שלוש שנים חלפו מאז מתקפת הטרור של חמאס בשמחת תורה תשפ"ד ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. מאז נלחמה ישראל במספר חזיתות, מאות אלפי אזרחים נעקרו מבתיהם, מאות אלפים נקראו לשירות מילואים, ועשרות אלפי משפחות מתמודדות עם השלכות המלחמה. לצד המחיר הכבד בחיי אדם ובפגיעות בגוף ובנפש, המלחמה גבתה גם מחיר כלכלי עצום, שהשלכותיו צפויות ללוות את ישראל עוד שנים רבות.
אלה הנתונים המרכזיים על שלוש שנות המלחמה והשלכותיה.
2,347 הרוגים מאז 7 באוקטובר
מאז בוקר שמחת תורה תשפ"ד נהרגו 2,347 ישראלים, בהם 1,029 אזרחים, מתוכם 63 ילדים ובני נוער, ו-1,318 אנשי כוחות הביטחון.
הכי מעניין
בין חללי כוחות הביטחון נמנים 1,153 חללי צה"ל, 116 חללי משטרה, 43 רכזי ביטחון וחברי כיתות כוננות, 11 חללי שירות בתי הסוהר, תשעה חללי שב"כ וחמישה חללי מערך הכבאות.
הלוויה בהר הרצל | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
על פי דו"ח שפרסם מרכז המידע והידע במערך הדיגיטל הלאומי בפברואר האחרון, עוד לפני מבצע שאגת הארי והתחדשות הלחימה בגזרה הלבנונית, יותר מ-11 אלף בני משפחה הצטרפו למעגל השכול מאז פרוץ המלחמה.
מנתונים שפרסם בתחילת החודש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון עולה כי יותר מ-7,150 מהם הם בני משפחה מדרגה ראשונה של חללי כוחות הביטחון, המטופלים במשרד הביטחון.
במקביל, בשלוש השנים האחרונות נוספו 87,286 נפגעי פעולות איבה למניין המטופלים בביטוח הלאומי. מרביתם נפגעו במתקפת הטרור של 7 באוקטובר, והיתר במהלך המלחמה ובמבצעים באיראן.
255 חטופים, כולם הושבו לישראל
במתקפת 7 באוקטובר נחטפו לרצועת עזה 251 בני אדם. הם הצטרפו לשני חטופים חיים ולשני חללים שהוחזקו ברצועה עוד קודם למתקפה.
תמונות חטופים בתל אביב, 2024 | צילום: מרים אלסטר- פלאש 90
מתוך 255 החטופים, 168 שבו לישראל בחיים ו-87 הושבו לקבורה. כיום לא נותרו ברצועת עזה חטופים ישראלים, חיים או חללים.
על פי הנתונים, 160 חטופים שבו בחיים ו-38 חללים הושבו במסגרת עסקאות ושחרורים הומניטריים. שמונה חטופים נוספים חולצו בחיים במבצעים מיוחדים של צה"ל וכוחות הביטחון, ובמבצעים אלה הושבו גם 49 חללים.
בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, כי 41 מהחטופים נהרגו בשבי לאחר שהתקבל מהם אות חיים. לנתון זה לא פורסם אישור רשמי.
קרוב ל-40 אלף פצועים, אלפים מתמודדים עם פגיעות קשות
על פי נתוני משרד הבריאות, 39,535 בני אדם נפצעו במהלך המלחמה ונקלטו במערכת הבריאות, בהם 2,477 קטינים. הנתון אינו כולל 189 פצועים שמתו בהמשך מפצעיהם בבתי החולים, ונכללים במניין ההרוגים.
מד"א מפנים פצועים במלחמת חרבות ברזל. | צילום: דוברות מד"א
מבין הפצועים, 1,271 נפצעו באורח קשה עד אנוש, 2,636 באורח בינוני ו-32,499 באורח קל. עוד 1,892 סווגו כנפגעי חרדה או נפגעי נפש, ומצבם של 1,237 לא צוין.
כ-40 אלף בני אדם הוכרו כנכים בעקבות המלחמה: 34,878 בשל פגיעה נפשית, 3,171 בשל פגיעה פיזית ו-2,355 בשל פגיעות פיזיות ונפשיות גם יחד.
לפי נתונים שפורסמו באתר צה"ל, 6,424 מהפצועים הם חיילים שנפגעו במהלך פעילות מבצעית. יותר מ-70 אחוזים מהחיילים שנפצעו במלחמה חזרו לשירות.
בשבוע שעבר פרסם משרד הביטחון נתונים נוספים על הפצועים שנקלטו באגף השיקום מאז 7 באוקטובר. מהנתונים עולה כי 47 אחוזים מהם צעירים עד גיל 30, שמונה אחוזים נשים ו-62 אחוזים משרתי מילואים.
מבין כ-30 אלף הפצועים שנקלטו באגף השיקום, 37 אחוזים מתמודדים עם פציעה פיזית ו-63 אחוזים עם תגובה נפשית.
הנתונים מלמדים גם על חומרתן של חלק מהפציעות: 63 מפצועי המלחמה מתמודדים עם הפציעות הקשות ביותר ומוגדרים כבעלי נכות בדרגת 100%+, 249 סובלים מפגיעות ראש מורכבות, 29 מתמודדים עם עיוורון או מוגבלות ראייה לצמיתות ו-106 איבדו גפיים. ל-95 אחוזים מקטועי הגפיים הותאמו פרוטזות חדשניות.
בסך הכול מטפל כיום אגף השיקום ב-91,200 נכי צה"ל וכוחות הביטחון מכלל מערכות ישראל. באגף מעריכים כי עד שנת 2028 יגיע מספר המטופלים לכ-100 אלף, וכמחציתם יתמודדו עם פגיעות נפשיות.
על פי נתוני משרד הבריאות, הערים שבהן נרשם מספר הנפגעים הגבוה ביותר הן תל אביב (2,071), אשקלון (1,905), ירושלים (1,267), באר שבע (1,251), פתח תקווה (1,175), ראשון לציון (1,106) וחיפה (1,020).
כמעט 100 אלף מטרות הותקפו בחזיתות השונות
בשלוש שנות המלחמה פעל צה"ל במספר זירות במקביל, מרצועת עזה ולבנון ועד איראן ותימן.
על פי נתוני צה"ל, מאז תחילת המלחמה הותקפו 97,580 מטרות: כ-65 אלף ברצועת עזה, כ-28 אלף בלבנון ובסוריה, כ-4,500 באיראן וכ-80 בתימן.
פיצוץ מנהרות בצפון. | צילום: דו"צ
ביהודה ושומרון נעצרו או עוכבו לחקירה כ-45 אלף מבוקשים, נתפסו יותר מ-3,800 אמצעי לחימה והוחרמו יותר מ-46 מיליון שקלים שיועדו לפעילות טרור.
מוקדם יותר החודש חשף ראש אגף המודיעין, האלוף שלומי בינדר, בפני שרי הקבינט המדיני-ביטחוני כי כוחות הביטחון חיסלו עד כה כ-4,000 מתוך כ-6,000 המחבלים שהשתתפו בפשיטה לשטח ישראל ב-7 באוקטובר. כך דווח בחדשות 12. המצוד אחר כ-2,000 המחבלים הנותרים נמשך.
במקביל, במהלך המלחמה שוגרו לעבר ישראל עשרות אלפי רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. על פי הנתונים, כ-20 אלף פריטי חימוש שוגרו מלבנון, כ-10,200 מרצועת עזה, כ-1,200 מאיראן, כ-90 מתימן וכ-50 מסוריה.
מאות אלפים נעקרו מבתיהם, לא כולם חזרו
המלחמה הובילה לפינוי נרחב של יישובים בצפון הארץ ובדרומה. על פי דו"ח מיוחד שפרסם מבקר המדינה בפברואר האחרון, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה פונו או התפנו מבתיהם כ-210 אלף תושבים.
נתוני מערכת אמו"ן של מערך הדיגיטל הלאומי מצביעים על מספר גבוה אף יותר בשיא הפינוי: בתחילת נובמבר 2023 שהו מחוץ לבתיהם כ-246 אלף תושבים, מהם כ-129 אלף שפונו וכ-117 אלף שהתפנו באופן עצמאי.
בנות שירות עם מפונים במלון | צילום: בת עמי
לפי דו"ח שפרסם מרכז המידע והידע במערך הדיגיטל הלאומי ביוני 2024, כ-65 אלף מתושבי הדרום ויותר מ-60 אלף מתושבי הצפון פונו בהנחיית המדינה.
גם שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, קיימים פערים בין הנתונים הרשמיים לבין הערכות התושבים באשר להיקף החזרה ליישובי הצפון.
לפי נתוני המדינה, 95 אחוזים מהתושבים שפונו מהצפון שבו לבתיהם. לעומת זאת, בתנועת "הביתה. חוזרים לגליל" מעריכים כי שיעור החזרה בפועל עומד על כ-70 אחוזים בלבד. בתנועה טוענים כי הנתון הממשלתי כולל גם תושבים השוהים באזור באופן זמני, כך לפי פרסום בגלובס מוקדם יותר החודש.
בדרום, לפי נתוני מנהלת תקומה המעודכנים לסוף דצמבר, יותר מ-90 אחוזים מתושבי חבל תקומה שבו לבתיהם. לצד התושבים החוזרים הצטרפו לחבל יותר מ-3,000 תושבים חדשים וכאלף צעירים המשתתפים במכינות קדם-צבאיות, בגרעיני נח"ל ובשנות שירות.
מאות אלפי מילואימניקים, מאות ימי שירות
אחד המאפיינים הבולטים של המלחמה הוא היקף גיוס המילואים ומשך השירות החריג.
אין כיום נתון רשמי עדכני על מספר הישראלים ששירתו במילואים מאז תחילת המלחמה. עם זאת, בדו"ח מיוחד שפרסם מבקר המדינה בנובמבר האחרון, תחת הכותרת "היבטים במענה למשרתי המילואים", נכתב כי כ-318 אלף ישראלים שירתו במילואים בתשעת החודשים הראשונים למלחמה בלבד.
חיילי מילואים משתתפים בתפילה ובקריאה השבועית בספר תורה בשעות הבוקר המוקדמות בגבול לבנון | צילום: מיכאל גלעדי / Flash90
לדברי קצין המילואים הראשי בצה"ל, כפי שפורסמו בידיעות אחרונות בתחילת החודש, מערך המילואים גדל ביותר מ-130 אלף משרתים מאז 7 באוקטובר.
על פי נתונים שפרסם צה"ל ביוני, 27 אחוזים ממשרתי המילואים ביצעו בין 150 ל-300 ימי מילואים במצטבר, ו-20 אחוזים שירתו יותר מ-300 ימים.
ממוצע ימי שירות המילואים הפעיל עמד בשנת 2024 על כ-94 ימים, ובשנת 2025 על כ-78 ימים. כ-37 אחוזים ממשרתי המילואים הם הורים.
דו"ח שפרסם מרכז טאוב ביולי האחרון מצביע על השלכות כלכליות משמעותיות של השירות הממושך. לפי הדו"ח, יותר מ-100 אלף ישראלים שירתו במילואים במשך 290 ימים ומעלה במצטבר. החוקרים מעריכים כי משרתים אלה צפויים לספוג בטווח הארוך אובדן שכר של כ-19 עד 21 אחוזים בממוצע.
הפגיעה אינה מוגבלת למשרתים עצמם. גם בני ובנות זוגם נאלצו להתמודד עם השלכות השירות הממושך על עבודתם ועל הכנסותיהם.
על פי סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2025 בקרב משפחות משרתי מילואים, 30 אחוזים מבנות הזוג השכירות דיווחו על ירידה בשכרן, שלושה אחוזים פוטרו מעבודתן ו-73 אחוזים מבנות הזוג העצמאיות דיווחו על פגיעה בעסקיהן בעקבות שירות המילואים של בן הזוג.
במרכז טאוב מצאו כי בעוד ששיעור הנשים היהודיות הלא-חרדיות שאינן מועסקות, ושבני זוגן לא שירתו במילואים, נותר ללא שינוי מאז תחילת המלחמה, שיעור הנשים שאינן מועסקות בקרב בנות זוג של משרתי מילואים עלה ב-40 אחוזים.
סטודנטים בפקולטה לרפואה בצפת. | צילום: דרור ארצי - ג'יני
המלחמה פגעה גם בסטודנטים. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, כ-70 אלף סטודנטים וסטודנטיות שירתו במילואים במהלך שנת הלימודים תשפ"ה (2024–2025).
במרכז טאוב מזהירים כי שירות המילואים הממושך עלול לגרום לפגיעה ארוכת טווח בלימודים, לעכב את כניסתם של עובדים מיומנים לשוק העבודה וליצור שיבושים משמעותיים בהתפתחות ההון האנושי של ישראל.
בסוף ספטמבר אישרה הממשלה החלטה המאפשרת לקרוא לשירות מילואים עד 200 אלף חיילים עד 30 בנובמבר.
המחיר הכלכלי: לפחות 385 מיליארד שקלים
לצד המחיר האנושי, המלחמה הטילה נטל כבד על כלכלת ישראל.
על פי הדו"ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2025, עלות המלחמה מ-7 באוקטובר 2023 ועד היציאה למבצע שאגת הארי בסוף פברואר 2026 עמדה על כ-350 מיליארד שקלים.
דיון בוועדת הכלכלה | צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
בהערכה שפרסם משרד האוצר ב-12 באפריל נאמדה עלות מבצע שאגת הארי בכ-35 מיליארד שקלים נוספים. לפיכך, העלות המצטברת הגיעה לכ-385 מיליארד שקלים, עוד לפני שקלול ההוצאות שנוספו בחצי השנה האחרונה.
הסכום אינו כולל רק את ההוצאות הישירות של מערכת הביטחון, אלא גם שורה ארוכה של הוצאות אזרחיות, ובהן תשלומי פיצויים לנפגעים.
על פי בנק ישראל, כמחצית מעלויות המלחמה מומנו באמצעות גיוס חוב, שמשמעותו הגדלת התחייבויות המדינה לשנים הבאות.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
