ההסבר של בועז בלט מלמד אותנו הרבה גם אם הוא שקרי

אחרי חשיפתו של עמית סגל, טען ניצב בלט שהדברים שהודלפו נאמרו בראיון עבודה מחתרתי אצל אנשי בן-גביר. כך שהוא מעיד על שחיתות בפרקליטות או על השחתה של המשטרה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בועז בלט | חיים גולדברג, פלאש 90

בועז בלט | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ניתוק מערכת אכיפת החוק ממערכת העצבים של הפוליטיקה הישראלית הוא אחת המשימות החשובות ביותר של הממשלה הבאה. כרגע נדמה ששתי המערכות מחוברות זו לזו באופן כה אינטימי, עד שקשה לדעת מי מהן שולחת את הפולסים ומי סובלת מתנועות בלתי רצוניות.

ההקלטות של בועז בלט שחשף עמית סגל, מציירות תמונה מבהילה: מערכת אכיפה מושחתת המחזיקה תיקים פליליים במצב נצור, עד שהתנאים לשימוש בהם יבשילו. לתיק פלילי נגד איש ציבור יש אפקטיביות הדומה לזו של נשק גרעיני: עיקר כוחו אינו בעצם הפעלתו, אלא בידיעה של הצד השני שהוא קיים.

בתגובה לפרסום התייצב בלט והפליג בשבחי הפרקליטות, יושרתה ומסירותה לאינטרס הציבורי. הוא אף ציטט את יהודית רביץ: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". במקרה הזה - ותכף נבין למה - בין "כאן" ל"שם" מפרידה דרגת ניצב. למקורביו הסביר בלט שהדברים שהודלפו נאמרו במסגרת ראיון עבודה מחתרתי אצל אנשי בן־גביר, טרם מינויו לראש אח"מ.

הכי מעניין

זהו הסבר מרתק, המפליל את הזירה הציבורית בין אם הוא אמיתי ובין אם הוא שקרי: אם בלט אמר את האמת בהקלטות, יש לנו עדות ישירה על מערכת אכיפת חוק שמשתמשת בכוחה הפלילי כדי לשלוט בזירה הפוליטית. אם בלט שיקר ורק סיפק למראייניו את מה שהם רוצים לשמוע, יש לנו הוכחה שמערך המינויים במשטרה הושחת עד כדי כך שגם התפקיד הרגיש ביותר במערכת תלוי בהתאמה לטעמו הפוליטי של השר. איך שלא נהפוך את זה, הוטל פה צל כבד על מחויבותה של המערכת לחקר האמת.

יש קשר בין הסיפור הזה לפרשת מעצר פעילי רע"ם ביום הבחירות. על פי החשד העכשווי, לשכת ראש הממשלה רתמה את המשטרה ליצירת חומרי בערה לקמפיין הגעוואלד ביום הבחירות. אם החשד יתאמת, יתברר שהליכוד הצליח סוף־סוף להגשים את חלומה ההיסטורי של מפא"י: להפוך את מנגנוני הביטחון של המדינה למחלקה במטה המפלגה. מי לא מתגעגע לימי איסר הראל, כאשר היה הגיוני לגמרי שהשב"כ עוקב אחרי יריביו הפוליטיים של בן־גוריון?

שתי הפרשות הן שתי טבעותיו של אותו אזיק. בקצה האחד ניצבת מערכת אכיפה המבקשת להחזיק את הפוליטיקאים בשליטתה, ובקצה השני פוליטיקאים המבקשים להחזיק את מערכת האכיפה ולשלוט בה. הממשלה הבאה תצטרך לשים קץ לשני העיוותים גם יחד: לייצר הליכי מינוי מקצועיים, להבטיח עצמאות חקירתית, להקים מנגנוני ביקורת אפקטיביים על הפרקליטות, ולשלול את היכולת להפוך תיקים פליליים לנכסים אסטרטגיים.

שר המשטרה רשאי לקבוע כמה שוטרים יהיו ברחוב, לא את מי הם יאספו ממנו. פרקליט המדינה רשאי להכריע אם ישנן ראיות להעמדת שר לדין, לא להשתמש בתיק כדי להכריע מי יהיה השר. זהו ההבדל בין מדינת חוק ובין מדינה שבה הפרקליטות והמשטרה הם בסך הכול המשכה של הפוליטיקה באמצעים אחרים.

עוד טורים של יהודה יפרח

ט' בכסלו ה׳תשפ"ז19.11.2026 | 18:08

עודכן ב 

יהודה יפרח

יהודה יפרח, יהודה יפרח, פרשן משפטי ועיתונאי תחקירים במקור ראשון. מרצה כפרשן משפטי, בוגר מכון 'משפטי ארץ' להכשרת דיינים ואוני' בר אילן, דוקטור לפילוסופיה יהודית