בעידן שבו מסכים מרצדים מקיפים אותנו מכל עבר וכל אדם אוחז בכיסו מנגנון להפצת מידע להמונים, נדמה כי ההבנה שלנו את המציאות מעולם לא הייתה שברירית יותר. בראיון בפודקאסט 'על המשמעות' בהגשת עו"ד תמיר דורטל, התארחה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, כדי לפרק את המנגנונים הכלכליים, הפסיכולוגיים והטכנולוגיים המעצבים את התודעה הקולקטיבית שלנו. הדיון חושף תמונה מורכבת של אקוסיסטם תקשורתי שבו עקרונות היסוד של הדמוקרטיה מתנגשים חזיתית עם המודלים העסקיים של ענקיות הטכנולוגיה.
אחד הטיעונים המרכזיים שעלו בשיחה נוגע לאופן שבו צרכני החדשות תופסים את עצמם ביחס לגופי השידור. ד"ר שוורץ אלטשולר הצביעה על חוסר היכולת האמיתית של הציבור להעריך איכות עיתונאית נקייה. "למשתמש הממוצע, או לצרכן התקשורת הממוצע, אין את היכולת בעצם להגיד - פה אני יכול להיות בטוח ושקט שיש דיוק בעובדות, שיש בדיקה משני מקורות, שיש הצלבה עם נתונים, ופה אין", טענה. לדבריה, הקהל נוטה לשפוט כלי תקשורת בעיקר על סמך זיהוי פוליטי פשטני, ולא על סמך מתודולוגיה עיתונאית.
במציאות כזו, שבה אין תגמול צרכני אמיתי לאיכות, שוק התקשורת נוטה להתבסס על פאנלים זולים של חלוקת דעות במקום על תחקירים יקרים החושפים שחיתויות ומוציאים דברים מהחושך אל האור. בסוגיה זו, עלו גם חילוקי דעות מול מציעי רפורמות ממשלתיות דוגמת שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, כאשר עלתה השאלה האם התערבות ממשלתית תייצר תחרות חופשית או פוליטיזציה מסוכנת.
הכי מעניין
הנקודה המדאיגה ביותר בראיון התמקדה בהיעלמותה של האמת האובייקטיבית בתוך ים המידע, במיוחד לאור כניסת כלי הבינה המלאכותית ויצירת תוכן סינתטי שלא ניתן להבחין בינו לבין המציאות. תופעות של פעילות מתואמת על ידי בוטים זרות מהוות סכנה ברורה. "אנו נתונים במשבר קיומי של בירור המציאות, הציבור איבד את הזכות לביטחון עובדתי", הזהירה שוורץ אלטשולר בנחרצות. "איך אני אדע אם הקול שאני שומעת עכשיו הוא מכונה שיצרה אותו, איך אני אדע אם התוכן הזה הוא תוכן שמקורו מסחרי, ואיך אני אדע שהציפו אותי בפייסבוק בגלל שאיזו פעולה מתואמת לא אותנטית עבדה על האלגוריתם".
עו"ד תמיר דורטל התייחס להיעדרם של כלי תקשורת בלתי תלויים, והדיון נסב אל עבר ענקיות הטכנולוגיה. ההבנה כי הפלטפורמות הדיגיטליות אינן סוכנויות חדשות ניטרליות היא קריטית. "האופטימיזציה של האלגוריתם מנסה לגרום לי, בכל דרך העומדת לרשותו, להישאר בפלטפורמה במצב של עוררות רגשית", קבעה שוורץ אלטשולר. "אסטרטגיה זו, אשר בזהה לפוליטיקה הפופוליסטית המאפיינת מנהיגים מסוימים, מנצלת את החולשות הפסיכולוגיות העמוקות ביותר של המשתמשים. הדבר חמור פי כמה באפליקציות מסרים כמו ווטסאפ וטלגרם", אשר הוגדרו במהלך הראיון כ"חור שחור ענק" נטול רגולציה לחלוטין.
עוד כתבות בנושא
המסקנה העולה מן השיחה ברורה: הדמוקרטיה המודרנית זקוקה לחישוב מסלול מחדש באשר לאופן שבו מידע מיוצר, מופץ ונצרך, אחרת יסודותיה העובדתיים ימשיכו להישחק עד דק.