המאמינים השיעים יציינו בעוד כשלושה שבועות את "יום עשורא", בו הם נוהגים להכות את עצמם בשלשלאות עד זוב דם כאות אבל על הירצחו של האימאם חוסיין, מייסד זרם השיעה ונכדו של הנביא מוחמד שנחשב ליורשו הראוי. בשנת 61 להג'ירה (שהתרחשה בשנת 622 לספירה ונקבעה מאוחר יותר כנקודת ההתחלה למניין השנים המוסלמי) יצא חוסיין לתבוע לעצמו את שלטון האימפריה המוסלמית מידי החליף יזיד בן מועוויה. אך כשהגיע לעיר כרבלא הוא ו-70 מבני משפחתו נרצחו בידי צבאו של החליף. 

השנה יוכלו מי שרואים עצמם ממשיכי דרכו בטהרן לא רק להכות את עצמם עד זוב דם, אלא גם לצרף לרשימת המרטירים השיעים את שמות של צמרת משמרות המהפכה ובכירי תוכנית הגרעין האיראנית שחוסלו במיטותיהם בשעות הראשונות של מבצע "כלביא יתנשא". ולא מן הנמנע שהיום הזה, בו יצא צבא הגנה לישראל לפרק את תכנית הגרעין של איראן של האימפריה השיעית העכשווית, יהפוך גם הוא חלק בלתי נפרד ממיתולוגיית האסונות השיעית.

המרטירולוגיה הזו היא חלק בלתי נפרד מהתעמולה התיאולוגית של שלטון האייטולות. היא באה בין השאר לידי ביטוי בפוסטרים אמנותיים מושקעים. כמו למשל הפוסטר הידוע בו נראה חסן נסראללה מתפלל יחד עם איסמעיל הנייה ושאר מנהיגי חמאס במסגד אל־אקצא, כשדמותו של קאסם סוליימני מרחפת מעליהם בענן בשמי ירושלים. הפעם יצטרך הצייר להוסיף עוד שורה ארוכה של דמויות חדשות שזה עתה הצטרפו לרשימת המרטירים, בהם ראש משמרות המהפכה חסן סלמי, מפקד חיל האוויר וכוחות החלל אמיר עלי חאג'יזאדה, מדען הגרעין הבכיר פארידון עבסי, ועלי שמחני, יועצו הקרוב של המנהיג העליון חמינאי.

קפד ראשו

בשלב זה עדיין קשה לדעת מה יהיה האימפקט של חיסול צמרת המטכ"ל האיראנית, אך ייתכן שאת הרמזים נוכל לראות כבר בימים הקרובים באופן שבו יבצעו את הלוויות: האם יהיו אלו לוויות המוניות, והאם יעז המנהיג העליון עלי חמינאי להשתתף בהן? ואם כן, האם גם הפעם ירים את עיניו לשמי טהרן מחשש לכטב"ם, כמו בלווייתו של איסמעיל הנייה.

כזכור, בדומה לצמרת משמרות המהפכה, גם הנייה חוסל במיטתו, בבית ההארחה של משמרות המהפכה בעת שהגיע לטהרן להשתתף בחגיגות הכתרתו של הנשיא פזשקיאן. חיסולו העיד על עומק החדירה של המוסד הישראלי אל המשטר האיראני, ועל דיוק ברמה מעוררת השתאות שאיפשרה לישראל בתוך שעות ספורות לערוך "מבצע בתוך מבצע" של "קפד ראשו" לצמרת הצבאית והגרעינית של איראן.

רוב מאפייניו של מבצע "עם כלביא" עדיין נעלמים מעיננו, אך גם המעט שנודע לנו מדהים בהחלט. כמו למשל, החשיפה לפיה המוסד הקים בלב ליבה של הרפובליקה האסלאמית בסיס של רחפני נפץ, שהופעלו מתוך שטח האויב אל מול מערכות ההגנה האווירית האיראנית ופינו את הדרך למטוסי חיל האוויר הישראלי בדרכם להפציץ את מערך הטילים הבליסטיים ואתרי הגרעין האיראניים.

עובדה זו מעניינת מאוד, לא רק בגלל התעוזה ופריצת הדרך הטכנולוגית, אלא גם כי הוא מדגיש את שני הקצוות של הלוחמה האווירית. מצד אחד מטוסי קרב שעלות הפעלתם היא מיליוני דולרים, כשהם עושים דרך ארוכה של 1,500 קילומטרים אל היעד, ומאידך רחפנים קטנים וזולים שדורשים תחכום מבצעי ותעוזה כדי להפעיל אותם מקרוב בתוך שטח האויב. 

טראמפ הרוויח פעמיים

התנהלות זו של המוסד והצבא הישראלי מזכירים מאוד את המבצע האוקראיני שהתרחש לפני כשבועיים בו הוחדרו רחפני נפץ שהוסתרו בתוך מכולות לרוסיה. בשעה היעודה התרוממו הרחפנים מתוך המכולות והתנפצו אל מפציצים אסטרטגיים רוסיים, חלקם בעלי יכולת גרעינית, ובכך שיתקו שליש מהארסנל האסטרטגי התעופתי הרוסי. 

אין ספק שבין המלחמה באוקראינה ובין המלחמות במזרח התיכון מתנהל תהליך מרתק של למידה, ואחד האספקטים המרתקים של התהליך הזה הוא הברית האסטרטגית בין רוסיה לאיראן. האיראנים אומנם מעולם לא בטחו ברוסים שעמדו לצידם ביום פקודה. אבל ללא ספק, לפעולה הישראלית תהיה השפעה מיטיבה, אולי אפילו משמעותית על המלחמה באוקראינה, כי לא נראה שבזמן הקרוב יהיו האיראנים פנויים לייצר רחפני קרב עבור הצבא הרוסי. 

וכך, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שעד כה נכשל כמעט בכל מהלך משמעותי - החל מהטלת מכסים ועד שלום בין רוסיה לאוקראינה - מרוויח פעמיים מההחלטה הישראלית לצאת למלחמה בגרעין האיראני. החיבור בין השפיץ של הטכנולוגיה העכשווית לבין הממד האסכטולוגי שמלווה את המלחמה במזרח התיכון ובאוקראינה מייצר הפתעות שיש להן פוטנציאל אדיר לשינוי הארכיטקטורה האיזורית לצד סכנות גדולות לא פחות.