מיום הזיכרון תשפ"ה נוספו 174 חללים למניין נופלי מערכות ישראל. 54 נכים שנפטרו מפצעיהם הוכרו השנה כחללי מערכות ישראל, ובכך הגיע מספרם הכולל של חיילי צה"ל מאז 1860 ל־25,648 - כך מסר משרד הביטחון לקראת יום הזיכרון תשפ"ו.
לפי נתוני המשרד, כיום חיים במדינת ישראל 59,583 בני משפחות שכולות, ובהם 8,420 הורים שכולים, 4,872 אלמנות, 14,430 ילדי חללים, 31,814 אחים, 12 ארוסות ו־35 אפוטרופוסים. 7,165 בני משפחות שכולות נוספו לרשימה מאז 7 באוקטובר 2023.
בערב יום הזיכרון, כשבכותל המערבי יורידו את הדגל לחצי התורן, יתכנסו קבוצות של ישראלים ברחבי הארץ לשמוע את סיפוריהם של גיבורי הקרבות במלחמה שמלווה אותנו מאז 7 באוקטובר. לוחמים ומשפחות שכולות ישתפו במיזם "ניצחון בסלון" את סיפורי הקרבות ומורשת הנופלים, במטרה להעלות על נס את ניצחון הרוח הישראלית דווקא בערב הזה.
הכי מעניין
"כמה מפקדים ומשפחות שכולות התאחדו בהבנה שאנו רוצים לגבש את עם ישראל", מספרת ללי דרעי, אמו של סעדיה שנהרג בי"ד בסיוון תשפ"ד בלחימה בעזה, "קלטנו שהדרך הכי נכונה לשם עוברת בדמויות של הילדים שלנו, אבל רצינו לא רק לספר על נסיבות מותם, אלא גם על רוח הניצחון שפיעמה בהם. לכן החלטנו להכיר לאנשים מכל מיני מקומות דמויות שלא בטוח שהם נחשפו אליהן, וכך להרים את המורל ולהזכיר לעם ישראל ביום הזיכרון את גודלו".
ההיענות למיזם הייתה מדהימה. "ראינו שעם ישראל צמא מאוד לזה, ומאות משפחות פתחו את ביתן. עם ישראל זקוק לקול הזה, להכיר את הבנים לא רק דרך תמונות אלא דרך הערכים שספגו והובילו אותם בחייהם. ישנה קלישאה שכולנו מכירים, שבשדה הקרב אף אחד לא שאל מי היה בקפלן ומי הצביע ליכוד. כולם לחמו מאוחדים, כתף אל כתף. רצינו לספר על מה שמאפשר להם להיות שם מעבר למחלוקות, ולהטמיע את זה בנו".
מיזם דומה שיתקיים דווקא במרחב הציבורי הוא "זיכרון וגבורה", שבמסגרתו יוקמו עשרות מתחמים של מפגשי שיח עם משפחות שכולות, לוחמים ופצועי צה"ל, שורדי שבי ומשפחותיהם.
מיזם אחר, סיורי הזיכרון של "בשביל הנופלים", נולד מהחיבור בין המשפחות השכולות למפקדים בצה"ל. יחד הם ביקשו להפוך את פרק הזמן שבין יום השואה ליום הזיכרון לדרך סלולה, כמו השביל העולה מיד ושם להר הרצל. בשבוע הזה מתקיימים סיורים שנועדו לשלב בין הסיפור המיוחד של הארץ ללוחמים שנפלו למענה.
"היוזמה החלה לפני שמונה שנים כשיתוף פעולה בין אנשי ידיעת הארץ, משפחות שכולות ומפקדים, במטרה לחבר בין הכרת הארץ, מורשת קרב של נופלים ונופלות ובין הצד הערכי", מספר אלוף במיל' רוני נומה, לשעבר אלוף פיקוד מרכז, "יש בסיורים חיבור בין משפחות הנופלים לאנשים שמכירים טוב את הארץ ושביליה. אנחנו מנסים להוציא כמה שיותר סיורים לשטח מהצפון ועד הדרום, כדי שאנשים יכירו את הארץ, ישמעו את מורשות הקרב ויתנו למשפחות את ההזדמנות לספר על הבנים והבנות".
נומה מוסיף כי "מתוקף האחריות שיש לנו לנופלים ולמשפחות, המפקדים מובילים את רוב הסיורים. גם אלופים במילואים לוקחים בכך חלק. זה קשר שנוצר בנסיבות טרגיות, אבל הוא ממחיש את האחריות שיש לנו כמפקדים לאנשים שאנחנו מובילים, ובוודאי למי שלא הצלחנו להחזיר הביתה בשלום. חשוב לנו לבטא את הקשר הזה בסיור עצמו, ובדרך כלל מפקדים מביאים משפחות שמחוברות אליהם".
כך למשל, ביום שני יוביל נומה סיור בהר הרצל יחד עם יסכה שטיינברג, אלמנתו של אל"מ יונתן שטיינברג, מפקד חטיבת הנח"ל שהיה פקוד של נומה, ונהרג ב־7 באוקטובר. הסיורים פתוחים לציבור הרחב, אך יש להירשם אליהם מבעוד מועד באתר המיזם.
רצים לזכר הנופלים
לפני תחילת יום העצמאות, בשעה 17:30, יצא לדרך מנקודות הזנקה שונות ברחבי הארץ מרוץ ההנצחה "רצים לזכרם". מי שיזם את הרעיון, בועז יעקב, איבד בחומת מגן חברים רבים. ביום הזיכרון הוא לא מצליח להגיע לכל בתי העלמין, ולכן החליט להקדיש שעת ריצה אחת ביום הזה לזכרם.
"ככל שעברו השנים התגבש לי הרעיון לשתף עוד אנשים ברעיון, מתוך מטרה לרוץ לזכר כל הנופלים של מערכות ישראל. בשנת 2016 יצרתי מערכת אינטרנטית שבה אנשים יכולים להירשם עד ממש הרגע האחרון. הנרשמים מקבלים קובץ עם שם של נופל, מעוצב כמספר חזה, ועם זה הם יוצאים לריצה, הליכה או רכיבה. רציתי שזה יהיה נגיש לכולם, כדי שכל אחד יוכל לקחת חלק בהנצחה הזאת".
בכל שנה עוד רצים הצטרפו למיזם. השנה, אחרי עשור, אלפים הולכים להשתתף במרוצים. "לריצה מצטרפים אנשים פרטיים, ארגונים וגם קבוצות חינוכיות כמו חברי 'תוכנית יוסי טהר' של השומר החדש, שיש בה חניכים דרוזים ממג'דל־שמס ומג'וליס. זה הרבה מעבר למה שדמיינתי".
מה לריצה ולזיכרון?
"אנחנו רגילים באזכרה לקרוא תהילים או משניות. זה לא סותר כמובן, אבל יש משהו מיוחד מאוד בפעילות הספורטיבית, בחיבור בין גוף לנפש. יש תחושה כאילו אתה מזיע את הכאב החוצה, ותוך כדי האירוע אפשר גם ללמוד על הנופל ולהוציא את הרגש שהיום הזה מביא איתו דרך הרגליים.
"בנוסף, כשמתאגדות קבוצות הן נותנות למשפחות שכולות מקום, לא להיות לבד בבית, אלא לצאת החוצה, לראות אנשים, לבצע פעילות שמעלה את הדופק. יש קשר חזק בין כושר להרגשה טובה בנפש. גם למשפחות השכולות זה הופך את המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות לקל או אפשרי יותר. הן היו רגילות להיות ספונות בבית, ואחרי שיצאו החוצה והייתה להן גם הזדמנות לדבר על הנופלים בטקסים הן מצליחות לגלוש ליום העצמאות.
"לכן דווקא מרוץ מתחבר ליום הזה, וזו אולי הדרך הכי בריאה לסיים אותו. זה גם מחבר אותנו להכרת התודה לנופלים שבזכותם אנחנו יכולים לצאת ולהסתובב, לראות את הנופים, לנשום אוויר, ולהתגאות במדינה שלנו".
עוד כתבות בנושא
