המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מפרסם היום (ראשון) את הדו"ח השנתי על מצב החברה הישראלית לשנת 2026, המבוסס על סקרים וניתוחים שערך המכון בשנה החולפת. הדו"ח, שיוצג במסגרת הכנס השנתי של המכון, מנתח את התמורות הפנימיות בישראל על פי שלושה מדדים מרכזיים: תקווה, קרבה והסכמה – ומשרטט תמונה של חברה שמגלה חוסן ואופטימיות, אך גם סובלת מקיטוב חריף ומתחושה הולכת וגוברת של סכנה מבית.
אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא האופן שבו הציבור הישראלי מדרג את האיומים על המשך קיומה של המדינה. לפי ממצאי המכון, 55% מהישראלים מגדירים את הקיטוב והמחלוקת הפנימית כאיום המסוכן ביותר על עתיד המדינה – הרבה לפני פצצת הגרעין האיראנית, שדורגה כאיום המרכזי בידי 23% בלבד, ולפני הסכסוך עם הפלשתינים, שדורג כך בידי 18% מהנשאלים.
לצד זאת, שישה מכל עשרה ישראלים מסכימים כי קיימת כיום סכנה ממשית לשפיכות דמים ולאלימות פיזית בתוך המדינה, עד כדי מלחמת אזרחים. במכון מציינים כי מדובר באחד הביטויים החריפים ביותר לחרדה הציבורית מפני התפרקות פנימית.
הכי מעניין
הדו"ח מתייחס גם למתח סביב יחסי דת ומדינה ולמעמדו של הציבור החרדי. אף ש־80% מהציבור תומכים בגיוס חרדים לצה"ל, 79% מהחרדים מתנגדים לכך – גם כאשר מוצעות להם מסגרות ייעודיות ונפרדות המותאמות לצביונם. במדד הקרבה, שבוחן את תחושת הקרבה של קבוצות בחברה זו כלפי זו, הציבור החרדי מקבל את הציון הממוצע הנמוך ביותר מכלל קבוצות האוכלוסייה – 3.79 מתוך 10. לשם השוואה, דירוג הקרבה הכללי של הציבור הערבי עומד על 4.28. בקרב חילונים, דירוג הקרבה לחרדים נמוך במיוחד ועומד על 1.81 בלבד.
זזים ימינה
נתון חריג נוסף נוגע לתחושת הביטחון של הציבור החילוני ביחס לעתיד הדור הבא בישראל. לפי הדו"ח, כמחצית מהחילונים – הקבוצה הגדולה ביותר בקרב היהודים בישראל – אינם משוכנעים עוד שישראל היא המקום הנכון והבטוח ביותר עבור ילדיהם ונכדיהם לחיות בו.
בתחום הביטחוני מציג הדו"ח תמונה מורכבת. המעבר למערכה אזורית ישירה במסגרת "שאגת הארי", לצד חילופי הרמטכ"לים, הביאו את אמון הציבור בפיקוד הבכיר של צה"ל לשיא של 82%. עם זאת, הציבור מביע ספקנות רבה יותר ביחס להישגים ברצועת עזה מאשר ביחס לניהול המערכה מול איראן ולבנון. רוב הישראלים מעריכים כי שלטון חמאס בעזה ימשיך להתקיים בצורה זו או אחרת, ומביעים אכזבה מכך ש"תוכנית טראמפ" לעזה לא הביאה עד כה לפירוק חמאס מנשקו או לשיקום משמעותי, למרות השלמת הפסקת האש והחזרת החטופים.
עוד עולה מהדו"ח כי המלחמה הזיזה את הציבור היהודי ימינה. שיעור המזדהים כ"ימין עמוק" עלה מ־11% לפני המלחמה ל־19% כיום. בקרב צעירים שהגדירו עצמם לפני המלחמה "שמאל קרוב למרכז", כמעט מחצית – 49% – דיווחו כי זזו ימינה.
בזירה הבינלאומית, הדו"ח מצביע על דאגה ישראלית רחבה מהתפרצות האנטישמיות בעולם. בשיא גל המחאות בקמפוסים בארה"ב, 87% ממשתתפי הסקר אמרו כי הם מודאגים מכך. מחצית מהציבור סבורים כי האנטישמיות העולמית מגיעה בעוצמה דומה משני קצוות המפה הפוליטית – הן מהשמאל הקיצוני והן מהימין הקיצוני. 66% מהיהודים בישראל ממליצים ליהודי התפוצות לעלות לארץ; בקרב תומכי הימין השיעור גבוה אף יותר ועומד על 71%.
עוד כתבות בנושא
שלושת מדדי העומק של המכון ממחישים את הפער בין אופטימיות כללית לבין משבר חברתי עמוק. מדד התקווה עומד השנה על 7.13 מתוך 10, עלייה לעומת 6.48 בשנה שעברה. לפי המכון, 60% מהישראלים אופטימיים לגבי עתיד המדינה, 75% מניחים שמשפחתם וחבריהם יישארו לחיות בישראל, וכשני שלישים סבורים שישראל היא המקום הנכון לילדיהם ולנכדיהם.
אולם מאחורי הממוצע מסתתר פער אידיאולוגי עצום: תומכי ימין מעניקים למדד התקווה ציון של 9.05, בעוד שבקרב תומכי שמאל הציון צונח ל־3.67 בלבד. במכון מגדירים זאת כפער חסר תקדים בתפיסת העתיד של המדינה.
מדד הקרבה, לעומת זאת, יורד השנה ל־5.51 לעומת 5.95 בשנה הקודמת. לפי הדו"ח, הגורם המרכזי שמונע כיום מישראלים לחוש קרובים זה לזה אינו לאום, עדה או מוצא, אלא השתייכות למחנה פוליטי יריב. תומכי שמאל מדרגים את קרבתם לתומכי ימין בציון 1.25 בלבד, ותומכי ימין מדרגים את קרבתם לשמאל בציון 3.48.
מהי דמוקרטיה
מדד ההסכמה עומד השנה על 3.71, עלייה קלה לעומת 2.88 בשנת 2024. 59% מהישראלים מסכימים להגדרה של דמוקרטיה כשילוב בין הכרעת הרוב לבין שמירה על זכויות אדם, אך בקרב יהודים נרשמה ירידה בהסכמה לתפיסה זו: 63% השנה, לעומת 80% לפני שלוש שנים. 78% מהישראלים מסכימים עם הקביעה ממגילת העצמאות בדבר שוויון זכויות חברתי ומדיני מלא לכל אזרחי ישראל, בלי הבדל דת, גזע ומין.
עם זאת, בסוגיות הנוגעות לזהות המדינה ולסכסוך הישראלי־פלשתיני ההסכמה הלאומית צונחת ל־31% בלבד. 36% מהיהודים חושבים שישראל "לא מספיק יהודית", ואילו 42% מהחילונים חושבים שהיא "יותר מדי יהודית". בנוגע ליהודה ושומרון, נתון שיא של 49% מהיהודים תומכים בחיזוק השליטה ובהרחבת ההתיישבות, בעוד 66% מהערבים תומכים בפתרון שתי המדינות.
תמיכת שיא בהתיישבות | צילום: צפריר אבייב - פלאש 90
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן, אמר בעקבות הדו"ח כי "החברה הישראלית אמנם מגלה חוסן, נחישות ואופטימיות, אך בו בזמן היא מתנהלת כחברה משוסעת, מקוטבת, הסובלת מחרדה קיומית עמוקה מפני התפרקות מבנית".
שטרן הוסיף כי המחלוקות בישראל הן "בעיקרן בעלות אופי רגשי, זהותי ומחנאי", וכי נדרשת תוכנית פעולה ארוכת טווח לנטרול "חומר הנפץ החברתי". לדבריו, על מנהיגי הציבור להציב את סוגיית הלכידות בראש סדר העדיפויות הלאומי, ולחתור לאחר הבחירות להקמת קואליציה רחבה ככל האפשר שתקבע "כללי משחק" לניהול המחלוקות באמצעות "חוקה רזה". השינוי, לדבריו, יוכל להפוך את מגמת הירידה במדד הקרבה לכיוון של איחוי וריפוי.