"אתה מסכן את מי שאיתך": יהודה גליק שוב הורחק מהר הבית

"לפי החומר הקיים בידי משטרת ישראל עולה חשש ממשי כי נוכחותך בהר הבית תעורר הפרות סדר חמורות", הוטח בפעיל ההר הוותיק ח"כ לשעבר יהודה גליק, במהלך שימוע שנערך לו בשבוע שעבר במשטרה. וכל כך למה? כי גליק שר את ההמנון הלאומי עם קבוצת תיירים שהדריך למרגלות רחבת כיפת הסלע בערב יום כיפור. "שימוע" נגזר מלשון שמיעה, אבל נראה שקצין המשטרה אסף הראל לא הקשיב כלל לטענותיו של גליק. כלומר, הוא תיעד אותן במדויק, אבל לכל קורא סביר של המסמך ברור שהמשטרה החליטה מראש להרחיק את גליק מההר וקיימה את השימוע למראית עין בלבד וכדי לסמן "וי".

האמת היא שזה חמור עוד יותר. מטענותיו של גליק, שקצין המשטרה כלל לא טרח להתמודד עמן, עולה הרושם שהרחקתו מההר לחצי שנה נובעת לא מהפרה כלשהי של הכללים שביצע אלא מסיבות אחרות לגמרי. לא מופרך שלגורם במשטרה, בשב"כ או במשרד ראש הממשלה היה חשוב לשדר לווקף, ובאמצעותו לירדן, שהוא דואג לרסן את השאיפות היהודיות המתגברות ביחס להר. ומי כמו יהודה גליק, מסמליו המובהקים וההיסטוריים של המאבק על הר הבית, מתאים לשמש קורבן ציבור למען פיוס המוֹלך הירדני?

"אתה מסכן את עצמך ואת הנוכחים שאיתך", האשים הראל את גליק. "התעלמת מההנחיות. אתה הולך בקבוצות לא מאובטחות ושר בהר הבית. האנשים שעולים איתך משתחווים במקומות כאלה ואחרים בהר. בערב יום כיפור שרת 'התקווה' במדרגות גרם 4". בעגה המשטרתית, "גרם 4" הוא המדרגות המוליכות אל רחבת כיפת הסלע ממערב.

"איש מעולם לא אמר לי שאסור לשיר בהר הבית", הכתיב גליק את תגובתו להראל. "כל מה שהמשטרה תגיד לי אני אכבד, אם אני אוהב זאת ואם לא. אפילו אם המשטרה תאמר לי שעליי להחזיק קקטוס – אני אחזיק. שרתי עם הקבוצה שהדרכתי היכן שהקבוצות היהודיות שרות בכל יום". גליק גם הזים את טענת המשטרה שהקבוצה הייתה בלתי מאובטחת, ונעזוב לרגע את הטירוף המסתתר מאחורי ההנחה המשטרתית ששירת ההמנון הלאומי בהר היא מעשה שיש בו משום סיכון עצמי, ולכן יש לעשותו כביכול רק ב"קבוצות מאובטחות". "לוויתי על ידי שני שוטרים", הוא התגונן, "ואף אחד מהם לא אמר מילה על השירה בשום שלב".

הראל השתמש בטענה שהמשטרה נוקטת בקביעות כלפי עולים יהודים שנחשדים בהפרת מערכת הכללים הבלתי כתובה של ההר: "ה'כללים' נאמרו לך פעמים רבות ואתה מכיר אותם היטב ובכל זאת מפר אותם", אמר הראל, בעודו מקפיד לא לפרט מהם ה"כללים" ולהותיר את מסך הערפל סביב מהותם. זהו למעשה הפטנט הרשום של משטרת הר הבית נגד פעילי ההר היהודים, האמצעי לאכוף כללים שאינם מופיעים בשום חוק, וברובם מנוגדים כליל לחוק ולעקרונות היסוד הדמוקרטיים. הכלל העיקרי, אולי הכלל היחיד שיש לו משמעות, הוא החובה לציית לכל הוראת שוטר בהר. באופן הזה, כמובן, אפשר לעצור ולהרחיק כל יהודי בהר ללא חובת נימוק מעיקה. כל שנדרש הוא לטעון שהאזרח – כלומר היהודי – חרג מההוראות ששוננו לו ולהכביר בתיאורים מרתיעים על כך שיש בהתנהגותו סכנה איומה לשלום הנפש והרכוש במדינה כולה ואף מעבר לגבולותיה.

גליק, בכל אופן, לא נפל בפח. אחרי שיצא לשיחה קצרה עם עורך דינו, הוא שב לשימוע ודרש מהראל הוכחות לכך שהוזכר בפניו הכלל האוסר כביכול על קבוצת תיירים לשיר למרגלות רחבת כיפת הסלע. גליק הזכיר שהתדריכים המקדימים שכל יהודי שומר מצוות זוכה להם מצולמים אפילו בימי קודש יהודיים, יום כיפור למשל, ודרש לשמוע את ההקלטה המזכירה את איסור השירה בקבוצות בלתי מאובטחות.

קצין המשטרה, שנושא הצדק כנראה פחות מטריד את מנוחתה, המשיך במהלך הכתוב מראש והבהיר לגליק ש"מרגע ביצוע השימוע הוא מורחק מהר הבית, שעריו ומבואותיו למשך שבעה ימים עד להחלטת מפקד המחוז בעניינו". מפקד המחוז, כאמור, החליט שההרחקה תימשך חצי שנה.

גליק מנוסה כבר בהרחקות ממושכות שכאלה. ב־2013 הביא לביטול הרחקה כזו כששבת רעב בכניסה לאתר המקודש. מאז חלפו שנים רבות, ובינתיים מתנקש ערבי התנקש בחייו של גליק, הוא נפגע אך שרד בנס, ונבחר לכהן כחבר כנסת. בשנים הללו מצב האחיזה היהודית בהר השתנה לבלי הכר לטובה, בפרט בתקופת כהונתו של השר איתמר בן־גביר. ובכל זאת, הרחקות הפעילים היהודים מההר נמשכות, כאילו כלום לא השתנה מאז ימי יצחק אהרונוביץ' במשרד.

במכתב ששיגר גליק השבוע למפקד מחוז ירושלים ניצב אמיר ארזני ולמפקד מרחב דוד נצ"מ דביר תמים, הוא סיפר שכבר הזמין לחג חדרים במלון "הבית הספרדי" בעיר העתיקה, בתקווה לעלות להר ולקיים את מצוות העלייה לרגל, ורק ערב החג התבשר שהעלייה אסורה עליו. "איפה הצדק?", תהה. "בפגישתנו, נצ"מ דביר תמים, כשאישרת לי במפורש שאני רשאי להדריך בהר ככל מורי הדרך – לא אמרת מילה על איסור שירה. גם בפגישה עם מפקד יחידת המקומות הקדושים, שהייתה מוקלטת לפי דבריהם, לא נאמר דבר על כך. בדקו את ההקלטה. תשמעו בעצמכם".

גליק טען לפגיעה תדמיתית וכלכלית בו בעקבות ההרחקה: "שנים רבות של עבודת נמלים, של טיפוח קשרים עדינים, של בניית אמון, השקעתי בלבנות לעצמי שם כמורה דרך מקצועי בהר הבית. טוויתי קשרים חובקי עולם עם כנסיות, עם מנהיגי דת נוצרים שמביאים אליי את קהילותיהם בגלל האמון שבנינו ביחד. אתם מוחקים את כל זה. כל הגורמים שהצלחתי ליצור חיבורים איתם ינתקו איתי מגע לחלוטין. מי ירצה להזמין מורה דרך שהורחק מהר הבית? בשבועיים האחרונים כבר נאלצתי לבטל קבוצות רבות שהיו מתוכננות. בתקופה הקרובה מתואמות עשרות הדרכות עם מאות תיירים. הכול יתבטל.

"בשנים האחרונות, מפעל החיים של רעייתי ושלי – בהתנדבות מלאה, 24 שעות ביממה – הוא הובלת ארגון 'אמי"צים' – ארגון אלמנות ויתומים צעירים. הארגון פועל למען 17 אלף אלמנים ואלמנות צעירים מכל רחבי הארץ, שמגדלים 30 אלף יתומים. עיקר ההכנסות של הארגון מגיעות מתרומות שאני מגייס מהתיירים שעולים איתי להר הבית. כל הדרכה פירושה תרומות נוספת למשפחות האלה. ההרחקה הזו מאיימת על קיומו של הארגון".

גליק אינו היהודי היחיד שמורחק בימים אלה מההר. רבים הורחקו ממנו לפרקי זמן ממושכים בגלל סיבות של מה בכך. כמה וכמה, למשל, הורחקו לחודשים ארוכים לאחר שנתפסו אוחזים בדפי תפילה ביום כיפור, בהיעדר אישור להכניס סידורים להר. נראה שבקרב הרשויות מתחולל מאבק כוחות פנימי בנושא: יש שם מי שמתעקש לשדר, אל מול כוחם המתגבר של עולי ההר היהודים, שהם אינם בעלי הבית במקום.

פנינו למשטרה בעניין. שאלנו מהי תגובתה לטענת גליק שלא נאמר לו כלל שאסור לקבוצת תיירים לשיר בהר, ולא עוד אלא שהוראת השר לביטחון לאומי היא שהשירה מותרת בכל רחבי הר הבית. הוספנו שהשירה וההשתחוויה בהר הבית בשנה ורבע האחרונות לא עוררו מהומות או סכנה ביטחונית, ואם כך מדוע טוענים במשטרה ששירתו של גליק בהר תעורר סכנה ביטחונית. האם אין כאן נשיאת שם ביטחון המדינה לשווא? כתבנו שהתחושה לנוכח פרוטוקול השימוע היא שהמטרה להרחיק את גליק סומנה מראש והשימוע נערך רק למראית עין. אולי יותר מכך – ההחלטה להרחיקו נתלית ב"סכנת השירה בהר" רק כתירוץ, ונובעת מסיבות שאינן קשורות כלל לגליק עצמו.

במשטרת ישראל בחרו שלא להגיב.

מספרי שיא ופולחן מתגבר

7,295 יהודים עלו להר בזמני פתיחתו המצומצמים בסוכות ובשמחת תורה. זהו שיא של כל הזמנים. המספר מקביל, לשם ההמחשה, למספר היהודים שעלו להר במשך שנת 2012 כולה. מאות, ובהם גם ח"כ צבי סוכות (בתמונה), נטלו לולב בהר על אף האיסור המשטרתי