בג"ץ התחמק מלהכריע: "מיהו חילוני"?

ביום ראשון הקרוב יערכו הבחירות לרב העיר קרית אונו, בצילו של "דיל" מוזר בין ראשת עיר מ"יש עתיד" לעסקני מפלגת ש"ס. הרכבת האסיפה הבוחרת עוררה שאלה משונה: האם כדי לקבוע שאדם חילוני, די בכך שהוא יצהיר כך?

תוכן השמע עדיין בהכנה...

שופטת ביהמ"ש העליון רות רונן | יונתן זינדל, פלאש 90

שופטת ביהמ"ש העליון רות רונן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

האם מי שלמדה באולפנה ושירתה בשירות הלאומי יכולה להיחשב ל"חילונית"? ומה עם אשה שגאה בארגון של שיעורי תורה וב"קירוב רחוקים" בביתה? ואילו חבר בעמותת בית כנסת, האם הוא יכול להיחשב כ"חילוני"? ומה אם הוא אינו חבר בעמותה, אלא מנהל פעילויות קהילתיות-תרבותיות בבית הכנסת ומפעיל את גמ"ח האבלים שלו? השאלות הללו, שעשויות להיראות מעט משונות ואולי אפילו מגוחכות, העסיקו השבוע את שופטי בג"ץ, שלמעלה מיובל שנים לאחר פסקי הדין המכוננים בשאלת "מיהו יהודי" מצאו את עצמם נדרשים להכריע "מיהו חילוני". הסוגיה כבדת המשקל הזו הונחה לפתחו של הרכב השופטים, כחלק מעתירה שביקשה לפסול את הרכב האסיפה הבוחרת בבחירות לרב העיר קרית אונו. עתירה שבאה לעולם במטרה לעצור את תהליך הבחירות לרב העיר, אך במבחן התוצאה כשלה בכך. פסק הדין שניתן ביום שני השבוע דחה את העתירה, והבחירות תתקיימנה כבר ביום ראשון הקרוב. 

עוד כתבות בנושא

תהליך בחירת רב העיר קרית אונו יצא לדרך לפני כשנה וחצי, חודשים ספורים לאחר פרישתו לגמלאות של רב העיר הוותיק, הרב ד"ר רצון ערוסי, שהגיע לגיל גבורות בשנת 2024. זהו חלק ממהלך רחב הרבה יותר שמובילה תנועת ש"ס בקדנציה הנוכחית, בניסיון להביא לבחירת עשרות רבני ערים המזוהים אתה. כך למשל נבחר ביום ראשון השבוע רב חדש לעיר גבעתיים, הרב משה אדרי, בנו של רב העיר לשעבר הרב פנחס אדרי ז"ל. מי שהגיע לברך את הרב הטרי לא היה השר יריב לוין המכהן רשמית כשר לשירותי דת, אלא ח"כ מיכאל מלכיאלי שכיהן בתפקיד השר עד לפרישתה המדומה של ש"ס מהממשלה. גם בקרית אונו בוחשת ש"ס לעומק בקלחת בחירת הרב הבא, בתיאום מלא דווקא עם ראשת העיר מטעם רשימת "יש עתיד ותקווה" הקשורה למפלגת יש עתיד. 

הרב ד“ר רצון ערוסי. | מאיר אזולאי

הרב ד“ר רצון ערוסי. | צילום: מאיר אזולאי

אלא שלא כל התושבים שמחו לנוכח הדיל שנרקם בין הצדדים. כמה מהם, ובראשם חברת מועצת העיר קרית אונו ליאת גרוסמן תמיר, עתרו כאמור לבג"ץ בניסיון לעצור את המהלך. העתירה, שהוגשה בחודש שעבר, כוונה נגד האופן בו הורכבה האסיפה הבוחרת את רב העיר, וכללה כמה טענות מרכזיות, חלקן פרוצדורליות וחלקן מהותיות. כך למשל הציגו העותרים מכתב, עליו חתומים חמישה מבין 16 "נציגי הציבור" החברים באסיפה הבוחרת, ובו תמיכה חמה ונלהבת במועמדותו של רב מסוים לכהונת רב העיר. העותרים אף הראו כי התמיכה הפומבית הזו הביאה לכך שלפחות מועמד פוטנציאלי אחד מבין הרבנים הפעילים ומוכרים בעיר נמנע מלהציג את מועמדותו הוא בבחירות. 

הכי מעניין

הטענה המהותית השנייה והמעניינת יותר של העותרים עסקה בשאלה בה פתחנו, "מיהו חילוני?". תקנה 8(4) לתקנות העוסקות בבחירת רבני עיר קובעת כי נציגי הציבור הממונים לחברים באסיפה הבוחרת, הן על ידי השר והן על ידי מועצת העיר, "ייתנו, ככל האפשר, ייצוג לגופים, למגזרים ולעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת יהודיים בעיר". בעתירה נטען כי לפי נתוני מפקד האוכלוסין לשנת 2022 רוב מכריע מאוכלוסיית העיר הם חילונים (70%), מיעוטם הם מסורתיים (21%), אחוזים בודדים - דתיים (5.6%), ואילו האוכלוסייה החרדית בעיר היא בגדר "קומץ" בלבד (0.4%). על אף זאת, ציינו, החילונים הם מיעוט מקרב נציגי הציבור שמונו לאסיפה הבוחרת. את נציגי הציבור הללו, שמספרם על פי התקנות זהה למספר חברי מועצת העיר, ממנים השר ומליאת המועצה. שליש מהחברים ממונים בידי מועצת העיר, בהתייעצות עם השר, ושני שליש ממנה השר בהתייעצות עם המועצה. במקרה של קרית אונו, בה ישנם 16 חברים במועצת העיר, חמישה מונו בידי המועצה ו-11 בידי השר, ולמעשה בידי אנשי תנועת ש"ס הממשיכים לנהל את המשרד לשירותי דת גם תחת השר לוין. כאשר הועברה רשימת נציגי הציבור מטעם השר להיוועצות עם המועצה, הוצגו כמה מהם כמי שנמנים על הציבור החילוני בעיר. אך בעתירה הוצגו ראיות לכאורה לכך שלפחות בארבעה מקרים זה לא בדיוק המצב. רוב הראיות הללו היו מתוך מה שאותם נציגי ציבור סיפרו על עצמם בקורות החיים שלהם, ומיעוטן מפרסומים ברשתות החברתיות. כך למשל טענו העותרים כי אחת הנציגות, שטענה שהיא חילונית, בוגרת מוסדות חינוך דתיים ותמונותיה בפייסבוק מציגים חזות של אשה דתיה. בנוגע לנציגת ציבור נוספת הם ציינו כי מי שמספרת על עצמה שהיא עוסקת ב"קירוב רחוקים" לא יכולה אף היא להיחשב לחילונית, על אף הגדרתה העצמית.

עוד כתבות בנושא

אז כיצד נדע מיהו חילוני? גם השופטת רונן שכתבה את פסק הדין בחרה שלא לתת לשאלה הזו תשובה חד משמעית. מצד אחד היא ציינה ראוי לכבד את האופן בו אדם מגדיר את עצמו מבחינה דתית. "הגדרתו הדתית של אדם היא חלק בלתי נפרד מזכותו לחירות ולאוטונומיה אישית, וככלל מדובר בעניין הנתון ללבו, לאמונתו ולהשקפת עולמו". התפייטה כבודה. רונן ציינה אמנם ש"הזכות להגדרה עצמית בענייני דת אינה מוחלטת ועשויה לסגת מפני הוראות דין שונות", אך טענה כי "מהראיות אותן הציגו העותרים לא ניתן להגיע למסקנה חד-משמעית לפיה נציגי הציבור אכן שייכים למגזר הדתי כפי שנטען; אלא רק כי ישנם היבטים בחייהם שהם בעלי זיקה לדת". ובכלל, כך הזכירה, חלוקת נציגי הציבור איננה אמורה לשקף את ההתפלגות הדתית באוכלוסיית העיר באופן מדויק, ולכן ההכרעה בשאלה אם הארבעה דתיים או חילונים כלל אינה נדרשת. ובקיצור, תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה מיהו חילוני לא תבוא, כך נראה, משולחנו של בג"ץ.