המנדט הבריטי מעולם לא עזב את ישראל. הוא רק נסוג משליטה ישירה בנו, וחזר בשינוי צורה למנדט עולמי שממשיך לבוז לעצמאות המדינה היהודית. המנדט העולמי אינו שולט בנו בכוח ישיר, אלא דרך מנופי לחץ מדיניים, צבאיים וכלכליים ככלי ענישה, או בעזרת תמריצים חיוביים כגון מנגנונים דיפלומטיים וארגונים בינלאומיים. בין בענישה ובין בתמריצים, זהו מנגנון חולני של יחסי תלות־שליטה משני הצדדים, שכן נוכח אימתה ממנופי הלחץ ישראל אינה מעזה להגיד למנדט הזה: Don't.

המנדט הגלובלי נוטל לעצמו חירות בלתי חוקית לשלול גם את עצמאותן של מדינות לאום אחרות. פעולתו משולה לפולש זר שחודר לתוך מערכת אקולוגית קיימת, משתלט על המשאבים המקומיים הייחודיים שלה, דוחק את המינים הייחודיים בה, ומחליש ומדכא את יכולת ההישרדות העצמאית שלהם עד שהוא הופך להאורגניזם השולט המוחלט.

אף אחת מן ההשתלטויות הללו על מדינות לאום אינה דומה לפעולה העוינת נגד המערכת הלאומית שלנו. המנדט העולמי מתעקש לכפות עלינו "הסדרים" מדיניים כוזבים ופשרות רעות. שיתוף הפעולה עם הגנבה הזו הוא ההונאה ההיסטורית המוסרית הגדולה ביותר שידעה האנושות. אפילו הטבח האחרון של חמאס לא הצליח לעורר במנדט הרהורי כפירה בהונאה ובתאוות השליטה בריבונותנו.

אלא שרווח והצלה ליהודים הגיעו באופן בלתי צפוי דווקא במסעו האחרון של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון. זה מסע שמעיד על אסטרטגיית־על חזונית, הדוחקת את הפולש העולמי השתלטן מהמערכת האקולוגית המזרח־תיכונית, ומחזירה למדינות האזור את כוח הישרדותן וקיומן העצמאי.

קשה להבין את המהלכים האסטרטגיים של טראמפ במזרח התיכון ואת השפעתם בלי להבין את השקפת העולם הפוליטית השמרנית־לאומית המנחה אותו בכהונתו. זו השקפה שמעדיפה מדיניות חוץ המבוססת על אינטרסים של מדינות לאום, מתוך כבוד למאפייניהן התרבותיים הייחודיים, על פני מדיניות חוץ המבוססת על אינטרסים עולמיים. זו מדיניות חוץ שמבכרת שותפות עם מדינות חזקות ועצמאיות, התורמות לאינטרסים של ארה"ב וישראל גם יחד, על פני שותפות עם מוסדות גלובליים כמו האו"ם והאיחוד האירופי.

מגה־עסקאות כלכליות וצבאיות בשווי טריליוני דולרים, מלוות בתשורות מעולם הפנטזיה, לא רק העמיקו את המחויבות וקשרי הנאמנות בין ארה"ב למדינות הסוניות, אלא ביססו מחדש את ההגמוניה האמריקנית באזור, ודחקו את סין, רוסיה ואיראן. כל זאת, ללא השתלטות עליהן וללא התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות הברית.

פרשנים ומומחים מתעקשים שהנשיא טראמפ הוא הפכפך חסר ערכים, המחויב לכסף בלבד, וטוענים שזרק את הברית עם ישראל ואת ביטחוננו לכלבים הם בורים במקרה הטוב ורשעים במקרה הגרוע. הם מסרבים לראות שטראמפ רוצה לראות את ישראל, בעלת בריתה הבכירה של ארה"ב,– עצמאית וחזקה, משוחררת מן השליטה של המנדט העולמי. מסעו המזרח־תיכוני להבטחת האינטרסים של ארה"ב מכשיר את המערכת האקולוגית המזרח־תיכונית להבטחת האינטרסים של ישראל.

הבריתות החדשות של ארה"ב עם מדינות האזור לא באות להחליף את הברית האינטימית עם ישראל. הן מאיצות תהליכים עולמיים שהחלו ממילא, לחילופי משמרות בין עידן התלות במנדט הגלובלי לעידן העצמאות של מדינות הלאום, ובכללן ישראל. הן דוחקות את המנדט העולמי מן האזור – דחיקה שעשויה להחליש את גזלני הזהות הלאומית היהודית הנותרים מבודדים וחלשים. הן גם תורמות להתפרקות הדרגתית של מיזם ההונאה המוסרית. בעלות הברית החדשות עשויות אף להפוך בקרוב לבעלות הברית של ישראל. לראיה, הבריתות נכרתו בלי שאיש מהצדדים כרך אותן בהקמת מדינה ערבית נוספת.

נוצר כאן חלל פוליטי־מדיני בממשק עם ישראל, שאינה חלק מהבריתות בינתיים. ישראל חייבת לנצל את החלל הזה במהירות, ולהכריז על החלת ריבונות בחבלי ארץ ישראל. מדינות הברית החדשה לא יעזו לשבור את הכלים ולכרות את ענף ההסכמים הכלכליים שטיפסו עליו אך לפני ימים אחדים.

גיטה חזני־מלכיאור היא סגנית נשיא מכון הרצל