רשת השידור הקטארית אל־ג'זירה אמרה ביום ראשון כי חמישה מעיתונאיה נהרגו בתקיפה ישראלית בעזה.
צה"ל מסר כי כיוון את התקיפה לעבר הכתב אנס אל שריף, והאשים אותו בהיותו מחבל המשתייך לחמאס.
עוד כתבות בנושא אנס אל שריף
הנה חמישה דברים שכדאי לדעת על ענקית התקשורת הערבית, שנמצאת במאבק עם ממשלת ישראל עוד הרבה לפני שהחלה מלחמת "חרבות ברזל" בעזה ב־7 באוקטובר.
הכי מעניין
נוסדה בצו
אל־ג'זירה הושקה בדוחא בשנת 1996 בצו שהוציא האמיר לשעבר של קטאר, השייח חמד בן ח'ליפה א־תאני.
בעוד שהצו קבע כי הערוץ צריך להיות "חופשי לחלוטין מכל השפעה", הוא גם העניק הלוואה ממשלתית של 150 מיליון דולר "להקמתו ולכיסוי עלויות התפעול למשך חמש שנים".
משרדי אל ג'זירה בירושלים. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
למרות שרשת המדיה של אל־ג'זירה היא עסק פרטי, הערוץ שמר על מימון מסוים מהממשלה הקטארית, עובדה שמבקריו מציינים לעיתים כאשר הם מטילים ספק בעצמאותו של הערוץ מדוחא.
הערוץ התבלט מיד כמתחרה לענקיות התקשורת הבינלאומיות, אך סיקורו חסר־המעצורים כערוץ החדשות העצמאי הראשון בעולם הערבי, כהגדרתו, הצית גם שורה של מחלוקות משפטיות באזור בשנותיו הראשונות.
פריסה גלובאלית
הערוץ אומר כי הוא פועל ב־95 מדינות עם 70 לשכות ו־3,000 עובדים, וקהל עולמי של יותר מ־430 מיליון בתי אב.
אל־ג'זירה, ערוץ החדשות בערבית שהיווה את בסיס הרשת, הצטרף בשנת 2006 לשירות בשפה האנגלית.
אל־ג'זירה ואל־ג'זירה באנגלית, הערוצים המרכזיים של הרשת, מחזיקים בקווי עריכה נפרדים, כאשר הערוץ בערבית נתון לביקורת תכופה יותר מצד גורמים באזור.
הרשת כוללת גם ערוץ לענייני ציבור בשידור חי, אל־ג'זירה מובאשר, ואת AJ+, ערוץ דיגיטלי בלבד הפונה לקהל צעיר.
משרדי אל ג'זירה. | צילום: AFP
פלורליזם בשידור חי
כאשר גל של מרידות עממיות שטף את המזרח התיכון וצפון אפריקה ב־2011, אל־ג'זירה נחשבה לשחקן מפתח בעיצוב דעת הקהל משום שהעניקה זמן מסך חסר תקדים לקבוצות אופוזיציה, ובראשן האחים המוסלמים.
הרשת דחתה שוב ושוב כל האשמה על הטיה בסיקורה.
אל־ג'זירה עמדה תחת לחץ מממשלות ברחבי האזור והפכה למוקד סכסוך בין קהיר לדוחא לאחר ההדחה הצבאית של נשיא מצרים מטעם האחים המוסלמים מוחמד מורסי ב־2013.
קהיר ראתה בה שופר של תנועתו האסלאמית של מורסי, והרשויות המצריות עצרו שלושה עיתונאים של אל־ג'זירה, בהם האוסטרלי פיטר גרסטה, במעצר שגרר גינוי בינלאומי.
הגנרל טאנטאווי ומוחמד מורסי. | צילום: AFP
קלף דיפלומטי
בשנת 2017, שכנותיה של קטאר, בראשות סעודיה, הטילו מצור דיפלומטי וכלכלי שנמשך שלוש שנים על הממלכה במפרץ.
בנוסף לדרישה שקטאר תנתק קשרים עם האחים המוסלמים ועם חמאס, ותצמצם את יחסיה עם איראן, המדינות המחרימות דרשו גם את סגירת אל־ג'זירה וכל שלוחותיה.
הערוץ כינה את הלחץ ניסיון "להשתיק את חופש הביטוי".
אלטרנטיבה לדיווחים מערביים
מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה ב־7 באוקטובר 2023, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס על ישראל, אל־ג'זירה משדרת דיווחים רצופים מהשטח על מסע הלחימה של ישראל ותוצאותיו.
שידוריה הם בין הנצפים ביותר במזרח התיכון, על רקע האכזבה שחשו בעולם מהסיקור של התקשורת המערבית, שנתפס בעיני רבים כמוטה לטובת ישראל.
באפריל 2024 כינה נתניהו את אל־ג'זירה "ערוץ טרור", ואמר כי יפעל לעצור את פעילותה לאחר שהכנסת העבירה חוק המתיר לאסור שידורי מדיה שנחשבים כפוגעים בביטחון הלאומי.
עידן אלכסנדר בשחרורו, כפי ששודר בערוץ | צילום: צילום מסך מתוך אל-ג'זירה
החוק שימש כדי לאסור על אל־ג'זירה לשדר מישראל החל מ־5 במאי 2024 ולסגור את משרדיה במדינה תחת הוראת שעה. ישראל אף פעלה לשלול את תעודות העיתונאי של חלק מעובדי אל־ג'זירה.
הרשת גינתה את המהלך כהפרה פלילית של "זכות האדם לגישה למידע".
מאז תחילת המלחמה בעזה, משרד אל־ג'זירה בעזה הופצץ, ומספר מעובדיה נהרגו. ישראל האשימה שוב ושוב עיתונאים של אל־ג'זירה, בהם כאלה שנהרגו או נפצעו בתקיפות, בקשרים לחמאס או בשיתוף פעולה עמו.
אל־ג'זירה הכחישה בתוקף את ההאשמות והאשימה את ישראל ב"פגיעה שיטתית" בעובדיה ברצועת עזה.