אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, ובג"ץ לא יכריע בזכות דחייה, תתכנס ביום חמישי הקרוב האספה הבוחרת ותבחר רב חדש לעיר תל־אביב־יפו לאחר שמונה שנים שבהן לא היה לעיר העברית הראשונה רב מכהן.
64 חברי האספה הבוחרת, כמחציתם חברי מועצת העיר ומחציתם השנייה נציגי ציבור, יידרשו להכריע מי מבין 18 הרבנים שמועמדותם אושרה ייבחר לכהונה.
אף שתל־אביב היא אבן הראשה של היישוב העברי־ציוני המתחדש בארץ ישראל, גם בה - כמו בשורה ארוכה של ערים שנבחרו בהן לאחרונה רבנים - נרקם "דיל" שמטרתו להביא לבחירת רב חרדי המזוהה עם תנועת ש"ס. המועמד שהוסכם עליו בין ראש העיר רון חולדאי לבין ראשי המפלגה הוא הרב זבדיה כהן, ראש אבות בתי הדין בבית הדין הרבני האזורי בתל־אביב.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
הרב כהן, מרבניה הבולטים של העדה הבוכרית בעיר ובארץ בכלל, נחשב לתלמיד חכם בולט ולרב מסביר פנים, אך בקרב חברי מועצת העיר תל־אביב שוררת התנגדות רחבה לבחירתו. הקואליציה המתנגדת ל"דיל" בין ראש העיר לש"ס היא רחבה, ובאה לידי ביטוי בין השאר במספר חברי המועצה והסיעות החתומים על עתירה לבג"ץ המבקשת לעצור את התהליך. אתמול החליטה השופטת גילה כנפי־שטייניץ לקיים דיון בהול בעתירה ביום שני, עוד לפני הבחירות.
אם בסיומו של הדיון התהליך לא ייעצר, המתנגדים לדיל צפויים להתכנס לתמיכה במועמד אחד. המועמדים ששמם עולה בהקשר זה הם הרב בן־ציון אלגאזי, רב בית הכנסת הגדול בעיר, הרב יצחק בר־זאב, הרב אריה לוין והרב חיים אמסלם. נציין כי השלושה הראשונים הם רבנים המשרתים במילואים גם בימים אלו ממש, ולכל אחד מבין הארבעה יש בסיס תמיכה בתוך מועצת העיר ובקרב התושבים.
"תל־אביב לא תהיה גבעתיים, שבה נבחר מועמד ש"ס כמעט פה־אחד. אפילו לא נהיה כמו קריית־אונו, שם זכה מועמד ש"ס לכמעט שני שלישים מהקולות", אומר לנו גורם המעורה במגעים להסכמה, "אני מקווה שנצליח לדחות את הבחירות, אך אם זה לא יקרה - המאבק פה יהיה משמעותי".
הרב זבדיה כהן | צילום: משה לנקר
חיים גורן, סגן ראש העיר ויושב ראש סיעת "מאמינים" במועצת העיר, תוקף בשיחה עם מקור ראשון את ההחלטה לקיים את תהליך הבחירה במועדו, על אף המלחמה. "בזמן שאני במילואים בגבול הצפון, יחד עם חברים נוספים מהגוף הבוחר ומועמדים למשרת הרב, בוחר משרד הדתות להאיץ הליך מינוי שאינו משקף את רצונם וצרכיהם האמיתיים של תושבי תל אביב־יפו".
גורן, אחד מחברי המועצה החתומים על העתירה, דורש לעצור באופן מיידי את התהליך. "צריך לקיים דיון ענייני ומעמיק בטענות שהעלינו בנוגע להרכב הגוף הבוחר שמונה על ידי השר, ולחדש את הליך המינוי רק כאשר המצב הביטחוני יתייצב וניתן יהיה לקיים את הבחירות בצורה הוגנת, שקופה ושוויונית ולא באופן אבסורדי – בדרך המשרתת דווקא את מי שלא נושא בנטל ברגעים אלו".
גורן מקדם בימים אלו את מועמדותו של הרב בן־ציון אלגאזי, שהוא לדבריו "רב בעל גדלות תורנית, המשלב תורה עם שירות צבאי, וגם במלחמה זו שירת מאות ימים במילואים בדרגת סגן־אלוף, אישיות נעימה לבריות, שבכוחו לתת שירות מאיר פנים, מכיל, מאחד ומחזק".
הרב בן ציון אלגאזי, הרב דוד תורג'מן והרב דוד אסולין | צילום: יוסי זליגר
במשרד לשירותי דת דחו בתוקף את הדרישה לדחות את מועד הבחירות, בטענה כי דווקא בתקופה כזו יש חשיבות בקיומן במועד שנקבע. "חשוב לזכור כי חוסנה של מדינת ישראל נמדד לא רק ביכולתה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים, אלא גם ביכולתה להמשיך לשמר מוסדות שלטון ומערכות ציבוריות מתפקדות", כתב צוריאל פורת מהמשרד לשירותי דת - המשמש מרכז ועדת הבחירות - לרב בר־זאב, אשר פנה בבקשה לדחות את מועד הבחירות לנוכח גיוסו למילואים בצו 8.
לדברי פורת, "המשך פעילותם התקינה של מוסדות הציבור, ובכלל זה מינוי בעלי תפקידים מרכזיים ומתן שירותי דת מלאים לאזרחי המדינה, הוא חלק בלתי נפרד מחוסנה של החברה הישראלית דווקא בימים מורכבים אלו. אנו בטוחים כי גם אתה שותף לרצון לשמור על הליך תקין, מכבד וממלכתי, אשר יאפשר את בחירתו של רב העיר בהתאם לחוק ולצורכי הציבור".
כיבוש חמישים ערים ומועצות
תל־אביב, שהבחירות בה צפויות כאמור להתקיים בשבוע הבא, ורמת־השרון, שהבחירות בה ייערכו מיד לאחר חג הפסח, אינן לבד. ב־9.5 החודשים החולפים נבחרו עשרה רבנים בשורה של ערים ומועצות מקומיות, כחלק מ"בליץ" בחירת רבנים שספק אם נראה כמוהו בכל 77 שנות קיומה של מדינת ישראל.
ב־4 ביוני 2025 נבחר הרב ירון אשכנזי לרבה של העיר גדרה. כארבעה חודשים מאוחר יותר, ב־26 באוקטובר, נבחר הרב יחיאל ברוך בסיס לכהן כרב העיר ראש־העין, ובאותו יום ממש נבחר גם הרב אליהו מזוז לרבה של המועצה המקומית קצרין. רגע לפני תום 2025, ב־23 בדצמבר, נבחר הרב ארז אלחרר לרב העיר הוד־השרון, ומאז רק גבר קצב הבחירה.
ב־8 בינואר 2026 נבחר הרב יוסף טולידאנו לרבה של קריית־ביאליק אחרי 17 שנה שלא היה לעיר רב מכהן. שבוע אחר כך, ב־15 בינואר, נבחר הרב יצחק רפאל אבוחצירא לרבה של רמלה. ב־4 בפברואר 2026 נבחר הרב אורי סדן לרב המועצה המקומית סביון, וימים ספורים אחר כך, ב־8 בפברואר, נבחר הרב אברהם דרעי לרב העיר באר־שבע. חודש לאחר מכן, ב־8 במרץ, נבחר הרב משה אדרי לרב העיר גבעתיים, ושבוע לאחר מכן, ביום ראשון השבוע, נבחר הרב יצחק ורדי לרב העיר קריית־אונו.
ארבעה מעשרת הרבנים שנבחרו בגל הנוכחי הם דור שני לרבנות העיר שהם נבחרו לכהן בה, וכך "ירשו" את כס הרבנות. הרב יצחק רפאל אבוחצירא הוא בנו של רב העיר רמלה לשעבר הרב יחיאל אבוחצירא, שפרש לגמלאות לפני כשנתיים, עם הגיעו לגיל 80. הרב אברהם דרעי הוא בנו של רב העיר באר־שבע הרב יהודה דרעי, שהלך לעולמו בעודו מכהן ברבנות בחודש יולי החולף. הרב יחיאל ברוך בסיס הוא בנו של רב העיר ראש־העין הרב עזריה בסיס שהלך לעולמו בשנת 2018, והרב משה דרעי הוא בנו של רב העיר הספרדי של גבעתיים הרב פנחס אדרי, שנפטר לפני כשנה.
מי שקידמה בכוח רב את תהליך הבחירות בכל הערים והמועצות הללו היא תנועת ש"ס. בנובמבר 2024 התניעה ש"ס את תהליך הבחירות בכחמישים ערים ומועצות מקומיות בכל רחבי הארץ, ומאז היא פועלת להביא לבחירת רבנים מטעמה בכמה שיותר רשויות. מבין עשרת הרבנים שנבחרו לאחרונה, רק במקרה אחד, בסביון, נבחר מועמד שלא היה המועמד של ש"ס – הרב סדן. אפילו בבאר־שבע, שבה נאבק ראש העיר בגלוי נגד בחירת הרב דרעי, אחיינו של יושב ראש ש"ס, ניצח מועמד התנועה, אף שבהפרש של קול אחד בלבד. בקריית־אונו, שבה התקוממו רבים נגד הדיל בין ראשת העיר ממפלגת יש עתיד לבין ש"ס, גבר בתחילת השבוע הנוכחי מועמדה של התנועה, הרב ורדי, על סא"ל במיל' הרב רואי מרגלית שהתמודד מולו.
עו"ד אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון "עיתים", מציין כי בש"ס פועלים בימים אלו לקדם בחירת רבנים גם בערים נוספות, שבהן טרם נקבע עד עתה מועד לקיום בחירות. "זה קורה בכל מקום שבו ש"ס מאמינה שיש לה סיכוי טוב להביא לבחירת רב מטעמה. כך למשל הוקמה לאחרונה ועדת בחירות בעיר נתניה, וגם בחריש מנסים בש"ס לקדם את התהליך. הם במרוץ נגד השעון הפוליטי, במטרה להספיק כמה שיותר עד היציאה לבחירות. להערכתנו, הליכי בחירת רב שייקבע להם תאריך עד נפילת הממשלה יימשכו. היכן שלא ייקבע תאריך, ברגע שנצא לבחירות הכול ייעצר".
למה זה כל כך חשוב?
"בחירת הרבנים משפיעה בטווח הארוך בשני מישורים וחצי. ראשית, מאז שש"ס תיקנה את התקנות, רבנים נבחרים לתקופה בלתי קצובה עד צאתם לגמלאות. לפעמים מדובר בשלושים או ארבעים שנה. זה אומר שהרבנים שנבחרים כעת יכהנו שנים רבות, לפחות בחלק מהמקומות.
"המישור השני הוא הרכב מועצת הרבנות הראשית. זה נושא שלא מספיק מדברים עליו, אבל הרבנים של ירושלים, תל־אביב, חיפה ובאר־שבע הופכים אוטומטית להיות חברי מועצת הרבנות הראשית לכל תקופת כהונתם. הרב דרעי, שנבחר לאחרונה לרב העיר באר־שבע בגיל 45, ישמש בהגדרה כשלושים שנה כחבר מועצת הרבנות הראשית. מועצת הרבנות היא הדירקטוריון, הגוף שמחזיק במרבית הסמכויות החוקיות של הרבנות הראשית. זה נכון בהסמכת רבנים, בנושאי כשרות ובתחומים נוספים.
"ש"ס ניצחו בבאר־שבע, ועכשיו הם הולכים על תל־אביב. בירושלים המחלוקת הפנימית מקשה עליהם לקדם את הנושא, ובחיפה ראש העיר יונה יהב עושה להם שרירים ולכן הם תקועים, אבל הם בהחלט עשו מאמץ לקדם את הנושא.
"רבני הערים הגדולות והמועצות המקומיות הם גם חלק משמעותי מאוד מהאספה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית מדי חמש שנים ואת הרבנים הראשיים מדי עשר שנים. זה מעגל שמזין את עצמו ומחזק את עצמו. באופן הזה ש"ס מבצרת את השליטה שלה בכל הרבדים של עולם שירותי הדת למשך עשורים רבים קדימה. היא עושה לצורך כך שימוש בשליטה שלה הן במשרד הפנים, הן במשרד לשירותי דת, וקובעת עובדות בשטח".