יש תקווה לרחוב היהודי שהפך לשוק מוסלמי

השר לענייני ירושלים ומסורת מאיר פרוש הורה בטרם התפטרותו על מימוש צו הפקעה מ־1968 ברחוב השלשלת, היוצא מהר הבית | אם זה יקרה, אופי הרחוב, שהיה יהודי ברובו לפני מאה שנה בלבד, עשוי להשתנות מן הקצה אל הקצה

רחוב השלשלת במבט מכיוון הר הבית, 1925 | Julius Hoffmann

רחוב השלשלת במבט מכיוון הר הבית, 1925 | צילום: Julius Hoffmann

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מים רבים זרמו בקדרון ובגיא־בן־הינום מאז שרחוב השלשלת בירושלים היה גשר שהוליך להר הבית ממגורי הכוהנים העשירים בעיר העליונה, וכיום זהו רחוב ששומעים עליו בעיקר סביב פיגועים המתרחשים בשער ההר. עולי הר הבית מכירים את הרחוב היטב, מכיוון שזה עשורים משמש השער המוביל אליו ליציאת יהודים משטח ההר, ולא פעם להוצאתם הכפויה. ביום רביעי השבוע הודיע השר לירושלים ומסורת היוצא, מאיר פרוש, שבצעדו האחרון במשרד הוא בוחר לממש באיחור של 57 שנים צו הפקעה שהנפיקה המדינה אחרי שחרור ירושלים, ובו הועברו לידיה כלל שטחי הרובע היהודי. גבולו הצפוני של צו ההפקעה היה רחוב השלשלת – אולם החלק הזה בצו לא מומש מעולם.

הסיבה לכך הייתה, מאז ומעולם, הססנות במרומי השלטון מלווה בחשש כבד מעימות ישיר עם ערביי העיר העתיקה שהשתלטו על בתי הרחוב. גורמים יודעי דבר בעיר טענו באוזניי שגם ההכרזה הנוכחית של השר היא הצהרה ריקה שנועדה לצורכי תקשורת: משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי לא יניחו לממש את מלוא צו ההפקעה, צעד בעל משמעויות מדיניות כמו כל עניין שמשיק להר הבית. כך או אחרת, שווה להקדיש כעת מבט קצר לתולדות הרחוב הזה.

כיום רחוב השלשלת מוסלמי ככלל, אולם ב־1905 חיו בו ובסביבתו 1,259 משפחות, שרובן – 711 במספר – יהודיות. 400 מהן היו ספרדיות, 229 אשכנזיות ו־82 מעולי המגרב

במאה ה־19, כרבע מ־85 החנויות ובתי המלאכה ברחוב היו בבעלות יהודית. ברחוב הזה התגורר בין השאר יהושע ילין, אביו של דוד ילין ומי שהיה ממקימי שכונת נחלת שבעה ומיוזמי הקמת פתח־תקווה. במבנה סמוך לרחוב הזה הוקם ב־1856 בית הספר למל, שכמה מבוגריו הותירו את חותמם בתולדות ישראל.

הכי מעניין

כיום הרחוב מוסלמי ככלל, אולם לא כך היה בעבר. המפקד הרשמי הטורקי של תושבי ירושלים העתיקה ב־1905 העיד שחיו אז ברחוב השלשלת ובסביבתו 1,259 משפחות, שרובן – 711 במספר – יהודיות. 400 מהן היו משפחות ספרדיות, 229 אשכנזיות ו־82 משפחות מעולי המגרב. בקצה הרחוב, גובל בהר הבית, שוכן מבנה ה"מחכמה", שיותר מארבעים שנה משמש כתחנת המשטרה וכמעוז מג"ב בעיר העתיקה. המבנה הוקם בשנת 1329 בידי האמיר הממלוכי תנכיז, ושימש בית משפט בתקופות הממלוכית והעות'מאנית. זה היה גם מעוזו של חאג' אמין אל־חוסייני בימי המנדט, ומחלונותיו צפה על מעשי היהודים בכותל והתנכל להם. בהמשך הרחוב, מעוטר במגן דוד, ניצב סגור ומוזנח בית שטראוס. כאן שכן בית תמחוי יהודי שהקים לפני כמאה שנה איש העסקים היהודי־אמריקני נתן שטראוס, זה שהעיר נתניה ורחוב שטראוס בירושלים קרויים על שמו.

רחוב השלשלת כיום מוזנח למדי ואין ספק שהנחת ידה של המדינה בו תחולל בו פלאים. האם זה יקרה כבר כעת, או שגם בעניין רחוב השלשלת ניאלץ להמתין ליוזמות אזרחיות פרטיות שיובילו לשינוי המציאות בו? ימים יגידו.