"יש בארץ דאגה מבגידה-לכאורה של טראמפ. זה מיותר"

עוד קודם שהמריא אל המזרח התיכון, שורת צעדים מסחררים של נשיא ארצות הברית טלטלו את האזור וגם הפתיעו את הצמרת המדינית בישראל. זה החל בהודעה על סיום ההתקפות על החות'ים מבלי לכלול בכך דרישה לעצירת הירי שלהם לעבר ישראל, נמשך בשחרורו המשמח משבי חמאס של החייל עידן אלכסנדר בעל האזרחות האמריקנית, ועד ההכרזה, על בימת הפאר בריאד, על הסרת הסנקציות מסוריה. אליה נוספה פגישה לא קצרה של נשיא ארצות הברית עם נשיא סוריה כיום וטרוריסט ג'יהאדיסט עד לא מזמן - אחמד א־שרע, המכונה אל־ג'ולאני.

בישראל הביטו מהצד איך טראמפ מתקבל בכבוד מלכים בסעודיה, וכיצד הוא בוחר לבקר בקטאר ובאיחוד האמירויות – שהתחייבו להשקעות עתק בארה"ב – בלי להגיע לכאן. מעל כל אלה מרחף החשש הישראלי מתוצאות המשא ומתן שמנהלת ארצות הברית עם איראן, למרות הצהרותיו החוזרות ונשנות של הנשיא כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני.

ביום שישי שעבר קיים שגריר ארצות הברית הטרי בישראל, מייק האקבי, תדרוך לכתבים בפתח מבנה השגרירות בירושלים, ממש בנקודה שבה נחנכה בטקס חגיגי לפני שבע שנים. הכומר האוונגליסט, תומך נחרץ של ישראל, אמר כי בין שתי המדינות "יש קשר קרוב, והוא יימשך". הוא הוסיף כי "ארה"ב לא צריכה לספר לישראל כל דבר שהיא עושה, וישראל לא צריכה לספר לארה"ב כל דבר שהיא עושה", אך לא לגמרי הפיג את החששות כאן.

בקרב תומכיו הישראלים של טראמפ ניסו השבוע להסביר את הדיסוננס שהתגלע מול עינינו. לדברי עו"ד מארק צל, נציג המפלגה הרפובליקנית בישראל, "יש בארץ יותר מדי דאגה מאיזו בגידה לכאורה של טראמפ בישראל. לדעתי זה מיותר לגמרי. המדיניות של ממשל טראמפ כלפי ישראל לא השתנתה בכלל. יש אינטרסים שונים, אני לא יכול לומר שכל דבר שישראל רוצה גם ארה"ב רוצה, אבל בסך הכול אנחנו מתואמים ושואפים לאותו דבר – קודם כול למנוע מאיראן נשק גרעיני. הנשיא לא יכול להיות יותר ברור משהיה בנאומיו, וגם בסעודיה הוא אמר את זה יותר מפעם אחת. זה נכון גם בקשר למלחמה בעזה ולחזיתות אחרות".

יש רצון אמריקני לסיים את המלחמה בעזה?

"טראמפ הוא איש שלום, הוא תמיד רוצה להגיע לשלום, והוא אמר זאת לאורך כל הקריירה שלו. אבל הוא גם פרגמטי, מבין את המציאות ומבין שאי אפשר להמשיך את שלטון חמאס בתוך עזה. הוא רוצה גם לסייע לאוכלוסייה העזתית לקבל מה שהיא צריכה כדי לחיות. אבל הוא בהחלט מבין שכל עוד חמאס נשאר שם, אי אפשר להכניס סיוע הומניטרי כי הם גונבים את הכול.

"לכן נציגיו עומדים בקשר ישיר עם חמאס כדי לשחרר את החטוף 'שלהם', ומצד שני אנחנו ממשיכים בלחימה כדי להשמיד את חמאס. אני מקווה שחיסלנו את מוחמד סינוואר, ובכל מקרה צריכים להשלים את העבודה. ארה"ב לא מתנגדת לזה. היא נותנת לישראל אור ירוק לעשות מה שהיא צריכה. בינתיים הוא ימשיך להרחיב את הסכמי אברהם ויאחד כוחות מול איראן. האיראנים נוהגים בחוצפה. הם אומרים 'לא' לכל ההצעות של טראמפ. כמה זמן זה יימשך? לא הרבה".

סומך, לא בעיניים עצומות

במפלגה הרפובליקנית קיים זרם בדלני, שמבחינתו על ארצות הברית לפעול בזירה הבינלאומית באופן מצומצם ורק כשהדבר משרת את האינטרסים הישירים שלה. שותפים לה סגן הנשיא ג'יי־די ואנס, כמו גם איש התקשורת טאקר קרלסון שאימץ קו אנטי־ישראלי מובהק. שאלתי את צל אם לפלג הזה יש השפעה גדולה יותר על טראמפ ממה שצפו בישראל.

"הם לא בעדנו ואין ספק שיש להם גישה לאוזניים של טראמפ. אבל אני חושב שזה טוב בסך הכול. למה? כי טראמפ לא אוהב סביבו 'יס־מנים'. הוא רוצה לשמוע מגוון דעות, וזה מחזק את מנגנון קבלת ההחלטות. אבל ברגע שהוא מחליט, הוא לא רוצה ויכוחים פומביים. אני סבור שההשפעה של גורמים כמו טאקר קרלסון היא מצומצמת, ומי שמשפיעים באמת הם שר החוץ מרקו רוביו, אנשי המפלגה בקונגרס כמו טום קוטון, יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון ועוד, שתומכים בעמדה הישראלית.

"הרוב המוחץ בתוך המפלגה הרפובליקנית תומך חזק בישראל, וטראמפ יודע את זה. גם האוונגליסטים בעדנו, ומי שמייצג אותם מצוין הוא השגריר החדש האקבי, ולכן אני לא דואג. זה לא אומר שאנחנו יכולים להיות שאננים. עלינו להיות ערניים כל הזמן למה שמתרחש מסביבנו. למשל מה שמתרחש בסוריה; טראמפ הסיר את הסנקציות, זה יכול להיות רעיון טוב, אבל למה להקדים את ההכרזה להצבת התנאים? כל עוד הממשל רוצח את העלאווים ואת הדרוזים, ארה"ב צריכה לומר: רגע, אם אתם רוצים ליהנות מהסרת הסנקציות, קודם כול תפסיקו לאיים על הקבוצות האלה. אני עובד על זה בפגישותיי בוושינגטון".

צל מתייחס גם אל המתנה הראוותנית ויקרת הערך שהקטארים צפויים להעניק לטראמפ, מטוס חדש בעלות של מאות מיליוני דולרים, שישמש כ"אייר פורס 1". טראמפ הסביר לכתבים שטסו עימו השבוע כי "המטוס שאתם נמצאים בו הוא כמעט בן ארבעים שנה. כשאתה נוחת ורואה את איחוד האמירויות, סעודיה וקטאר שיש להם בואינג 747 חדשים, ואתה רואה מה שיש לנו – מטוס הרבה יותר קטן והרבה פחות מרשים, ואנחנו ארה"ב של אמריקה - אני חושב שאנחנו צריכים את המטוס המרשים ביותר". בהודעה ברשת החברתית Truth הוסיף טראמפ כי המטוס ניתן לארה"ב ולא לו, וכי הוא חוסך לאמריקנים כסף רב.

"אני מבין מה שהנשיא אומר לגבי המטוס, אבל זה נראה לא טוב", מסכים צל. "הקטארים יודעים איך להשפיע על הציבור בארצות הברית, הם קונים אותו באמצעות סכומי עתק, וזה לא מקובל. הקטארים הם לא ידידים של ישראל, ואני גם לא חושב שהם ידידים של ארה"ב. תשאלו את הסעודים מה הם חושבים על קטאר. יש לי את הדעות שלי. אני מאוד תומך בנשיא טראמפ וחושב שהוא יצליח, מצד שני בעניינים שוליים יש לי מה להגיד, ואני מנסה לשכנע אותו בדרכים שלי".

טראמפ עצמו הגדיר את הביקור השבוע ככזה שיוקדש לניצול הזדמנויות עסקיות. האם הכסף הגדול של המפרץ גובר על הערכים המשותפים עם ישראל?

"אני לא חושב שהוא יקריב את מדינת ישראל ואת עם ישראל על המזבח של נושאים כלכליים, זה לא דונלד טראמפ. הוא כן רואה את העולם בעיניים של איש עסקים, אבל זה לא אומר שהוא מעמיד למכירה את כל הערכים והאינטרסים החשובים של ארה"ב ושלנו. ויש לו קבלות. אני מבין את האופי היהודי לצעוק געוואלד על כל דבר שקורה. יש לזה הצדקה לאור ההיסטוריה שלנו, אבל אני חושב שיש גבול. יש לנו ידיד בוושינגטון והוא הידיד הכי טוב של מדינת ישראל בכל ההיסטוריה. אני סומך עליו. לא בעיניים עצומות, אבל סומך עליו, כי אני רואה מה שהוא הבטיח ומה שהוא קיים, מה שכבר קרה ומה שיקרה בקרוב".

לא הופתעת משום הכרזה שלו?

"לא. תראי, האם אני הייתי מסכים לקבל את המטוס מקטאר? לא. האם הייתי מפוצץ הכול בגלל זה? גם לא. אני חושב שהציבור בארה"ב לא יאהב את העסקה הזו, ולכן פוליטית לדעתי זה לא חכם, אבל אני לא חושש שהקטארים קנו את טראמפ בגלל מטוס של 400 מיליון דולר. מה הוא יחליט לעשות עם החות'ים עוד נראה, וצריך לזכור שמי שעומד מאחוריהם הוא איראן. אם אנחנו רוצים לשם קץ לאיום החות'י, זה בטהרן. גם לגבי סוריה הייתי מתנהל אחרת, אבל אני לא נשיא ארה"ב. ועם זאת, בסך הכול מצבנו בסדר. לא זרקו אותנו מתחת לגלגלי האוטובוס, אנחנו יושבים ליד הנהג", מסכם צל.

הבדלנים במיעוט

אלי פיאפש הוא יועץ פוליטי שעבד צמוד לאנשי טראמפ ועומד איתם בקשרים קרובים. כיום הוא מנהל קשרי החוץ של תנועת הביטחוניסטים. "טראמפ רץ לנשיאות על הפלטפורמה של 'לעשות את אמריקה גדולה שוב', והוא רואה את הכלכלה כדרך הטובה ביותר לעשות זאת", הוא אומר. "הוא עשה עסקאות עם המזרח התיכון קודם לכן, וזה מה שהוא ראה לנגד עיניו בנסיעה למפרץ. בעיניי, חבל שחלק מהישראלים ראו את העובדה שהוא לא בא לכאן כסטירה בפרצוף. אני לא חושב שיש לראות זאת כך.

"אני חושב שהוא מנסה לענות על אינטרסי הליבה האמריקניים, לטפל בהם באופן מיידי, ואז לתת לישראל את המרחב לעשות כל מה שהיא צריכה כדי לענות על האינטרסים הישראליים. אינטרס הליבה האמריקני כולל שחרור חטופים אמריקנים, שזו קדימות בעבור הממשל. היה לאמריקה גם אינטרס ספציפי בעניין החות'ים שנגע לסחר הבינלאומי, והם פתרו אותו. כשזה מגיע לחות'ים, לישראל יש מלוא התמיכה של הממשל האמריקני להמשיך להכות בהם. גם בנוגע למלחמה בעזה, הממשל לא ירסן את ישראל במשימתה לחסל את חמאס".

הממשל עלול להסכים לשותפות של חמאס בניהול עזה ביום שאחרי המלחמה?

"אני לא יכול לומר לְמה הם יסכימו, אבל אני בטוח שלא יתנגדו לממשלה הישראלית אם היא תציג עמדה ברורה. וזה נכון לגבי שלל סוגיות, בהן הגרעין האיראני. אני לא חושב שהם יעריכו זאת אם ישראל תתקוף באופן גלוי בזמן שדיוני המשא ומתן עם איראן מתנהלים, אבל בשבועות האחרונים כל מיני דברים מתפוצצים במקומות רגישים באיראן, ולא שמענו שום אמירה אמריקנית, גם לא ברמז, שאם ישראל מעורבת בכך עליה לעצור. אם כבר, זה עודד, נתן לאמריקנים תמיכה.

"מנקודת מבט ישראלית, אחת הבעיות שהיו לנו היא שהאויבים שלנו מרגישים שאם הם יפעילו מספיק לחץ על ארה"ב על המערב, בנקודה מסוימת המדינות הללו ייענו להם ויפעלו לרסן או לעצור את הלחימה הישראלית. הם מנסים לגרום לריסון הלחימה הישראלית מאז 7 באוקטובר, והמלחמה נמשכה. ממשל ביידן ניסה לרסן אותנו מאז דצמבר בשנה שעברה. עכשיו אנחנו מול ממשל טראמפ, ומכיוון שאין יותר אזרחים אמריקנים שמוחזקים בעזה, אני חושב שיהיה עוד פחות לחץ. אם ישראל תביע רצון לפעול נגד עזה, החות'ים או איראן, נראה תמיכה אמריקנית וזה יגביל את מידת הלחץ שהאויבים שלנו חושבים שיוכלו להפעיל עלינו באמצעות בעלות בריתנו. אז בסופו של דבר זה עשוי אפילו להועיל. לא שהייתי מציע מלכתחילה ללכת בגישה של הממשל האמריקני, אבל כיוון שזו הגישה שהם נוקטים, זו הזדמנות מצד ישראל להפגין משילות".

הם הפתיעו אותנו בנוגע לחות'ים, יש חשש להפתעה בנוגע לאיראן?

"יש מקום לחשש לגבי כל סוג של עסקה. הממשלה בישראל צריכה להבהיר שעסקה לא תגביל אותנו. גם אם ארה"ב תחתום על עסקה עם איראן שעלולה לתת להם יותר כסף ויותר זמן, זה לא אמור להגביל אותנו לפעול באופן שנראה לנכון. אני חושב שהניסיון לפעול בדרך דיפלומטית מול איראן הוא לא בגלל הבדלנים במפלגה, אלא מכיוון שטראמפ תמיד חושב שיוכל להשיג עסקה. אנחנו הרי מי שנהנים מהעסקה החשובה מכולן שהוא עשה – הסכמי אברהם. לכן מובן שהממשל ינסה ערוץ של שיחות לפני תקיפה, למרות שיש לכך השלכות של עיכוב וזמן שעובר, שהוא לא לטובתנו. עם זאת, בממשל יש הבנה שישראל ממוקדת מאוד בכך שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני ומוכנה להשתמש בכוח צבאי אם יידרש. הם מבינים את ההנחה הזאת ולוקחים אותה בחשבון. זה משפיע על המשא ומתן".

בנוגע לבדלנים במפלגה הרפובליקנית הוא מוסיף כי "אף שיש קולות מאוד ביקורתיים כלפי ישראל וכמעט תומכים באיראן, הרוב המוחלט של תומכי טראמפ ביקורתיים מאוד כלפי איראן ומבועתים מהאפשרות שטראמפ ינקוט צעד דומה לזה של אובמה ויסגור עסקה חלשה. זה הרבה יותר מזיק למורשת של טראמפ מאשר ציוץ של טאקר קרלסון. בסופו של דבר טראמפ מבין שהוא צריך להקרין עוצמה אמריקנית. זה לא אינטרס שלו לעשות הסכם עם איראן שיגרום לו בעתיד להצטייר כחלש יותר מאובמה. אני חושב שהוא נכנס אל האירוע הזה בעיניים פקוחות ומבין את הדברים".

יש אצלו אכזבה אישית מנתניהו, כפי שפורסם?

"אני באמת חושב שלא. חשוב לו שלא להיראות כמי שנשלט בידי מישהו. אבל ככל הנראה נתניהו היה בחדר הסגלגל יותר זמן מחלק מהשרים של טראמפ. אפילו בשבוע שעבר השר רון דרמר היה בחדר הסגלגל, ונפגש עם כל מקבל החלטות רלוונטי בממשל. התיאום קיים. זה לא אומר שאין חילוקי דעות, אבל התקשורת טובה וההבנה היא שכולנו רוצים להגיע לאותו מקום. אין קרע בכלל".