ש"ראתה את מחיר העימות הצבאי".
טראמפ עם שר ההגנה הגסת', סגן הנשיא ואנס ושר החוץ רוביו בנאום לאחר התקיפה באיראן | צילום: EPA
הנשיא מסעוד פזשכיאן אמר ביום ראשון כי חידוש השיחות עם ארצות הברית "לא אומר שאנו מתכוונים להיכנע", כשהוא פונה למתנגדי המשך הדיפלומטיה הגרעינית לאחר המלחמה. "אתם לא רוצים לדבר? מה אתם רוצים לעשות?... לחזור למלחמה?", שאל.
דבריו ספגו ביקורת ממפקדים בכירים, בהם עזיז ע'זנפראי ממשמרות המהפכה, שהזהיר כי מדיניות חוץ דורשת איפוק ואמירות פזיזות עלולות להיות הרות אסון.
עוד כתבות בנושא מו"מ הגרעין
בסופו של דבר, המנהיג העליון עלי ח'מינאי הוא בעל המילה האחרונה. מקורות אמרו כי הוא וההנהגה הדתית הגיעו לקונצנזוס לחידוש המשא ומתן הגרעיני, ורואים בו חיוני להישרדות הרפובליקה האסלאמית.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הזהירו כי לא יהססו לתקוף שוב אם איראן תחזור להעשיר אורניום. בשבוע שעבר איים טראמפ כי אם איראן תחדש את ההעשרה "נחזור", וטהראן השיבה לאיום בתגובה קשה.
עם זאת, בטהראן חוששים שמתקפות עתידיות ישתקו את יכולת התיאום הפוליטי והצבאי, ולכן הוקמה מועצת הגנה להבטחת המשכיות הפיקוד, גם אם ח'מינאי בן ה־87 ייאלץ לעבור למסתור.
ח'מינאי. | צילום: אי. פי. איי
אלכס ותנקה, מנהל תוכנית איראן במכון המזרח התיכון בוושינגטון, אמר שאם איראן תנסה לשקם במהירות את יכולותיה הגרעיניות ללא ערבויות, "תקיפה אמריקנית־ישראלית לא רק תהיה אפשרית – היא כמעט בלתי נמנעת". לדבריו, שיחות יכולות לקנות לטהראן זמן נשימה והקלה כלכלית, אך ללא הדדיות מהירה מצד וושינגטון, קיים סיכון לתגובה חריפה מבית והעמקת הפילוג בהנהגה.
איראן מתעקשת על זכותה להעשיר אורניום במסגרת תוכניתה הגרעינית "השלום", בעוד ממשל טראמפ דורש הפסקה מוחלטת – נקודת המחלוקת המרכזית. סנקציות מחודשות של האו"ם במסגרת מנגנון ה"סנאפבק", שמקדמות שלוש מעצמות אירופיות, מאיימות אם איראן לא תחזור לשיחות או שלא יושג הסכם מאומת.
טראמפ וחמינאי. ברקע - תחנת הכוח האיראנית באיספהן | צילום: EPA, AFP
טהראן איימה לפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, אך מקורות מעריכים שזו טקטיקת לחץ ולא תוכנית אמיתית.
דיפלומט מערבי בכיר אמר כי שליטי איראן פגיעים מתמיד, וכל צעד של התנגדות עלול להתהפך עליהם בזמן של געש פנימי, היחלשות ההרתעה ונטרול שלוחות איראן במזרח התיכון מאז 2023.
בקרב הציבור, העייפות מהמלחמה ומהבידוד הבינלאומי מעמיקה, ומחוזקת בתחושת כישלון שלטוני. הכלכלה מבוססת הנפט, שכבר נחלשה מסנקציות וניהול כושל, נמצאת תחת לחץ גובר. הפסקות חשמל יומיומיות פוגעות בעסקים, ומאגרים הידרולוגיים בשפל היסטורי מובילים לאזהרות על "מצב חירום מים".
עוד כתבות בנושא משבר באיראן
רבים תמכו במדינה במהלך המלחמה, אך כעת סובלים מירידת הכנסות ודיכוי מוגבר.
עלירזה, סוחר רהיטים בן 43 מטהראן, אמר כי הוא שוקל לצמצם את עסקיו ולעבור עם משפחתו מחשש למתקפות נוספות. "זה תוצאה של 40 שנות כישלון", אמר. "אנחנו מדינה עשירה במשאבים, ובכל זאת אין לאנשים מים וחשמל. הלקוחות שלי חסרי כסף. העסק שלי קורס".
לדבריהם של כ־20 אזרחים נוספים מרחבי איראן שהביעו רגשות דומים, רוב האיראנים אינם רוצים מלחמה נוספת אך מאבדים אמון ביכולת ההנהגה למשול בתבונה.
למרות חוסר שביעות הרצון, לא פרצו מחאות המוניות. במקום זאת, השלטונות הידקו את האבטחה, הגבירו לחץ על פעילי דמוקרטיה, האיצו הוצאות להורג ודיכאו רשתות ריגול לכאורה המקושרות לישראל – מה שמחזק את החשש להרחבת הפיקוח והדיכוי.
עם זאת, מתונים שהודרו בשנים האחרונות שבו להופיע בתקשורת הממלכתית, צעד שמנתחים רואים כניסיון להרגיע את הציבור ולרמוז לאפשרות של רפורמות מבפנים – ללא "שינוי משטר" שיביא לשינוי במדיניות הליבה.