מיד עם תחילת כנס הקיץ של הכנסת בעוד פחות מחודש, במסגרת ישיבתו על ברז החקיקה – ועדת החוקה – אמור יושב הראש שלה, ח"כ שמחה רוטמן, לקבל לידיו את משימת קידום חוק הכותל. זו הצעה של ח"כ אבי מעוז, שנועדה לקבע את ההתנהלות ברחבת התפילה לפי ההלכה האורתודוקסית.
רוטמן, שתמך בחוק בקריאה הטרומית, מתכונן בשקדנות להנחתו על שולחן הוועדה, ועתיד להיפגש עם הרבנים הראשיים, רב הכותל וגורמים נוספים כדי לשמוע את עמדתם בנוגע להצעת החוק, ולהבין לעומק את השלכותיה. רוטמן מעריך שארגוני הר הבית יציפו את החששות שלהם בעניין בישיבות הוועדה, ומזכיר שגם עורך הדין מטעם הרבנים הראשיים התנגד להצעת החוק הנוכחית.
האם קיימת דרך לנטרל את השלכת הצעת החוק הזו, שמי שעולה להר הבית יוגדר כמפר הוראת הרבנות ויסתכן בחמש שנות מאסר?
הכי מעניין
"זה החשש, אם החוק יישאר כפי שהוא. מצד שני, גם להחרגות עלולות להיות השלכות. אם תיכתב החרגה בסגנון 'חוק זה לא יחול על הר הבית', זה בעצם אומר שהר הבית אינו מקום קדוש ליהודים. זו הכרזה בעייתית מאוד בעיניי, ולדעתי גם בעיני המציע".
השיחה עם רוטמן מעלה את התובנה שהבעיה המרכזית בחוק מגיעה ממקום מעט בלתי צפוי: לאו דווקא בגלל מעמד ההר עצמו – שכלל איננו מוזכר בו כעת – אלא מכיוון שהכניסה להר הבית נעשית מהכותל המערבי כהגדרתו בתקנות חוק המקומות הקדושים. יהודי שעולה להר הבית עלול להיחשב כמי שמפר את הנחיות הרבנות הראשית ביחס לכותל, לא בהכרח להר הבית. כיושב ראש הוועדה אני שואל אותו אם הוא מתכוון לשמור על ניטרליות.
"אני בהחלט לא ניטרלי לגבי חוק שימנע עלייה להר הבית, ולא אתמוך בחוק שיפגע בעולים להר. החשש שאתה מעלה בהחלט קיים בחוק בצורתו הנוכחית, וצריך לתת לזה מענה. המציע יהיה חייב למצוא פתרון שנותן מענה לבעיה שמטרידה את כולנו בכותל בלי לפגוע בעולי הר הבית. הדרך הכי טובה תהיה לשלוח את הצדדים לדבר האחד עם השני כדי להניח את דעת כולם".
בעברית מדוברת, נראה שכדי לצלוח את הוועדה ייאלץ אבי מעוז להתכבד ולהיפגש עם המתנגדים - בין אם מדובר בארגוני הר הבית, בין אם במשרדי הממשלה עצמם - ולהניח את דעתם.
מדברי רוטמן אפשר גם להסיק שטרם החליט אם לתמוך בעצמו בחוק בקריאות הבאות: "הצבעתי בעד החוק בגרסתו הטרומית, מתוך הבנה שהבעיה בכותל אמיתית ודחופה, וחייבים למצוא לה מענה שיעמוד בהנחיות ועדת שרים לחקיקה, וגם יתמודד עם הבעיות שיעלו בדיונים בוועדה".
האיזון הדרוש יוכנס בוועדה?
"זה היה ברור מראש לכולם, גם למציע. ככה אני עובד על כל חוק שמתקדם, וזה לא ייחודי לחוק הזה. בהצעת חוק טרומית מצביעים על תמיכה ברעיון מבלי להיכנס לפרטים, והרעיון במקרה הזה הוא שלא ייתכן שבכותל כל אחד יעשה שבת לעצמו, וכך ישתלטו עליו כל מיני גורמים. זה לא קשור רק לרפורמים ולקונסרבטיביים. כל אחד יוכל ליצור שם מחר בבוקר אפילו דת אחרת. צריך לקבוע כללי התנהלות, זה ברור, ובג"ץ חורג מסמכותו ומתפקידו, גם זה ברור מאוד. בשורה התחתונה, המוקשים בהצעה חייבים לקבל מענה כדי שנוכל לקדם אותה".
האם נכונות טענות השר בן־גביר שהחוק הזה דווקא יאפשר לבצע שינויים עצומים בהר הבית?
"הלוואי, אבל לא ברור לי איך בדיוק. הרי בצורתו הנוכחית החוק לא חל על הר הבית. אם איתמר בן־גביר רוצה להחיל אותו על הר הבית זה יכול להיות רעיון טוב, אבל לניסוח המדויק יש משמעות. כפי שהוא כעת, מהחוק עלול להשתמע שהכותל קדוש ליהודים ואילו הר הבית - בייחוד לאור עמדת הרבנות - קדוש רק למוסלמים".
אני שואל אם זה לא יזמין עתירות מכיוון המוסלמים, שיטענו לאפליה: אם בכותל הפרת הוראות הרבנות תיחשב עבירה פלילית עם חמש שנות מאסר, אז גם הפרת הוראות הווקף בהר הבית תיחשב עבירה פלילית.
רוטמן מסכים: "בהחלט יכולות לעלות טענות מצד הווקף, שידרוש מעמד מקביל לרבנות. בשביל לא לתת פתח לטענות כאלה נדרשת עבודה רצינית מאוד, חקיקתית ומשפטית, שהחוק בנוסחו הנוכחי לא מספק. ברור לי שגם אבי מעוז בוודאי לא רוצה להוביל מהלך שיחזק את אחיזת המוסלמים בהר הבית".
רוטמן מזכיר בהקשר הזה את סבך החזקות של הפלגים הנוצריים השונים במסגרת הסטטוס־קוו בכנסיית הקבר, ומסכם שאין זה מתפקידו של יושב ראש ועדת החוקה לקבוע מסמרות בעניין הר הבית, בטח במסגרת חוק שכלל לא התכוון לעסוק בכך.
מה הלו״ז? בתוך כמה זמן החוק הזה עתיד לעבור בכנסת?
"הכול תלוי בשאלה כמה זמן ייקח עד שהכול יסתדר. אם הכול מסתדר זה יכול לקחת דקה, ואם לא – גם שנתיים, שלוש או עשר. בגלל שמה שצריך לעשות בעניין הזה לא תלוי בי אלא בעבודה שתיעשה בעיקרה מחוץ לחדר הוועדה, אני לא יכול להשיב על כך".