עולי הר הבית שהורחקו ממנו עותרים לבג"ץ

משה פואה הגיע בבוקר יום ירושלים עם ספר תורה בזרועותיו לפתח הר הבית, וביקש לעלות ההרה. הוא נעצר עקב כך עם ילדיו הקטנים, זומן לשימוע ולחקירה ולבסוף הורחק מההר למשך שלושה חודשים בצו מפקד המחוז. כמותו נעצר והורחק למשך שלושה חודשים חיים יוגל, לאחר שביקש באותו הבוקר לעלות להר כשתפילין קשורות בראשו ובזרועו. הרב אב"י גרוסמן נעצר איתם, אף הוא בגלל התפילין לראשו, לאחר שמפקדי השוטר בכניסה ביקשו ממנו לעצור אדם נוסף כלשהו כחלק מ"מכסת מעצרים". גרוסמן נלקח לתחנת המשטרה כשכבר עמד לחלוץ את תפיליו כדי שיורשה לעלות להר, והורחק לבסוף מההר למשך חודשיים. בשלושת המקרים כתב מפקד המחוז בצו ההרחקה ש"הדבר נחוץ לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש".

כעת עותרים השלושה לבג"ץ, בעזרת ארגון בצלמו, בדרישה לבטל את הרחקתם, תוך הוראה למפקד המחוז במשטרה להימנע מנשיאת שם ביטחון הציבור לשווא. השלושה טענו בעתירתם ש"המחאה שהביעו בהגעה לעמדת הבידוק בכניסה להר הבית, כאשר הם עטופים בטלית ועטורים בתפילין ואף ספר תורה בידם, היא מחאה לגיטימית, שלא הייתה בה כל הפרעה לסדר הציבורי ולא עלה כל חשש שמעשיהם יגרמו להפרת שלום הציבור. העותרים לא הפריעו לאף שוטר במילוי תפקידו, ולא הוזהרו על ידי אף אחד כי פעילותם אסורה".

השלושה הוסיפו שמשטרת ישראל הולכת ומרחיבה את תחומי ההר, ומחילה כעת גם מחוץ לשטחו את הנהלים המפלים יהודים שומרי מצוות לרעה. "העותרים קיבלו מכתבי הגבלת גישה בשל מחאה שקיימו מחוץ להר במקום בו אין שום מגבלה להגיע עם טלית, תפילין וספר תורה. זאת רק בשל מחאה לגיטימית נגד ההפליה המתרחשת בהר הבית". לעתירה צורפו סרטונים הממחישים שלעותרים וגם לשאר המשתתפים במחאה באותו הבוקר לא הייתה כל כוונה להיכנס בכוח ובניגוד לעמדת המשטרה למתחם ההר, אלא רק "למחות נגד ההנחיות הגזעניות". העותרים טוענים שאף שוטר לא הזהיר אותם שמדובר במעשה לא חוקי. אדרבה, מדגישים בעתירה, דווקא "מעצרם של העותרים הוא מעשה לא חוקי אשר נועד להלך אימים עליהם ועל חבריהם כדי למנוע מהם את זכות היסוד להפגין. הם לא הפריעו לאף שוטר במילוי תפקידו כפי שנטען. מדובר בטענה לצורך הפחדתם וענישתם שלא כדין".

"לאחר שנתיים של הפגנות אלימות וקשות", המשיכו וכתבו בעתירה, "שבהן כבישי תנועה מרכזיים נחסמו והוצתו וביתו של ראש הממשלה הותקף, כל זאת תוך פגיעה קשה בסדר הציבורי ולאחר שהמפגינים הוזהרו כי מדובר בהתקהלות בלתי חוקית, הפגנות שחזרו ונשנו בלי שמארגניהן נתנו את הדין על מעשיהם ובלי שניתנו למוחים מכתבי 'הגבלת גישה' כמו זה שקיבלו העותרים – עיכוב העותרים לחקירה ומכתבי מניעת הגישה להר הבית שהם קיבלו בלי שפגעו באיש ובלי שהוזהרו הם הפלייה חמורה הפוגעת בבסיס האמון במשיבים (המשטרה וגורמי שלטון נוספים - א"ס). מדובר ביחס של איפה ואיפה בוטה וברור על רקע פוליטי. זאת במקום שאי אפשר לייחס להפגנה בו שום סכנה לשלום הציבור ולביטחונו".

בעתירה מצוטט פסק הדין בעתירה אחרת, של התנועה לאיכות השלטון, שביקשה ב־2017 שיותר לאנשיה להפגין בכיכר גורן בפתח־תקווה מול ביתו של היועמ"ש דאז בדרישה שיפעל נגד נתניהו. "ידה של הזכות לחופש הביטוי וההפגנה היא על העליונה", כתב במקרה ההוא השופט דנציגר. "אינני סבור כי במקרה העומד לבחינה לפנינו ניתן לקבל הטלת מגבלות על ההפגנה... כל החלטה אחרת, תפגע בזכויות יסוד באופן ממשי שלא כדין". נוסף לכך מביאים השלושה מסמך שהנפיק הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע להפגנות השמאל נגד השינויים במערכת המשפט, שנכתב בו בין השאר שהפגנה היא "אחד הביטויים הנעלים לרעיון כבוד האדם וחירותו".

השלושה הסבירו שאם כך, קל וחומר שיש לקבל את עתירתם ולבטל את הרחקתם מההר: "אם ידה של הזכות לחופש הביטוי וההפגנה על העליונה גם כאשר מדובר בפגיעה בזכות לחופש התנועה של אזרחים רבים, על אחת כמה וכמה שידה של זכות זו על העליונה כאשר מדובר במחאה שלא הפריעה לאף אדם. לא יעלה על הדעת שבמשטר דמוקרטי תהלך המשטרה אימים במעצר שווא ובמניעת חופש התנועה וחופש הפולחן ממי שכל חטאו בכך שהביע מחאה נגד התנהלותה המפלה של המשטרה בדרך שקטה וראויה".

גם השפעת המלחמה באיראן ניכרת בעתירה: "הרחבת מעמדו המיוחד של הר הבית כפי שהוכר בעבר – כי גם הוא ראוי לבחינה חדשה בימים אלו בהם ישראל השתחררה מהאיום הקיומי הנשקף מאיראן – למקומות שמחוץ להר ושאין ביחס אליהם שום הוראה או נוהל של המשטרה, היא התנהלות המנוגדת לחוקי יסוד הפוגעת פגיעה אנושה במעמדה של המדינה כמדינה דמוקרטית", כתבו העותרים. בסיכום הדברים מבקשים פואה, גרוסמן ויוגל מבית המשפט "להוציא צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יפסיקו את מדיניות השימוש בהודעות הגבלת גישה מהר הבית כענישה והרתעה למי שמוחים באופן חוקי נגד התנהלות המשיבים".

בהקשר דומה, השבוע הודתה המשטרה שפרצה לטלפון של פעיל הר הבית אברהם שאול פואה, וזאת על פי צו שביקשה וקיבלה מבית המשפט. פואה נעצר לפני קרוב לחודשיים, כשכל חטאו היה צילום של חבורת צעירים יהודים שהכניסו גדי לשטח הר הבית בפסח שני, י"ד באייר. מכשיר הטלפון של פואה הוחרם עם מעצרו וכשהושב לו בעקבות פניית עורך דינו למשטרה, התברר שהמכשיר נפרץ. ניכר שהרשויות הוטרדו מאוד מקיומו של תיעוד לצעד הפולחני היהודי, זאת אף שאין במעשה של הצעירים – ודאי לא בצילומם – כל הפרה של החוק. "בוצע עיון על כלל החומר של יום האירוע", דיווחה המשטרה יבשושית במסמכיה הפנימיים. "אותרו סרטונים מיום האירוע, כולל סרטונים שלא פורסמו ברשתות החברתיות". נראה שזהו אכן הגורם המרכזי לתבהלה המשטרתית, שהביא אותה לבקשת צו חדירה מבית המשפט: לא הפרה של חוק כלשהו, אלא חשש עצום מפרסום של מעשי פולחן יהודיים במקום הקדוש בעולם.