כ־30,000 חולי סרטן חדשים מאובחנים בישראל מדי שנה. לצד עלייה רציפה בהיקף החולים, מתרחשת ירידה ביחס בין רופאים למטופלים. משרד הבריאות הקים ועדת מומחים במטרה למצוא פתרונות להתמודדות עם העומס, הגידול במספר החולים ומחסור בכוח האדם, ובדגש על הפריפריה.
הוועדה מונתה בסוף שנת 2024, ובראשה עמד פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק, וחבריה מומחים מגוון רחב של תחומים ממערכת הבריאות. את מסקנותיה הגישה הוועדה אתמול (שלישי) למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בדו"ח הכולל תמונת מצב עדכנית של הטיפול בסרטן בישראל, לצד תוכנית עבודה הנפרסת על פני השנים הקרובות.
פרופ' יונתן הלוי, נשיא בית החולים שערי צדק | צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90
עומס יתר וקושי בפריפריה
נכון לסוף שנת 2021 חיו בישראל 98,813 אנשים שאובחנו עם סרטן חודרני בין השנים 2017–2021, חלקם חולים פעילים וחלקם מחלימים הזקוקים למסגרת מעקב מקצועית ורציפה. מדובר בקבוצה הולכת וגדלה של מטופלים שחיים שנים רבות לאחר האבחון, לעיתים עם מחלה כרונית הניתנת לשליטה ארוכת טווח. ישנה עלייה מתמדת במספר המאובחנים החדשים (משנת 2005 ועד 2021), אך עלייה גדולה יותר במספר המטופלים במערכת בשל הזדקנות האוכלוסיה, ועלייה בשרידות החולים ובאפשרויות הטיפול.
הכי מעניין
מדו"ח הוועדה עולה כי מערך האונקולוגיה בישראל מתמודד כיום עם עומסים כבדים. כיום אין הגדרה מחייבת למכון אונקולוגי מבחינת תקינת כוח האדם או היקף שירותים, כך שנוצרים פערים בין המכונים. חלק מהמכונים פועלים מעבר ליכולת התפעולית שלהם, בעוד שבמכונים אחרים בפריפריה חסרים תקנים, תשתיות ורכיבי כוח אדם בסיסיים. בתחום הרדיותרפיה בולטים שחיקה במכשירים, צורך בשדרוג תשתיות, עיכובים בזמינות טיפולים וחוסר בהנדסה רפואית מספקת לתחזוקת המכשור.
בישראל פועלים כיום 24 מכונים אונקולוגיים בפריסה נרחבת, אולם השירותים הניתנים בהם אינם אחידים, עובדה הגורמת לתנועת מטופלים למרכז הארץ. כך לדוגמה, כשליש מחולי הסרטן באיזור הדרום נוסעים למחוז אחר כדי לקבל טיפול. כ־60% מהטיפולים התרופתיים ניתנים בארבעה בתי חולים בלבד, שלושה מהם במרכז. 21% מחולי הסרטן מקבלים טיפול מחוץ למחוז מגוריהם, בעיקר בשל הבדלי איכות, זמינות ותשתיות.
עוד כתבות בנושא
מלבד זאת, קיימים גם פערים משמעותיים גם בתחום כוח האדם. בפועל לא קיימת בישראל תקינת כוח אדם עדכנית באונקולוגיה ונדרשת בכך אסדרה מלאה. על פי נתוני משרד הבריאות, נכון ל-2023, בישראל ישנם 367 מומחים באונקולוגיה, 287 מהם עד גיל פרישה. פתיחת פנקסי התמחות חדשים, מידי שנה, עומד על 30-20 במסלול אונקולוגיה רפואית וכמה בודדים ברדיותרפיה. בעשורים האחרונים מספר המומחים עלה פי 3, ומספר המתחילים התמחות יותר מהוכפל. כתוצאה מכך, זמן רופא-מטופל פחת, מה שעלול לפגוע באיכות הטיפול ובחוויית המטופל.
העומס והשחיקה מקשים גם על פיתוח עתודה ניהולית, במיוחד בפריפריה, שם קיים מחסור במנהלים קבועים, דבר המשפיע על תפקוד המכונים. המחסור הקיים ברופאים אונקולוגים מומחים ומתמחים מייצר תחרות קשה בין המכונים, עניין המהווה אתגר בגיוס כוח אדם מקצועי, בעיקר למכונים הקטנים והממוקמים בפריפריה הגיאוגרפית, ובכך מייצר פערים בטיפול בין פריפריה למרכז.
כיום בישראל קיים מחסור ברופאים אונקולוגים ורופאי רדיותרפיה, מחסור ניכר באחיות אונקולוגיות, היעדר מספק של עוזרי רופא, מזכירות רפואיות ותיאומי טיפול, וכן פערים גדולים בתקני מקצועות בריאות חיוניים כגון פיזיותרפיסטים, תזונאיות, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים, שלכולם תפקיד קריטי בטיפול האונקולוגי המודרני. כמו כן, העלייה המשמעותית במספר המחלימים דורשת למערך ייעודי של מעקב רב-מקצועי, כולל תמיכה נפשית, פיזיותרפיה, תזונה, טיפול בכאב וניהול סימפטומים מורכבים. מערך שטרם הוסדר במלואו ואינו מפותח דיו
המלצות הוועדה
על מנת לחזק את איכות הטיפול ולהפחית את העומסים, הוועדה ממליצה על הגדרות תפקידים חדשות, כגון אחיות מומחיות, מתאמי טיפול ומזכירות רפואיות מתקדמות - עניין שיוריד מהרופאים חלק ניכר מהמשימות הבירוקרטיות ויאפשר להם להקדיש יותר זמן למפגש עם המטופל.
הוועדה ממליצה על הקמת סטנדרט טיפולי אחיד עבור כלל המכונים, קביעת תחומי אחריות ברורים, הרחבת הכשרות מקצועיות ופיתוח מסגרות תמרוץ שישפרו את איכות השירות ויבטיחו שמירה על רופאים ואנשי צוות מקצועיים בתוך המערכת. כדי להתמודד עם פערי כוח האדם, הוועדה מציעה תוכנית רב־שנתית להגדלת התקינה בכל המקצועות. הדו"ח מדגיש כי ללא תוספת של כוח אדם לא ניתן יהיה ליישם את הסטנדרט המומלץ.
הדו"ח מגדיר גם תשתיות חיוניות הנדרשות להפעלת מכון אונקולוגי איכותי. החל בהיקף הרופאים והאחיות, דרך תיאום טיפול ותמיכה סוציאלית, ועד שירותי פיזיותרפיה ותזונה משולבים בתוך מסגרת הטיפול.
בנוסף, ממליצה הוועדה על הקמת מערך החלמה ארצי, מסגרת מתואמת ומוסדרת למעקב אחר מחלימי סרטן שכוללת שיקום, תמיכה נפשית, תזונה רפואית, ניהול סימפטומים ותיאום טיפול בקהילה. על מנת לתת מענה אונקולוגי גם בקהילה, ממליצה הוועדה על הקמת אשפוזי יום בקהילה בשיתוף בתי החולים, קביעת מסלולי אבחון מהיר, פיתוח שירות ומעקב ייעודי למחלימים, וכן שיפור מנגנון אישורי תרופות ומעבר חלק בין בית חולים לקהילה.
לצד כל אלה הוועדה מדגישה את הצורך בהקמת גוף יישום חזק במשרד הבריאות שיפקח על הוצאת ההמלצות לפועל, יתעדף משימות ויבטיח שניהול השינוי יתבצע לאורך שנים. הוועדה מדגישה כי ההצלחות העתידיות תלויות בניהול מדויק, בקביעת יעדים ברורים ובנכונות מערכתית להשקעה מתמשכת.