תבנית נדירה ששימשה ליציקת פניה של צלמית אישה בתקופת הבית הראשון התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בקישלה, בשטח מגדל דוד מוזיאון ירושלים. לדברי חוקרי רשות העתיקות, אף שבירושלים נמצאו לאורך השנים פסלונים רבים מהתקופה, זו הפעם הראשונה שבה מתגלה בעיר תבנית ששימשה לייצורם.
הממצא התגלה בחפירה שמנהלת רשות העתיקות במסגרת העבודות להקמת אגף שוליך החדש לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות במוזיאון. האגף נועד להציג את המורשת הייחודית של האתר באמצעות שילוב בין שרידיה של ירושלים הקדומה, אמנות עכשווית ואמצעים חדשניים.
"התבנית נמצאה במהלך סינון של אדמה שהוצאה ממילויים ומהצטברויות המתוארכים לימי הבית הראשון", סיפרו ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.
הכי מעניין
לדבריהם, החפירה בקישלה, המתנהלת זה כמה שנים, ממשיכה לספק תגליות. "זו אחת החפירות הארכיאולוגיות החשובות שנערכו בירושלים בעשורים האחרונים", אמרו. "היא מציגה ברצף ובבהירות את תולדות העיר, החל מימי מלכי יהודה, דרך התקופות השונות שעיצבו את פניה ועד לתקופת המנדט הבריטי".
לאחר שהתבנית נמצאה, היא הועברה לטיפולה של תמר גונן, מומחית לשימור ולשחזור כלי חרס ברשות העתיקות. במהלך העבודה הוסרו ממנה בזהירות שאריות האדמה, ונחשפו הפרטים הזעירים ותווי הפנים שהוטבעו בה.
התבנית הנדירה ליצירת פני צלמית האישה, ולצדה אחד מראשי הצלמיות שהתגלו בעבר בירושלים | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
בהמשך יצק סלבה קלינדוחוב, מומחה לשימור ולשחזור ממצאים, חומר מתאים אל תוך התבנית. כך התקבל שחזור מלא של פני צלמית האישה, ובו נראים בבירור תווי הפנים ותסרוקת תלתלים מפורטת.
עדות לייצור מקומי
צלמיות חרס מתקופת הבית הראשון התגלו כמעט בכל אתר ארכיאולוגי שנחפר בירושלים וביהודה. עם זאת, עד גילוי התבנית בקישלה לא נמצאו בירושלים אמצעים ששימשו לייצורן, ולכן החוקרים לא ידעו אם הצלמיות נוצרו בעיר או הובאו אליה ממקומות אחרים.
"גילויה של תבנית הייצור בקישלה הוא הראשון מסוגו בירושלים, ומספק עדות ישירה לכך שלפחות חלק מהצלמיות יוצרו בעיר עצמה", הסביר ד"ר ראם.
שטח החפירה במתחם הקישלה | צילום: דור פזואלו, מגדל דוד מוזיאון ירושלים
צלמיות מסוג זה מתוארכות לשלהי תקופת הבית הראשון, בין המאה השמינית למאה השישית לפני הספירה. הן עשויות חרס וגובהן המלא נע בדרך כלל בין עשרה ל־20 סנטימטרים.
ברבים מהמקרים הן נמצאות שבורות באזור הצוואר. הסיבה לכך קשורה לשיטת הייצור: הגוף והראש עוצבו בנפרד ביד, ורק הראש נוצר באמצעות תבנית.
החוקרים מכירים שלושה סוגים עיקריים של צלמיות מתקופת הבית הראשון. הסוג הראשון הוא "צלמיות העמוד היהודאיות", המתארות בדרך כלל נשים בעלות תסרוקת מודגשת וידיים המונחות מתחת לחזה. הסוג השני הוא צלמיות של פרשים הרוכבים על סוסים, והשלישי כולל צלמיות בדמות בעלי חיים – בעיקר סוסים.
הצלמיות היו מצופות בצבע לבן. שרידי צבע שהתגלו על כמה מהן מעידים כי במקור הן נצבעו גם בצהוב, באדום ובשחור.
קמיע, אלת פריון או צעצוע?
לדברי דבי בן־עמי, אוצרת תקופת הברזל ברשות העתיקות, תפקידן המדויק של הצלמיות עדיין אינו ברור. העובדה שהן נמצאו בבתים, ברחובות ובקברים מלמדת כי היו חפצים נפוצים ששימשו בחיי היום־יום.
"זיהוי הדמות ותפקידן של צלמיות העמוד היהודאיות עודם שנויים במחלוקת", הסבירה. "בעבר הוצע לזהותן כאלת פריון, אולי האלה אשרה, ואף היו שראו בהן צעצועי ילדים".
משמר רשות העתיקות סלבה קלינדוחוב, עם שחזור הצלמית שיצר מתוך התבנית הנדירה. | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
אפשרות נוספת היא שהצלמיות שימשו כקמיע או כדמות מברכת שנועדה להביא הגנה, מזל וברכה לבני הבית. "אנו מקווים שהתבנית החדשה שהתגלתה בירושלים תאפשר תובנות חדשות שיסייעו במתן תשובות לחלק מהשאלות המעסיקות את המחקר", אמרה בן־עמי.
שר המורשת עמיחי אליהו אמר כי הממצא מעניק "הצצה מוחשית אל העולם שבו פעלו מלכי ונביאי ישראל ואל המציאות הרוחנית והתרבותית שעמה התמודדו". לדבריו, "זהו ממצא קטן בממדיו, אבל גדול במשמעותו".
המבקרים יסננו עפר מהחפירה
במהלך חופשת הקיץ יקיים מגדל דוד מוזיאון ירושלים פעילות ארכיאולוגית לילדים ולמשפחות, בשיתוף רשות העתיקות. המשתתפים יסיירו בגלריות המוזיאון ובמתחם הקישלה, ולאחר מכן ייקחו חלק בסינון עפר מהחפירות.
עוד כתבות בנושא
העפר יסונן בשיטות יבשות ורטובות, והמשתתפים יוכלו לחשוף ולמיין חרסים, בולות וממצאים עתיקים נוספים.
"כל שבר וכל ממצא שנחשף מאיר פרק נוסף בסיפורה של ירושלים", אמרה אילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת ראשית של מגדל דוד מוזיאון ירושלים. לדבריה, הפעילות תהפוך את המבקרים ל"שותפים אמיתיים בשימור, בחשיפה ובהנחלת המורשת יוצאת הדופן של העיר".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
