אחרי שנים רבות ש"ייהוד הגליל" הפך ממשימה לאומית חשובה לביטוי שלא נוח לומר בפומבי מטעמים של תקינות פוליטית, התכנסה השבוע בעיריית כרמיאל קבוצת ראשי רשויות מקומיות מהגליל במטרה לקדם תוכנית חירום לאומית בנושא.
"לא ייתכן ששיתקו את היכולת לדבר על התיישבות יהודית בגליל", אמר דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב. "חייל משוחרר שמשרת במילואים, מחוסר דיור, שמעוניין להתחייב לבנות בית למשפחתו במצפה בגליל, צריך לקבל הקצאת קרקע ללא שום תמורה. למה חייל משוחרר יהודי צריך לשלם מיליון שקל יותר מחייל משוחרר שאינו יהודי במגרש סמוך?".
"זה התפקיד שלנו כראשי רשויות - לשמור על הצביון היהודי של הערים שלנו, לא להתבייש לדבר על זה, ולייצר עימות אם צריך כדי להפסיק את ההשתקה שיש", הוסיף ראש המועצה המקומית שלומי, גבי נעמן. "אנחנו צריכים להביא מתיישבים יהודים לגליל, אוכלוסייה חדשה".
הכי מעניין
את הכינוס, שאירח ראש עיריית כרמיאל משה קונינסקי, יזמה ד"ר רות קבסה־אברמזון, יושבת ראש הפורום לייהוד הגליל. "אנחנו נמצאים בנקודת אל־חזור, במצב חירום אמיתי", הזהירה קבסה־אברמזון. "אם המדינה לא תתעשת ותכין תוכנית עבודה רציפה לעשור הקרוב, המתייחסת לכלל ממדי הבעיה, היא עלולה חלילה לייצר לעצמה נזק בלתי הפיך".
עוד כתבות בנושא
ראש העיר מגדל־העמק, יקי בן־חיים, העיד כי יש רשויות כמו עירו שעדיין שומרות על צביון יהודי ברור, אך טען כי הדבר לא פוטר את המדינה מהחובה לתת פתרונות במקומות שבהם מתמודדים עם האתגר הדמוגרפי.
"יש ערים שכבר איבדנו, אבל חייבים לשמור על המקומות שנלחמים על הצביון, ולתת להם כלים להצלחה", אמר.
גם אסף אוברלנדר, ראש המועצה המקומית רמת־ישי, הצטרף לדברים. ״ייהוד הגליל חייב להפוך מתוכנית על הנייר למשימה לאומית עם יעדים, תקציבים ולוחות זמנים", טען. "חיזוק ההתיישבות בגליל הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. יש לזה משמעות ביטחונית, ציונית וחברתית. הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים״. סגן ראש עיריית יקנעם, מיכאל זיגמן, הציע בכינוס "לשווק קרקעות למשרתי הקבע ולמילואימניקים ולתת להם עדיפות, וזה ישמור על הצביון ביישובים".
אופיר שיק, סגן ראש המועצה האזורית הגליל התחתון ויושב ראש ארגון לב בגליל, הציג את הנתונים: "כיום במחוז הצפון האוכלוסייה היהודית היא מיעוט. בכל המחוז כולו יש 42.3 אחוז יהודים, ובלב הגליל 20 אחוז בלבד. בניסיון להתמודד עם האתגר הזה סייענו בשנה האחרונה להעביר החלטת ממשלה תקדימית שתכליתה משיכת אוכלוסייה ציונית לערי הליבה בגליל, כדי לייצר צמיחה דמוגרפית איתנה. כל מי שמתיימר להוביל את הממשלה הבאה - ראוי שיכריז כי זו המשימה הלאומית הראשונה במעלה".
עוד כתבות בנושא
באירוע השתתפו גם נציגים מבית־שאן, מקריית־טבעון ומהמועצות האזוריות הגליל התחתון ועמק יזרעאל. המארגנים הזמינו למפגש את שר הביטחון ישראל כ"ץ ואת ח"כ עמית הלוי, יושב ראש השדולה לעידוד התיישבות יהודית בגליל. שר הביטחון כ"ץ הבטיח לנוכחים: "כפי שהובלנו מהפכה חסרת תקדים בהתיישבות ביהודה ושומרון עם הקמת יישובים וחוות, עם חיזוק הביטחון ומאבק נחוש בטרור - כך נפעל גם בגליל".
מפגש החירום נועד לכונן תוכנית עשור לאומית מקיפה לעידוד התיישבות יהודית בגליל, המבוססת על חזון ייהוד הגליל ופיתוחו, ולגבש מתווה מבצעי מיידי להצלת הצפון, לחיזוק הביטחון ולהידוק האחיזה בקרקע. בין השאר הוצגו בכינוס תוכניות לחיזוק ההתיישבות העירונית, לעידוד מעבר אוכלוסייה ציונית ולקליטת קהילות חדשות, תוך הבטחה שהמדינה תומכת ביישובים השומרים על צביון יהודי. כמו כן הוצגה הדרישה לבחון מחדש את כל תוכניות הבנייה במגזר הערבי המבוססות על נתונים לא מתוקפים, וכן להיאבק בבנייה הבלתי חוקית, בהשתלטות על הקרקעות ובפשיעה.