מחקר חדש שנחשף היום (ראשון) מצביע על קשר ישיר בין התגברות הפשיעה והיחלשות המשילות בישראל לבין העלייה ביוקר המחיה: כ-23 מיליארד שקל נגבים מדי שנה מהציבור הישראלי כתוצאה מפרוטקשן, פשיעה חקלאית והתרחבות הכלכלה השחורה, סכום המתורגם לכ-8,000 שקלים בשנה לכל משק בית.
עוד כתבות בנושא
המחקר, שנערך על ידי ארגון "השומר החדש" באמצעות מכון ריפמן לפיתוח הנגב, מבוסס על נתוני משרד האוצר, רשות המסים, דוחות מבקר המדינה וסקרים ארציים. ממצאיו מצביעים על כך שאחד הגורמים המרכזיים להתייקרות בישראל אינו רק מגמות מאקרו עולמיות כמו ריבית או שרשראות אספקה, אלא משבר המשילות והפעילות הנרחבת של ארגוני פשיעה.
לפי הנתונים, עלויות הפשיעה אינן נותרות אצל הקורבנות הישירים, החקלאים, קבלנים ובעלי עסקים, אלא מתגלגלות לציבור הרחב דרך התייקרות במחירי הדיור, המזון, הביטוחים והמיסים.
הכי מעניין
בענף הבנייה, למשל, עלויות הפרוטקשן מגיעות לעד 5 אחוזים מתקציב הפרויקט. המשמעות: תוספת של עשרות אלפי שקלים למחיר דירה ממוצעת. במקביל, הטרור החקלאי מוביל לפגיעה מתמשכת בייצור המקומי, לצמצום ההיצע ולהתייקרות מחירי הפירות והירקות.
המחקר מצביע גם על פגיעה חריפה בשוק הביטוח: בתוך שנתיים בלבד נרשמה עלייה של עד 56 אחוזים בפרמיות ביטוח הרכב, בין היתר בשל היקפי גניבות, פריצות ונזקי ונדליזם.
עוד כתבות בנושא
התמונה בשטח, לפי הנתונים, חמורה במיוחד בפריפריה. כ-93 אחוזים מהחקלאים בגליל המזרחי וכ-90 אחוזים באזור הר הנגב מדווחים על סחיטה ואיומים. תופעות אלה, לצד גניבות ציוד ותוצרת, הפכו לשגרה הפוגעת ביכולת הייצור ובהמשכיות החקלאות המקומית.
בסיכום המחקר נטען כי הפשיעה הכלכלית והאלימות המאורגנת יוצרות למעשה "מס לא רשמי" על הציבור, מס שאינו נגבה על ידי המדינה, אך משפיע באופן ישיר על יוקר המחיה של כלל אזרחים.
יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל השומר החדש אמר: "הציבור בישראל משלם היום מס כפול פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. בכל חשבון בסופר, בכל חידוש ביטוח רכב ובכל משכנתא על רכישת בית או נכס מסתתר מחיר חוסר המשילות. זו כבר לא בעיה של הפריפריה, אלא משבר לאומי שפוגע בכל בית בישראל. מי שחושב שפשיעה היא רק סוגיית ביטחון אישי, צריך להבין שהיא הפכה למנוע מרכזי של יוקר המחיה. החזרת המשילות אינה רק משימה ביטחונית – היא הצעד הכלכלי החשוב ביותר שמדינת ישראל יכולה לבצע כדי להוריד מחירים ולהחזיר מיליארדים לכיסם של האזרחים".
סמנכ"ל חינוך ומייסד השומר החדש און ריפמן הוסיף כי "המס השקט שעליו מצביע המחקר שלנו גורם לכך שמשפחות רבות לא מצליחות לממן חוגים, העשרה במורים פרטיים, עיסוק בספורט והשתלבות בפרוייקטים של הכנה טובה לצה"ל. צריך להבין כי לפשיעה החמורה יש השלכות גם על עתיד הילדים שלנו כי משפחות קורסות תחת יוקר המחייה ואם לא נבלום את הפשיעה הזו נמשיך לראות כאן חלקים רחבים של נוער מפוספס שלא מקבל הזדמנות לבטא את כישוריו וכישרונותיו ולפתח אותם. 8,000 ש"ח בשנה כמס שקט זה כסף שההורים זקוקים לו לטובת חוגים וחינוך לא פורמלי והנפגעים הראשונים הם הילדים".
"המחקר מצביע על כשל עמוק הרבה יותר מעליית מחירים נקודתית", הדגיש חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, "במשך שנים נוצרו באזורים שונים בישראל מרחבים שבהם המדינה אינה הגורם המארגן היחיד של הפעילות הכלכלית, והתוצאה היא פגיעה ביכולת לפתח תשתיות, לקדם בנייה, למשוך השקעות ולהרחיב את הפעילות העסקית. כאשר יזמים, חקלאים וקבלנים פועלים בתנאי אי-ודאות ואיומים, המשק כולו מאבד מנועי צמיחה חיוניים. לכן המענה חייב להיות מערכתי , שילוב של אכיפה אפקטיבית, הסדרה אזרחית וכלים כלכליים שיחזירו את האחריות והסמכות למדינה. זו אינה רק סוגיה של ביטחון פנים, אלא אתגר לאומי של פיתוח, צמיחה וחיזוק הפריפריה".
עוד כתבות בנושא
המסקנות הדרמטיות של המחקר מובילות את השומר החדש לקרוא שוב לממשלה להוביל תוכנית לאומית משולבת הכוללת חיזוק האכיפה בשטח, אכיפה כלכלית נגד ארגוני הפשיעה, הסדרה אזרחית של אזורי פעילות והגברת ההגנה על החקלאים ואתרי הבנייה – במטרה לבלום את “אפקט הדומינו” שמייקר את יוקר המחיה בישראל.