הסנקציה על תרומות לישיבות יכולה לשנות את המאבק בהשתמטות החרדית

בגץ הציע סעיף דרמטי, שעשוי לשנות את תמונת הסנקציות על משתמטים. וגם: השופט המחוזי שמחלק דרגות לשוטרים

בחורי ישיבה (אילוסטרציה). | יהודה עוז - סוכנות הידיעות "חדשות 24"

בחורי ישיבה (אילוסטרציה). | צילום: יהודה עוז - סוכנות הידיעות "חדשות 24"

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הסכמת החרדים להורדת חוק הגיוס משולחן הכנסת עלתה למדינה בין 3 ל־4 מיליארד שקלים. הסכום הזה כולל גם תקציבים המופנים למנגנונים שפועלים באופן חזיתי נגד האינטרס הלאומי, כמו 50 מיליון שקלים להחזקה מלאכותית של צעירים חרדים "נושרים" בישיבות במקום לשלוח אותם לבקו"ם. חלק נוסף מהכסף הגדול הולך למימון עקיף לישיבות דרך סעיפים עוקפים שונים ומשונים, כמו תמיכה בתלמידי ישיבות מחו"ל או בתחזוקת מבני דת. כל זה בתקופה שבה אלפים רבים של מילואימניקים מגויסים, ומשפחותיהם מתוחות עד לקצה.

יד ימין של המדינה לא יודעת מה עושה יד שמאל: בצד השני של המשוואה בג"ץ מצפה לקבל ביום ראשון הקרוב את תשובת המדינה ביחס לשאלה אילו סנקציות אפשר להטיל על חייבי הגיוס המשתמטים. צוות השרים בהובלת מזכיר הממשלה גורר רגליים ואינו מקדם את עבודת המטה, ומי שיידרש לבצע אותה בסוף יהיה הייעוץ המשפטי. הדיון המכריע צפוי להתקיים לאחר חג הפסח.

הפגנת חרדים ליד לשכת הגיוס בצפת. למצולמים אין קשר לנאמר | דוד כהן,פלאש 90

הפגנת חרדים ליד לשכת הגיוס בצפת. למצולמים אין קשר לנאמר | צילום: דוד כהן,פלאש 90

בדיונים קודמים אותת בג"ץ על כוונתו להתערב ולהחיל סנקציות על המשתמטים, והשאלה היא מה יהיה כלול בסל. עד כה דובר על סעיפים קלאסיים כמו שלילת מחיר למשכן, שלילת הנחות בתחבורה ציבורית, שלילת מלגות לימודים לסטודנטים חרדים בהשכלה גבוהה, ביטול תקני הדרכה במשרד החינוך המאוישים על ידי משתמטים ועוד.

הכי מעניין

לאחרונה נכנס לדיון סעיף נוסף, שהוא לא פחות מדרמטי: שלילת הטבות המס הנובעות מסעיף 46, מתרומות לעמותות המפעילות ישיבות גבוהות שרוב תלמידיהן משתמטים משירות. ההשלכות על גיוס התרומות יהיו מרחיקות לכת, שכן לתורמים לא יהיה שוב תמריץ של זיכוי מס. המהלך הזה מצוי בדיונים והוא טרם הוכרע. אם הייעוץ המשפטי יכניס אותו לתגובה שלו ובג"ץ יאמץ אותו, זו תהיה לא פחות מרעידת אדמה.

מאחר שמי שעומד בראש ההרכב שיקבל את ההחלטה יהיה נעם סולברג, לקואליציה חשוב כבר עכשיו לאותת לו שלא לאתגר אותה מדי.

דרגה שיפוטית

טוויסט מעניין בפרשת השר בן־גביר ורפ"ק רינת סבן. השופט דוד גדעוני, מבית המשפט המחוזי בירושלים, הורה לשר לביטחון לאומי לקדם את סבן לדרגת סגן־ניצב, אבל הוסיף תוספת מוזרה: "ככל שהשר לא ימלא אחר פסק הדין במועד הנזכר, ישתכלל קידומה של העותרת לתפקיד סגן־ניצב מכוח החלטה שיפוטית ובתחולה רטרואקטיבית".

רפ"ק רינת סבן | יונתן זינדל, פלאש 90

רפ"ק רינת סבן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הביקורת על ההתנהלות של בן־גביר מובנת וכתבתי עליה פה, אבל במחילה, מהיכן שאב כבודו את הסמכות להעניק דרגה לשוטרת? שום חוק אינו מעניק לשופטים סמכות להעניק דרגה או לקדם עובדים. אם השר לא ייענה לפסיקה, בית המשפט יכול לפסוק בבקשת ביזיון בית המשפט, אבל אין לו אפשרות להחליף את השר בפעולה המנהלית עצמה. האירוע הזה הוא המחשה לאסקלציה שנוצרת כאשר שני הצדדים – השר והשופט – מתנהלים באופן לא ממלכתי ומפירים את כללי המשחק.

ב' בניסן ה׳תשפ"ו20.03.2026 | 07:25

עודכן ב