בשידור אחרי הריאיון עם נתניהו ב"פטריוטים", וההכרעה שנתניהו יותר הרצליאני מאשר ז'בוטינסקאי, טענת שהרצל מבטא עמדה מעין מסורתית מזרחית. מאיפה הבאת את זה?
נחזור 128 שנים בזמן, לשבת פרשת לך־לך של 1898, ונראה דוגמה אחת לדפוס התנהגות מעין מסורתי־מזרחי של הרצל. הרצל מגיע אז לביקור בארץ ישראל. ביום שישי הוא יוצא מיפו לירושלים. השבת נכנסת מוקדם, הרכבת מיפו מתעכבת, והרצל וחבריו דוד וולפסון ודוד משה שוב, מגיעים לירושלים אחרי כניסת השבת. הרצל חולה, קודח מחום, אבל הם לא נוסעים בכרכרה אלא הולכים ברגל, כשהרצל הקודח מחום נשען על מקל ועל חבריו. הכול כדי לכבד את השבת ולא לחללה דווקא כשהוא מגיע לירושלים. כן, הרצל, מסמלי החילוניות, פתאום עושה כבוד לשמירת השבת למרות שהוא עצמו איננו שומר שבת כמובן, ממש כמו מסורתיים טובים רבים. ברגע ההוא הפרקסיס שלו הוא לא דתי ולא חילוני, הוא מסורתי.
אבל רגע, אי אפשר לא להשתלהב מהסמליות הזו: המנהיג הציוני המהפנט שאחראי לחידוש הקריאה המודרנית ליהודים לקום וללכת לארץ ישראל, מתדפק על שערי ירושלים בדיוק בשבת שבה קוראים את הציווי הראשוני לאברהם אבינו, "לך לך" לארץ ישראל.
הכי מעניין
מה הקטע של העמך עם המיסטיקה? למה לעודד את זה?
יש לי תשובות רוחניות גדולות (ואולי עוד נגיע אליהן), אבל ערב הבחירות חשובה התשובה שמתמקדת בתפקיד הסוציו־פוליטי של המיסטיקה: המיסטיקה היא נשקו הדל של החלש. במקרים רבים היא נחוצה לאלה שאין להם כוח בחיים האמיתיים, שאין להם כוח בהיסטוריה האמיתית.
באופן סמלי, כשמדברים על ישראל השנייה, שחלקים ממנה הפכו את המיסטיקה להון חברתי ותרבותי שמאפשר להם כוח ומעמד, אפשר לשמוע גם כאן את קולו של אנטוניו מכלוף גראמשי: "לאמונות העממיות אנרגיה שווה לזו של הכוחות המטריאליים".
המיסטיקה אִפשרה למזרחים צבירת הון תרבותי וחברתי. פתאום התחולל היפוך קופרניקאי: חסידים אשכנזים, חבר'ה מהציונות הדתית, בעלי עסקים, אילי הון ועוד ועוד מצאו עצמם מתייצבים בנתיבות ובעיירות אחרות, מתדפקים על דלתו של הצדיק המזרחי מסוגו של הבבא סאלי ומבקשים ברכה. המרכז נאלץ להגיע לפריפריה, והפריפריה הצליחה להגיע למרכז. המיסטיקה חוללה את הפלא הזה.
האם אפשר להכחיש שהרב עובדיה יוסף, שכל כך היללת בשבוע שעבר לרגל יום פטירתו, גרם לאורך השנים להסללה של מזרחים לבערות ולעוני?
זו טענה שגויה שמשמעותה הולכת שולל והצדקת הדיכוי. נעשה סדר: מערכת החינוך של ש"ס היא קטנטנה יחסית. רוב מוחלט של המזרחים בישראל בכלל לא למדו בה. אז בואו נשאל מה קרה עם אינספור המזרחים שלא למדו במוסדות של ש''ס: האם ההגמוניה אפשרה להם להתקבל בהמוניהם ל־8200, או שמרה את ההון הזה לילדים שלה? האם ההגמוניה סללה את דרכם של בני ובנות עיירות הפיתוח להפוך לרופאים ורופאות, או אפשרה את ההון הזה לערביי ישראל? האם ההגמוניה אפשרה לתושבי הפריפריה המזרחית באשר הם (גם אלה שגרים בפריפריה המזרחית שבמרכז) שהקול שלהם יישמע בגל''צ, או שהיא מקפידה לשמר מדיניות פנקס אדום מדירה בימים אלה ממש? האם ההגמוניה אפשרה למזרחים ייצוג בבית המשפט העליון, או הקפידה לשמר את כוחה שם והסבירה שלא מצאה אף מרוקאי מתאים?
אז נגיד את האמת: הרב עובדיה וש"ס לא הוציאו את המזרחים שהצטרפו אליהם מהתור לפקולטות למשפטים ורפואה באוניברסיטאות השונות, ומעתיד מבטיח של שירות מתגמל בגל''צ או ב־8200. לא זה העתיד שהועידה להם ישראל הראשונה. הרב עובדיה דפק להגמוניה של ישראל הראשונה את התוכניות לגדל מזרחים שיהפכו לחוטבי עצים, שואבי מים, בוהי ערוץ 2 ופועלי ייצור בשכר מינימום, עם רמת חיים כלכלית נמוכה ובלי טיפת כבוד עצמי.
הרב עובדיה נתן להם זהות וכבוד, ובנה להם עולם תורה מפואר וחיים שסובבים סביב הרוח וסביב העיסוק הרוחני והאינטלקטואלי – חיי תורה ולימוד התורה.
אשמח אם תוכל לענות על שאלה הלכתית בנושא ישראל השנייה: שלמה ארצי? מה הוא נחשב?
יש כמה ענקי זמר ישראלי שהם ידידי ישראל השנייה במובן עמוק: עוזי חיטמן, ננסי ברנדס באופן מוחלט, ואז גם צביקה פיק, ובמידה לא מועטה שלמה ארצי.
אז למה שלמה ארצי סירב לקבל את פרס ישראל ביום העצמאות של 2023?
כי ההגמוניה החריבה את הממלכתיות הישראלית והטילה אימה על כל מי שיעז לערער את המרי שהיא הכריזה נגד הדמוקרטיה, ולפגוע בחרם שלה נגד השותפות של ישראל השנייה בחיים הישראליים. כל תופעת הסירוב להדליק משואות ולקבל פרסי ישראל, וכל הטקסים הנפרדים, הם חלק מהחרם ומהמרי נגד הדמוקרטיה ונגד השותפות של ישראל השנייה בחיים הישראליים בצורה שוויונית. ההסבר לתופעה העצובה הוא כזה: ישראל השנייה ניצחה בבחירות הדמוקרטיות, והיא אמורה לארגן את הטקסים. אבל ההגמוניה של ישראל הראשונה לא מוכנה לקבל סדר חברתי כזה שבו ישראל השנייה לא כפופה לה. מהלך ריסוק הממלכתיות הישראלית, שהוא מפעלה הגדול של המחאה ההגמונית, גרם לאבסורד הנורא שאנשים טובים כמו שלמה ארצי פוחדים להשתתף באירועים ממלכתיים. ההגמוניה הצליחה להפוך שותפות באירועים ממלכתיים לאקט אסור או שנוי במחלוקת, שכן יש בו הכרה בהכרעה הדמוקרטית, בשינוי הסדר הישן וברעיון השוויון. וההגמוניה לא אוהבת את רעיון השוויון.
בשבוע הבא: איך ייתכן שבסופו של דבר שוב לא הצליחו לנצח את ביבי בבחירות?
יש לכם שאלות לשו"ת המסורתיות המתוקה? שלחו לווטסאפ של אבישי 052-311-2149
לעוד שו"ת של אבישי בן-חיים
