הפנטגון מרחיב את נוכחותו הצבאית במזרח התיכון ובאירופה בתגובה להסלמה בלחימה בין ישראל לאיראן ושלח מטוסי תדלוק וכן נושאת מטוסים נוספת כחלק מהמשאבים שנפרסו באזור, כך מסרו אמש (ב') גורמים אמריקניים.
עוד כתבות בנושא המלחמה עם איראן
למעלה מעשרים מטוסי תדלוק נשלחו מארצות הברית לאירופה ביום ראשון וביום שני, במהלך שגורמים אמריקנים קשרו לרצון הפיקוד הצבאי של ארה"ב להיערך למצב שבו מתקנים אמריקניים הסמוכים למדינות הלוחמות יהיו נתונים לאיום ישיר מאיראן. לפי נתוני מעקב טיסות, מטוסי התדלוק יחד עם מספר מטוסי תובלה כבדים המריאו מנקודות שונות ברחבי ארה"ב ונחתו שעות לאחר מכן בבסיסי חיל האוויר של ארה"ב בספרד, יוון, גרמניה, איטליה וסקוטלנד.
המהלך מקרב את המטוסים הללו למזרח התיכון כדי להגן על אינטרסים אמריקניים במידת הצורך, אמר גורם אחד שמכיר את הדיונים הפנימיים, שדיבר בעילום שם בשל הרגישות המדינית והמבצעית של הנושא.
הכי מעניין
במקביל, חיל הים האמריקני ביטל עגינה מתוכננת של נושאת המטוסים נימיץ בווייטנאם, ושלח אותה ואת אוניות המלחמה הנלוות לה למזרח התיכון במהירות גבוהה מהמתוכנן, כך לפי גורמים במערכת ההגנה. הנימיץ, שמאכלסת כ־5,000 אנשי צוות ומפעילה עשרות מטוסי קרב, הפליגה ביום שני מערבה דרך מצר מלאקה וצפויה להמשיך אל עבר האוקיינוס ההודי בדרכה להצטרף לכוחות הצי האמריקני שכבר מוצבים במזרח התיכון.
גורמים במחלקת ההגנה אמרו שמטוסי קרב נוספים עשויים להישלח כחלק מהתגובה, אם כי בשלב הזה לא היה ברור מתי והיכן ייפרסו או באילו סוגים מדובר.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ | צילום: AFP
מזכיר ההגנה פיט הגסת' פרסם אמש הצהרה ברשת X, ובה כתב שהורה "על פריסת יכולות נוספות" למזרח התיכון. "הגנה על כוחות אמריקניים היא בראש סדר העדיפויות שלנו, והפריסות הללו נועדו לחזק את עמדת ההגנה שלנו באזור", הוסיף, מבלי לפרט אילו סוגי כוחות בדיוק נשלחו.
מאוחר יותר, בריאיון לרשת פוקס ניוז, חזר הגסת' שוב ושוב על כך שארה"ב פועלת באופן הגנתי בלבד, אך הדגיש שתגן על האינטרסים שלה. "נכון לעכשיו אנחנו במצב של ערנות. אנחנו מוכנים", אמר הגסת'. "ומסרנו באופן עקבי מההתחלה שאנחנו נמצאים באזור כדי להגן על אנשינו ועל הנכסים שלנו".
הוא הוסיף כי "אנשים מפרשים כעת היבטים רבים", והמשיך להבהיר כי ארצות הברית "חזקה, מוכנה ופועלת ממניעים הגנתיים בלבד".
המהלכים מגיעים לאחר שישראל פתחה בשבוע שעבר בגל תקיפות נרחב נגד תוכנית הגרעין של איראן – תקיפות שגררו מתקפות נגד מצד טהרן ושפיכות דמים הדדית, הנמשכת עד כה. התקיפות הישראליות התרחשו ביום שישי בבוקר, בעודם חופפים לניסיון של הנשיא דונלד טראמפ לקדם הסכם חדש שיגביל את תוכנית הגרעין – ניסיון שהתמוטט בעקבות התקיפות. מאז התרחבה המערכה הישראלית למטרות נוספות, ובהן מפקדים צבאיים, כלי תקשורת ממלכתיים ותשתיות אנרגיה באיראן.
הנשיא טראמפ, בהתבטאויות שונות ברשתות החברתיות אמש, תקף את הנהגת איראן על כך שלא הסכימה לעסקה שהציע לה. בהמשך איים באזהרה דרמטית: "כולם צריכים לפנות מיד את טהראן", כתב.
מבצע "עם כלביא": תקיפה ישראלית בטהרן | צילום: AFP
חרף הצהרותיהם של הנשיא ובכירים אמריקנים אחרים כי ארה"ב אינה נוטלת חלק בתקיפות הישירות, וושינגטון תומכת בישראל בדרכים אחרות, כולל סיוע ביירוט מתקפות איראניות. גורמי הגנה אמריקנים אמרו ביום שישי כי מערכות הגנה מפני טילים בליסטיים — בהן פטריוט ו-THAAD – היו מעורבות ביירוט רחפנים וטילים איראניים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול במסיבת עיתונאים שטייסים אמריקנים גם השתתפו ביירוט רחפנים איראניים. נתניהו הוסיף שהוא נמצא בקשר שוטף עם טראמפ. בריאיון נפרד לחדשות ABC אמר שאינו פוסל את תקיפת המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי ח'אמנאי, לאחר דיווחים בתחילת השבוע כי טראמפ פסל חיסול כזה בתחילת המבצע.
הפנטגון שומר על מערך רחב של אמצעים הגנתיים במזרח התיכון. בין הכוחות הקיימים באזור: נושאת המטוסים קרל וינסון, הנמצאת בים הערבי, בליווי סיירת הטילים פרינסטון והמשחתות מיליוס, ויין א' מאייר וסטראת'. שתי משחתות נוספות, הטרוקסטון והפורסט שרמן, פרושות בים האדום, בעוד שספינת הקרב החופית קנברה עגנה בבחריין בסוף החודש שעבר.
לצי האמריקני יש גם שלוש משחתות נוספות בים התיכון: הסאליבנס, הארלי ברק והתומאס האדנר. התומאס האדנר שהתה בצדו המערבי של הים התיכון בעת תחילת התקיפות, ולאחר מכן עברה מזרחה, קרוב יותר לישראל, כך לפי גורמים במחלקת ההגנה.
גנרל בדימוס קנת' "פרנק" מקנזי, לשעבר מפקד פיקוד המרכז של ארה"ב, אמר שלטעמו ישראל שואפת לשינוי משטר באיראן, וכי ההצלחות הראשוניות במערכה מחזקות את תחושת הביטחון בקרב הנהגת ישראל. "אני חושב שזה יימשך עוד זמן מה", אמר מקנזי, בשיחת תדרוך לעיתונאים שאורגנה על ידי מכון המזרח התיכון. "אני לא חושב שלישראל יש מוטיבציה לעצור כרגע".
לדבריו, איראן נמנעה עד כה מלתקוף בסיסים אמריקניים או לבצע פעולות כמו מיקוש מצרי ים, שעשויות לגרור את ארה"ב ישירות לתוך הסכסוך.
במקביל, מספר חברי קונגרס דמוקרטים הביעו חשש מהאפשרות שהנשיא טראמפ יפעל באופן חד-צדדי להכניס את ארה"ב למלחמה, ללא אישור של הקונגרס. הסנאטור טים קיין, דמוקרט מווירג'יניה, הגיש חקיקה שמבקשת לעגן מחדש את סמכות הקונגרס לפי חוק כוחות המלחמה משנת 1973, ולהזכיר את התנאים שבהם מותר לארה"ב לצאת למלחמה.
"אני מודאג עמוקות", אמר קיין, "שההסלמה האחרונה בין ישראל לאיראן עלולה לגרור אותנו לעוד סכסוך אינסופי".
גורל ההצעה אינו ודאי. הרפובליקנים שולטים כיום בשני בתי הקונגרס, ומעטים מהם מוכנים להתעמת עם טראמפ או להצר את סמכותו. אף שהמפלגה הרפובליקנית בדרך כלל מתנגדת למעורבות צבאית ישירה חדשה, איראן נחשבת כבר שנים ליעד מרכזי של הקו התקיף במפלגה ושל הלובי הפרו-ישראלי. גורמים במפלגה צופים התנגדות לכל פעולה ישירה שתסכן חיילים אמריקנים.